בית-המשפט דחה על הסף תביעה שהוגשה נגד "הארץ" בשל טור מאת ניר גונטז'.
בחודש פברואר האחרון שוחח גונטז' עם סא"ל ריצ'רד הכט, ראש ענף תקשורת בינלאומית בחטיבת דובר צה"ל, במסגרת טורו המתפרסם במוסף "הארץ". גונטז' שאל את הכט על מדיניות הכנסת כתבים זרים לרצועת עזה ובין היתר הזכיר את המקרה של רובי ברמן.
כך התנהלה השיחה בין השניים:
גונטז': אתה מכיר את רובי ברמן?הכט: לא מכיר אותו באופן אישי. הוא כתב של 'USA Today'. הוא נכנס לאיזה... כן.
גונטז': הוא לא כתב של "USA Today". הוא עושה כתבות לערוץ רוסי.
הכט: לא לא לא.
[...]
גונטז': זה כשהוא בכלל עובד בלהיות עיתונאי. המקצוע שלו זה מדריך תיירים. אתה הכנסת מדריך תיירים עם אוריינטציה רוסית. [...] אתה מכניס מדריך טיולים במשרה מלאה, שמוציא כתבה לכלי תקשורת של הממשלה הרוסית?!
הכט: רובי ברמן נכנס ככתב ב"USA Today". הוא עשה טעות בזה שהוא פירסם שהוא מורה דרך. הוא מיד הכיר בטעות הזאת.
גונטז': אבל הוא באמת מורה דרך.
הכט: הוא גם יש לו תעודת כתב. הוא עבד עם "USA Today" לא עם הרוסים.
גונטז': הוא לא כתב של "USA Today". הוא כתב של הממשלה הרוסית ב"Russia Today", המכונה RT. אתה לא יודע שהוא עובד עם הרוסים?
הכט: לא. לא.
גונטז': לא ייאמן.
הכט: הוא הגיע עם "USA Today".
כעבור שבועיים התפרסם במדור המכתבים של מוסף "הארץ" מכתב מאת ברמן.
"למען הסר ספק, נכנסתי לעזה כעוזר עיתונאי (FIXER) עם עיתונאי שכותב לעתים ב-USA Today", טען ברמן. "הוא פנה לדובר צה"ל לקבל היתרי כניסה עבור שנינו מטעמם. בניגוד לטענה של גונטז', אינני עובד בעבור ממשלת רוסיה. אני עיתונאי עצמאי שמספק שירותים לרשתות Russia Today (RT) Sky News, I24 ועוד. הצעתי את צילומיי בעזה לכמה רשתות ולבסוף רוסיה קנתה אותם. למרות טענת גונטז' שיש לי 'אוריינטציה רוסית', כל מי שצפה בתכנים שאני מספק ל-RT יודע שאני מביא לצופה הרוסי את נקודת המבט הישראלית".
בחודש מאי האחרון החליט ברמן כי אינו מסתפק במכתב שפורסם והגיש תביעה בסך 50 אלף שקלים נגד חברת הוצאת עתון הארץ בע"מ. ברמן טען, באמצעות עו"ד אסף גולני, כי נכנס לעזה יחד עם העיתונאי מארק פטנקין, הכותב ב-USA Today, וזאת לצורך הכנת כתבה. בתביעה אף מפנה ברמן לאתר ה-USA Today, שם אכן התפרסמה הכתבה של פטנקין, אך עם קרדיט ל-Providence Journal.
מהטור של גונטז', טען ברמן, עולה כאילו "יש טעם לפגם במעשיו או בעיסוקיו". לדבריו, גונטז' "נטל עובדות שאין בהן רבב והציג אותן במכוון כאילו היה בהם טעם לפגם, באופן העולה כדי לשון הרע".
לדברי ברמן גונטז' פנה אליו לפני פרסום הטור לצורך קבלת תגובה. ברמן טוען כי הבהיר לו את המצב לאשורו ואמר לו כי אינו מבין "מה הביג דיל" השיב לו כתב "הארץ": "אתה לא מבין מה הביג דיל?...", מצטט ברמן מדברי גונטז', "אחרי הפרסום אף אחד לא ירצה לעבוד איתך יותר!".
לאחר פרסום הטור פנה ברמן ל"הארץ" בדרישה לתקן או למחוק את "האמירות הפוגעניות" של גונטז' עליו. לפי תיאורו, נציגת "הארץ" עפרה אידלמן הציעה לו למסור תגובה "תמציתית ועניינית".
ברמן לא היה שבע רצון מהנוסח שבו פורסמה בסופו של דבר תגובתו. המכתב היה "מקוצר ומצונזר" עדי כדי כך, הוא טוען, שנהפך "לחסר משמעות, ושאין בפרסומו כדי לרפא את הנזק שנגרם לשמו הטוב".
ב"הארץ" טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין תמיר גליק ומיה כץ, כי ברמן ויתר על זכות התביעה כשהסכים לפרסום המכתב למערכת, כך שאין מקום לקבל את טיעוניו.
לפי "הארץ", היה זה ברמן שהציע לפרסם מכתב למערכת ואף העמיד זאת כחלופה להגשת תביעת דיבה. כותרת הפנייה ל"הארץ" היתה Lawsuit or Letter", כלומר "תביעה או מכתב". בתכתובת המשך עם אדלמן ברמן אף התחייב במילים מפורשות שאם יפורסם המכתב בנוסח שהוסכם עליו, הוא לא יתבע את העיתון.
ברמן טען בתביעתו כי נאלץ לאשר את פרסומו של המכתב המצונזר וכן להסכים לתנאי שלא לתבוע את העיתון, "לאור המצוקה הקשה בה היה נתון" ו"מתוך תקווה כי יהיה בכך כדי לצמצם את נזקיו".
"לא זו בלבד שלא היתה כל 'כפייה'", טענו מנגד ב"הארץ", "אלא שההצעה לוותר על זכות התביעה באה מצד התובע".
בנוסף טענו ב"הארץ" כי הטור של גונטז' זכאי להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. מביקורו של ברמן ברצועת עזה נולדו ארבעה פרסומים, טענו: כתבה של ברמן לערוץ של הקרמלין RT, פוסט בפייסבוק של ברמן; כתבה של פטנקין לעיתון Providence Journal; ואותה כתבה של פטנקין שפורסמה מחדש ב-USA Today, רק כשבועיים לאחר פרסום הטור של גונטז'.
"ההיתר של דובר צה"ל ניתן לצורך סיקור עיתונאי ב-USA Today", טענו ב"הארץ". "בפועל, ההיתר נוצל ע"י התובע למטרות החורגות ממטרה זו". לפי העיתון, "התובע נהג בדרך פתלתלה החורגת מההיתר. עיתונאים מרשתות התקשורת הידועות בעולם פיללו לקבל היתר כניסה דומה לרצועת עזה, בשעה שההיתרים המעטים שהוקצו לכתבים זרים חולקו במשורה. על רקע זה יש להבין את הביקורת שהביע גונטז' באוזניו של דובר צה"ל".
"השתכלל הסכם מחייב"
בשבוע שעבר נפגשו הצדדים באולמו של השופט רועי שחר. "על פניו, נראה שיש הסכמה שעולה מחילופי מיילים", אמר השופט שחר לבא-כוחו של ברמן, כשהוא מכוון להסכמה שאם יפורסם מכתבו הוא לא יתבע את העיתון.
"אני חושב שהיתה אי הבנה", השיב עו"ד גולני. "מה שברמן הבין זה שתהיה תגובה באינטרנט מתחת לכתבה".
השופט שחר לא קיבל את ההסבר והחליט לדחות את התביעה, מבלי להיכנס כלל לשאלת הדיבה.
"לא יכולה להיות מחלוקת כי התכתובת בין הצדדים ושיחות התובע ונציגת הנתבעת נפרסו על פני 6 ימים ובסופו של דבר המשא ומתן הסתיים בנוסח מסוים ומוסכם, תוך שגם הובהר והוסכם היכן תפורסם התגובה ("במדור מכתבים למערכת במוסף הארץ"). התובע מצידו הודיע בכתב לנציגת הנתבעת: "print it and I won't sue", ציין השופט. לפיכך, קבע השופט, בין ברמן ל"הארץ" "השתכלל הסכם מחייב העונה על כל דרישות הדין".
"בנסיבות אלו מסקנתי הברורה היא כי לפני הסכם פשרה בין שני צדדים, אותו יש לכבד, בהיעדר עילת ביטול כדין", פסק השופט שחר ודחה את התביעה על הסף. ברמן חויב בהוצאות בסך 3,500 שקלים.
32987-05-24