הקלטות יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, והיועמ"ש לממשלה לשעבר, עו"ד אביחי מנדבליט, שחשף עמית סגל ב"מהדורה המרכזית" של חדשות 12 (4.9), הן מרתקות מהמון היבטים - בפרט מבחינת ההבנה שוועדות איתור אינן פתרון קסם למינהל תקין ולדמוקרטיה מתפקדת.

חשוב לעסוק בכך, למרות הפיתוי להתמקד בעו"ד נוה, בתזמון של פרסום ההקלטות וברווח הברור של ראש הממשלה נתניהו מהכפשת האדם שהוא עצמו מינה אך איכזב אותו והגיש כתבי אישום נגדו בתיקי האלפים.

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועמ"ש לממשלה הוקמה בהחלטת הממשלה 2274, בהתאם למסקנות ועדת שמגר שהוקמה בעקבות פרשת "בר-און חברון": החשד שעו"ד רוני בר-און מונה לתפקיד בהליך מזורז וממניעים פסולים בקנוניה של רה"מ נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי. עד אז, הליך המינוי לתפקיד הסתכם באישור הממשלה את המלצתו של שר המשפטים.

על פי סעיף 3 להחלטה 2274, יו"ר הוועדה הוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון; ושאר חבריה הם שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, שתמנה הממשלה; חבר כנסת שתבחר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; עורך דין, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; ואיש אקדמיה מתחומי המשפט הציבורי ובדיני עונשין, שייבחר על ידי דיקני הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.

כלומר, מלכתחילה נקבע שמתוך חמישה חברים, שניים יהיו נציגים של הדרג הפוליטי. לכן, נקבע שהחלטת הוועדה שמועמד הוא "כשיר, ראוי ומתאים" תדרוש לפחות ארבעה קולות. בוועדה שדנה במועמדותו של עו"ד מנדלבליט ישבו שר המשפטים לשעבר משה ניסים וחברת הכנסת ענת ברקו, שניהם מהליכוד.

לפי ההקלטות שחשף סגל, בנוסף על תמיכת שני נציגי הממשלה, עו"ד מנדבליט השיג לכאורה באמצעות עו"ד נוה גם שליטה בנציג לשכת עורכי הדין בוועדה, עו"ד יחיאל כץ.

בין היתר בחילופי הדברים שהוקלטו, עו"ד נווה אמר לעו"ד מנדבליט בעניין עו"ד כץ, "הוא באמת עובד בשבילך, רק שתדע", ועו"ד מנדבליט הגיב "כל הכבוד לו וכל הכבוד לך". עו"ד נוה הבטיח לעו"ד מנדבליט בעניין עו"ד כץ ש"הוא מתכוון לשבת אחד-אחד עם כל חברי הוועדה ולהסביר להם ולהאכיל אותם עם כפית. לא יכולת לבקש שגריר טוב ממנו". עוד אמר עו"ד נוה "יכולת להתרשם כמה יחיאל איתך" ועו"ד מנדבליט הגיב "בטח, בטח! חבל על הזמן".

עו"ד מנדבליט ועו"ד כץ גם שוחחו ישירות והשני הוקלט אומר "אביחי, אנחנו חושבים שמשפטית אתה צודק לחלוטין". עו"ד מנדבליט סיכם ואמר לעו"ד נוה, "היית, באמת אין לי מה להגיד, הרבה יותר מזה, זה כבר לא עניין של עבודה, היית גבר. גבר".

לנוכח דרישת הרוב של ארבעה קולות, עו"ד מנדבליט עדיין היה צריך לשכנע נציג רביעי בוועדה שיתמוך בו. עו"ד נוה הוקלט אומר לו "יש לנו רביעייה". אך גם השלושה שכבר היו ברשותו יכלו לחסום רוב למועמדים נוספים וכך הוועדה הציעה אותו כמועמד יחיד לתפקיד. בהתאם, עו"ד נווה הוקלט אומר "אתה המועמד היחיד שזכה לארבעה קולות. זה היה מהלך חבל על הזמן".

המסקנה הינה שאין בעצם ההקמה של ועדת איתור כדי למנוע השפעה פוליטית או פגיעה בעצמאות הליך המינוי לתפקיד ציבורי בכיר. צריך לדאוג שחברי הוועדה יהיו עצמאים ולא "מריונטות" של הפוליטיקאים, המועמדים עצמם או בעלי אינטרסים. לכן, יש לצמצם את מספר הנציגים של הדרג הפוליטי וכוחם ביחס לרוב הדרוש ולקבוע כללי עבודה נוקשים לגבי איסור על מגע עצמאי עם מועמדים וגורמים חיצוניים לוועדה וכן לדיווח, תיעוד ושקיפות.

כמו-כן, צריך לקבוע מראש דרישות סף ברורות לתפקיד שיצמצמו את נזקי ההתערבות בעבודת הוועדה. ככל שדרישות הסף יהיו ברורות, כך גם יהיה קשה להטות את עבודת הוועדה.

למשל, בהקשר של מינוי עו"ד מנדבליט, קושי מרכזי היה במעברו מתפקיד מזכיר הממשלה של נתניהו לתפקיד היועמ"ש לממשלה. החוק והחלטת ממשלה 2274 לא דרשו תקופת צינון וגם ארבעה חברי ועדה לא סברו שיש צורך בו לגבי עו"ד מנדבליט. אילו היתה קבועה מראש דרישת סף בעניין, הרי שמינויו לא היה אפשרי. אך ברור שאין אינטרס לממשלה להגביל את עצמה ולקבוע מראש דרישה של ניתוק פוליטי מוחלט.

אם הציבור לא יצליח להבטיח את עצמאות חברי ועדות האיתור וגם דרישות סף ברורות, הוועדות האלה עלולות ליצור מצג שווא של הליך תקין שבפועל רק נועד להוביל לתוצאה ידועה מראש שמועדפת על הפוליטיקאים ובעלי האינטרסים.

בנוסף, חשוב לזכור שקשה לערער משפטית על המלצות ועדות האיתור. על פי פסיקת בג"ץ, רק במקרים חריגים וקיצוניים ביותר השופטים יתערבו בהחלטה של ועדה ציבורית-מקצועית לגבי מועמדותו של אדם. באופן הזה שופטי בג"ץ דחו את העתירות שהגישו תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של עו"ד מנדבליט ליועמ"ש לממשלה.

כאשר התרבות השלטונית אינה דמוקרטית ומאופיינת בקומבינות במקום בדאגה לאינטרס הציבורי, מנגנונים פורמליים עלולים להיהפך לחלולים.