משרד התקשורת מתנהל באופן לא מקצועי ולא תקין, כך עולה מהדו"ח השנתי של עמותת "רווח נקי", שבדק וניתח תהליכי אסדרה (רגולציה) בישראל.
הדו"ח מסתמך על ניתוח מאגר של 167 דוחות RIA (הערכת השפעת אסדרה, assessment impact regulatory) שהתפרסמו מאז 2019 באתר החקיקה הממשלתי.
לפי הדו"ח, המשרד מדורג במקום נמוך במיוחד ברשימת הגופים הממשלתיים שנבדקו, בממוצע הציונים השנתי ובכמות הדו"חות לשנת 2023, ומקבל ציון של 34 (מתוך 100). "המשרד מדורג במקום ה-11 לשנת 2023 מבין כלל המאסדרים, וציונו נמוך משמעותית מהממוצע הממשלתי", נכתב בסיכום הדו"ח לגבי המשרד.
עוד מציין הדו"ח כי "אחוז דו"חותיו האדומים [המקבלים ציון שלילי] על פני השנים הוא הרב ביותר מכל המאסדרים (67%)". ואכן, המשרד מדורג בתחתית הטבלה גם במבט הכולל מאז החל לצאת הדו"ח השנתי ב-2019, אולם הציון הממוצע שלו ירד עוד יותר בשנה החולפות.
לפי הדו"ח, במהלך כהונתו של השר הנוכחי, שלמה קרעי (הליכוד), חלה ירידה של 20% בציון הממוצע השנתי לעומת ארבעת השנים הקודמות.
ממוצע ציונים שנתי וכמות דו"חות (2023), מתוך הדו"ח השנתי של "רווח נקי"
"המשרד נמצא במקום האחרון במספר קריטריונים", קובע עוד הדו"ח, "בהם 'שיתוף ציבור וגורמים ממשלתיים', 'בחינת תועלות', 'בחינת עלויות והשפעות שליליות', 'השוואה בין חלופות ובחירה' ו'החלטה' - בו המשרד קיבל ציון 0".
קריטריון "החלטה" הוא זה הבודק אם הדיונים שנעשו במסגרת דו"ח ה-RIA קיבלו ביטוי במסגרת החקיקה בפועל. "חשיבותו הגבוהה של שלב זה היא בזיהוי דו"חות שנכתבו בדיעבד, ולא השפיעו כלל על ההחלטה הסופית".
משרד התקשורת נכלל גם ברשימת המשרדים שביצעו "אסדרה בחשיכה", כהגדרת הדו"ח, "מקרים בהם אסדרה נקבעת ללא תהליך הערכת השפעת אסדרה (RIA) כנדרש".
אחוז שינוי בציון הממוצע לשנת 2023 ביחס לממוצע הרב-שנתי של 2019-2022 (מתוך הדו"ח)
משרד התקשורת פעל ללא מנכ"ל קבוע במשך תקופה ארוכה מאז החלה כהונתו של קרעי בדצמבר 2022, זאת לאחר שניסה להתעקש על מינוי מועמד שלא עמד בתנאי הסף (אלעד מלכא). גם המינוי של המשנה למנכ"ל למנכ"ל מימון שמילה לא צלח, והוא הוחלף במועמדת חסרת ניסיון בתחום התקשורת, עינבל משש, שאחרי כמה חודשים הודיעה גם היא על פרישה.
כהונתו של קרעי בלטה גם בכך שנכנס לתפקידו מתוך עוינות מוצהרת לרוב הגופים עליהם מפקח משרדו בתחום המדיה וזיקה מובהקת לשניים מהם (ערוץ 14 וחברת "הוט"). עם כניסתו לתפקיד הצהיר כי הוא מתכוון לפגוע בשידור הציבורי ותקף לא פעם את ערוצי הטלוויזיה הנמצאים בפיקוח הרשות השנייה.
הגישה הלעומתית של קרעי כמו גם חוסר ניסיונו המובהק בעבודה מיניסטריאלית והטייתו הפוליטית הבוטה, הביאו לכך שכמעט כל הליכי החקיקה שניסה לקדם נכשלו, אחרי שעוררו ביקורת ציבורית עזה.
דו"ח "רווח נקי" מצביע על היבט נוסף בעבודת החקיקה במשרד: האופן החפוז והלא מקצועי בו היא מתבצעת וההתעלמות של קרעי מכללי מינהל תקין ועבודה מקצועית.
דו"ח ה-RIA של משרד התקשורת שנבדק הוא של תזכיר החוק העיקרי של קרעי, "תזכיר חוק התקשורת (שידורים)". כבר בשנה שעברה התפרסמה כאן סקירת "רווח נקי" של עבודת האסדרה סביב תזכיר החוק, שאמור היה לשנות מן היסוד את אסדרת התקשורת המשודרת בישראל.
הבדיקה חשיפה כי השר קרעי התעלם מהחלטות ממשלה באשר לאופן בו אמורים להיחקק חוקים בישראל, מסמך השפעות הרגולציה שפירסם משרדו לא התייחס לרוב ההסדרים בחוק ונערך באופן פגום ומרושל. בנוסף, קרעי לא כינס ועדה מקצועית כנדרש, לא ערך שימוע ציבורי ולא התייעץ עם גורמים ממשלתיים רלוונטיים ועם רשות האסדרה.
רשימת דו"חות ה-RIA שנותחו ע"י עמותת "רווח נקי" בשנת 2023 (מתוך הדו"ח)
הדו"ח השנתי של "רווח נקי" מצביע על הידרדרות משמעותית בעבודה המקצועית של משרדי הממשלה, בהיבט של תהליכי אסדרה, מאז החלה ממשלת נתניהו השישית לכהן.
"הממצאים העיקריים בראי שנתי", נכתב בדו"ח, הם כי "חלה ירידה משמעותית בכמות דו"חות ה-RIA שפורסמו. רמת הציונים הממוצעת של כלל הדו"חות היתה הנמוכה ביותר בראי רב-שנתי. חלה ירידה במרבית ציוני הקריטריונים המרכיבים את הניתוח. חלה עלייה משמעותית בשיעור הדו"חות בעלי ציון 'נכשל'".