עבודת ההכנה על חוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי היתה לא מקצועית, לא מספקת ולא עמדה בכללים שקבעה הממשלה. כך קובעת עמותת רווח-נקי, הפועלת להגברת תחרות ושקיפות בכלכלה הישראלית וקידום רגולציה חכמה.
ממשלת ישראל, בעקבות ההצטרפות ל-OECD, התחייבה לשפר את הליכי החקיקה ובין השאר חייבה ללוות חוקים מסויימים בדוחו"ת RIA (ראשי תיבות של "Regulatory Impact Assessment"). בדו"חות אלה מסביר המחוקק את תהליך הגיבוש של הרגולציה המוצעת ואת ההשפעות האפשריות, סוקר פתרונות אלטרנטיביים ומצביע על יעדים מדידים לבחינת הצלחת הרגולציה.
עמותת רווח-נקי עוסקת בבחינה שיטתית של דוחו"ח ה-RIA שמגישים משרדי הממשלה, בפרויקט מיוחד ש"עוסק בהסתכלות רחבה על איכות תהליכי גיבוש הרגולציה: בחינה והערכה של הרגולציה הממשלתית בשלב גיבושה לפי שיטה סדורה ושליחת התוצרים לממשלה ולכנסת, לרוב בשיתוף פעולה מוצלח".
בדו"ח שחיברו מנכ"לית העמותה נילי אבן-חן ורכזת הרגולציה ענבל מרטון, מוענק למסמך ה-RIA של חוק קרעי ציון שלילי נמוך במיוחד: 17.5 מתוך 50 (כשהממוצע עומד על 29.4). איכות המסמך נמצאת לפי רווח-נקי ב"קטגוריה אדומה", הנמוכה ביותר.
ראשית, מצביעים ברווח-נקי על כך שמסמך ה-RIA של חוק קרעי מתעלם כליל מרוב השינויים שמציע החוק: הרכבה ואופייה של רשות התקשורת החדשה, הנושאים השונים הקשורים לעידוד יצירה מקורית וישראלית, ביטול ההפרדה המבנית בגופי החדשות והחיובים האתיים, הקמת אפליקציה לעידן פלוס, הגזירות על תאגיד השידור וערוץ הכנסת, האיסור לקדם ערוצי חדשות בשלט ועוד ועוד.
"לאור זאת", כותבות אבן-חן ומרטון, "מתבקשת התערבותה של רשות האסדרה, בדרישה ברורה לערוך דו"ח RIA לגבי כל אותה אסדרה שכיום היא בבחינת 'רגולציה בחשיכה' וזאת טרם קידום האסדרה". ברווח-נקי מציינים כי למעשה, משרד התקשורת היה מחויב לפנות בעצמו לייעוץ של רשות האסדרה, שכן לפי חוק עקרונות האסדרה קיימת חובת ייעוץ כזו כשלחקיקה ישנה השפעה משקית.
מתוך שלל נושאים שבחוק המתכוון לשנות כליל את האסדרה בתחום התקשורת המשודרת, מסמך ה-RIA שהגיש משרד התקשורת מתייחס לארבעה בלבד: החלת רגולציה על גופים המשדרים באמצעות רשת האינטרנט, שינויים בכללי הבעלוית הצולבות וברגולציה על אירועי ספורט "בעלי חשיבות מיוחדת" ושינוי ביחס ל"ספקים אחודים אנכית".
גם לגבי הנושאים שכן נערך לגביהם דו"ח RIA, הוא נעשה באופן פגום ומרושל. ברווח-נקי מצביעים על כך שלא נבחנו מספיק חלופות אמיתיות ומגוונות לרגולציה המוצעת, לא נעשה כל שיח מקצועי או שימוע ציבורי לפני הכנת החוק, לא נעשתה התייעצות עם גורמים ממשלתיים רלוונטיים כגון רשות התחרות, לא נבחנו חלופות בהיבטי עלות-תועלת, לא נבחנו ברצינות ההשפעות השליליות האפשריות של הרגולציה, הגדרות היעדים הן עמומות ולא הוגדרה שיטת המעקב אחריהם.
חוות הדעת שהגישה העמותה מצטרפת לשורה ארוכה של התנגדויות מנומקות לחוק קרעי, המצביעות רובן ככולן על הרכבה הפוליטי של רשות התקשורת והפגיעה ביצירה המקורית והישראלית, לצד רשימה ארוכה של פגמים וכשלים אחרים. בין השאר, מתייחסות חלק מחוות הדעת לאופן הרשלני להדהים של גיבוש תזכיר החוק: במחשכים, בחיפזון, ללא שימוע ציבורי מסודר, ללא עבודת מטה מקצועית, ללא תוכנית כלכלית, ללא ועדה ציבורית ותוך מתן זמן קצר במיוחד לתגובות.
הדו"ח של רווח-נקי מציג פן נוסף של אותה רשלנות פזיזה המאפיינת את התנהלותו של שלמה קרעי מאז קיבל משרת שר. כעת נותר לראות אם בגופים האמונים על קיום החוק והנהלים בממשלת ישראל יטו אוזן ויכפו על קרעי לנהל הליך חקיקה באופן עליו החליטה הממשלה.