מערכות החדשות בערוצים 12 ו-13 משתפות פעולה עם מערך התעמולה של נתניהו ותומכיו, ומקפידות לפעול בתוך גבולות הגזרה של מסריו הרעילים, כך טוענת פעילת המחאה אפרת לוי בשיחה עם "העין השביעית".
לוי היא ממייסדות "מחאת האולפנים", יוזמה פרטית של כמה עשרות אזרחים הנאבקים למען השבת החטופים ברצועת עזה וממקדים את מחאתם בערוצי החדשות. מאז החלה השנה הם מתייצבים מדי שבוע בשער הכניסה לנווה אילן, ביתם של אולפני חדשות 12 וחדשות 13.
"הרעיון היה לעמוד 5-10 אנשים בכניסה לאולפנים ולעצור ולדבר עם אנשי התקשורת. בהפגנה הראשונה, בתחילת ינואר, הגיעו 50 איש להפגנה זועמת. כך נולדה מחאת האולפנים", מתאר יונתן פורת-לובנסקי, ממייסדי יוזמת "מחאת האולפנים".
"המטרה היא לפגוש את העיתונאים, פאנליסטים, נציגי ציבור שמגיעים - לנהל איתם שיח, להציע שאלות שלא שואלים באולפנים ולחזק את מי שלא חוטא לתפקידו", מספרת לוי. לדבריה, נבחרי הציבור המגיעים להתראיין באולפנים כבר מכירים את המחאה ונמנעים מלהיכנס דרך השער הראשי כדי לא להיתקל במוחים ובשאלותיהם הנוקבות.
גם העיתונאים מגיבים למחאה הפוגשת אותם בכניסה למקום עבודתם, כל אחד בדרכו. לדברי לוי, פרשן חדשות 12 עמית סגל מקפיד שלא להאט ולנהל שיח עם המוחים, ומעדיף להאיץ ולטענתה גם להעמיד אותם בסכנת דריסה. היא מתארת מקרה בו הפרשן הפופולרי לא עצר כשמפגין חסם את שער הכניסה, והלה היה צריך לזנק הצידה כדי שלא להיפגע מרכבו. בחדשות 12 סירבו להגיב לתיאור זה.
לוי מספרת גם על המפגש עם שותפו של סגל להגשת "פגוש את העיתונות" בחדשות 12: "כשאמרנו לבן כספית שהוא נותן לגיטימציה לדעות של ינון מגל בעצם זה שהוא יושב איתו יחד בתוכנית ברדיו 103, הוא טען בפנינו שאנחנו מעצבנות, ושאנחנו עושות נזק בזה שאנחנו מעצבנות אותו".
ישנם גם עיתונאים המגיבים אחרת. "אנחנו מקבלים הרבה חיזוקים אוף רקורד", מספרת לוי, "אומרים לנו - אנחנו מסכימים עם מה שאתם טוענים אבל זה הוראות מלמעלה". אחרים, היא אומרת, טוענים כנגדם שהם משתמשים בתירוץ של מחאה למען שחרור החטופים על מנת להסתיר את המחאה האמיתית, נגד הממשלה. פורת-לובנסקי מספר כי בשיחות עם העיתונאים, המוחים מזכירים להם כי מקומה הנמוך של ישראל במדד חופש העיתונות נובע גם מהצנזורה העצמית שהם מפעילים על עצמם.
לאנשי "מחאת האולפנים" מספר טענות מנומקות נגד ערוצי החדשות. הערוצים מנרמלים את הפקרת החטופים בשבי חמאס בכך שהם ממסגרים את סוגיית השבת החטופים כוויכוח פילוסופי, "בעד או נגד", הם טוענים. "בשחרור החטופים אין מבחינתנו דעה 'נגד'", אומרת לוי, "זה משהו שצריך להיות מאוד ברור לנו כחברה והתקשורת לא מספקת את זה".
סיקור סוגיית החטופים, מוסיפה לוי, הפך עם הזמן למסחטה רגשית של כתבות צבע על הישרדות של זה או מותו של ההוא, במקום לעסוק במהות העניין: "במשמעות של עשרה חודשי שבי, בחיים עצמם שתלויים על הכף ובאחריות שלנו כחברה להציל אותם", אומרת לוי, "האולפנים דנים שוב ושוב במחיר של עסקה 'מופקרת' מסיבות אלו או אחרות, אך לא במחיר שנשלם כחברה כשהם לא ישובו, מחיר ההפקרה".
פורת-לובנסקי מוסיף כי הוא אינו בטוח עד כמה העיתונאים מכירים את הנתונים לעומק, לכן חוזרים מצבים בהם באולפני החדשות מתנהלים דיונים חד-צדדיים, שטחיים ואף שקריים. "מביאים לאולפנים פאנליסטים שמדברים על הפקרות בעסקת החטופים שבמסגרתה ישוחררו אלפי מחבלים וזה פשוט לא נכון", הוא מדגים, "במציאות, יש כמה מאות (576) אסירי עולם פלסטינים הכלואים בישראל וכל השאר הינם אסירים שישוחררו מתישהו גם בלי עסקה. אלו הנתונים ובכל זאת שדרני החדשות מאפשרים פיזור אמירות חסרות בסיס אשר פוגעות בשחרור החטופים מעזה". לדבריו, שלח לאנשי חברות החדשות את הנתונים שאסף אך הם התעלמו.
פורת-לובנסקי מציג דוגמה נוספת לפרסומים חסרי אחריות של אולפני החדשות: הדיווח בחדשות 12 לפיו הפרקליטות הצבאית התקשרה למחבלים ששוחררו חזרה לעזה כדי לברר עימם בנוגע לתנאי כליאתם. הוא פנה לעורך חדשות 12 בשאלה: האם ישראל שחררה מחבלים ללא עסקה או שמא מי ששוחררו לא היו מחבלים ומדובר בפייק ניוז? בתחילה השיב לו העורך כי "זה היה דיון סגור וזה המידע שהעבירו אלינו", אולם בהמשך הודה שהדיווח היה שגוי: "טוב זה לא בדיוק מחבלים, זה אנשים כמו מנהל בי"ח שיפא".
דוגמא זו מצטרפת לנוהג לפרסם מסרים של גורמים בעלי אינטרס, מרה"מ בנימין נתניהו ועד לדובר צה"ל, כפי שהם, ללא בדיקה נאותה ולעיתים תוך הסתרת המקור. "התקשורת צריכה להפגין אומץ, לא רק להדהד מסרים אלא גם לבדוק ולאמת, זו עבודתם כעיתונאים, לא רק להקיא החוצה כל שביב מידע שמועבר אליך", אומר פורת-לובניסקי, "החדשות נראות יותר כמו פודקאסט - אוסף פרשנים שדנים ביניהם על עמדותיהם, במקום מידע אמיתי על המצב בשטח ועל המחאות השונות".
כך למשל, ממשיך פורת-לובנסקי, "ביום חיסולו של מוחמד דף היה ירי בצפון שפצע חיילות, היתה צעדת חטופים והיתה מחאה שלנו. בחדשות שידרו דקה מצעדת החטופים, חצי דקה של פיצוצים בצפון וחזרו לדיוני הסרק באולפנים. תראיינו, תצאו לשטח, תביאו מומחים במקום לדבר עם פרשנים יודעי כל".
ככר הביש 14.7. לינוי בר גפן על השפעת מפגינים על העיתונאים והתקשורת pic.twitter.com/x77CvqeOLq
— ש????ולי ????️????️???? Sh????uLi (@Shaulirena) July 14, 2024
מדי יום מתקיימות ברחבי הארץ עשרות מחאות ופעולות ציבוריות למען השבת החטופים, אולם מערכות החדשות ממעטות לסקר אותם, אם בכלל, גם כאשר אלו מובאים לפתחן. לוי מספרת כי הציעו למערכות לדווח על אבי עופר, שובת הרעב בתל-אביב. התגובה שקיבלו היתה כי זה לא מעניין, זה רק איש אחד, זה קטן מדי. לעומת זאת, כאשר מתקיימת מחאה גדולה והמונית, כזו שלרוב מסתיימת באלימות משטרתית, הסיקור מתמקד באלימות או בשיבוש שבוצע לשם העברת המסר, ולא במסר עצמו.
לדברי לוי, סיקור המחאה תמיד עוסק בשולי, ממוקם בשולי המהדורות ובכך מעביר מסר לציבור שמדובר במחאה שולית. בנוסף, "אולפני החדשות ממשיכים להיצמד לדף המסרים של נתניהו ומכונת הרעל כאילו מדובר כאן בימין מול שמאל".
הבמה הנרחבת שראש הממשלה מקבל באולפני החדשות, למרות שהוא עצמו מחרים אותם ומסרב להתראיין אצלם ולהשיב לשאלותיהם (נתניהו מחרים את ערוצי החדשות המסחריים מאז 2021, ואת הערוץ הציבורי מאז 2019), היא לדברי לוי "בלתי נתפסת". מדוע הם אינם מציבים תנאים לפני שהם מעניקים בימה נרחבת להודעותיו, היא תוהה.
"במערכות מסתתרים מאחורי האיזון המקודש אבל הם הפרו אותו בעצמם לגמרי כשהם נותנים במה רק לימין משיחי וקיצוני ומדי פעם מביאים עמדת מרכז כ'צד השני'"
אך זה לא האופן היחיד בו לדעתה באולפנים משתפים פעולה עם נתניהו ומסריו.
"עמית סגל, שמעביר מסרים מנתניהו, הפך להיות פרשן לענייני כל ועו"ד אילן בומבך, שמייצג את נתניהו, הפך למומחה בלתי תלוי" אומרת לוי, "במערכות מסתתרים מאחורי האיזון המקודש אבל הם הפרו אותו בעצמם לגמרי כשהם נותנים במה רק לימין משיחי וקיצוני ומדי פעם מביאים עמדת מרכז כ'צד השני'".
"כשאנחנו מוחים נגד הפאנליסטים הביביסטים או המשיחיים שהאולפנים מארחים מדי יום, ומבקשים מהאולפנים לתת במה לקולות אחרים", מוסיפה לוי ומספרת, "הם מבקשים מאיתנו למצוא להם פאנליסט מהימין שהוא לא ביביסט ולא משיחי. הבקשה הזו עצמה מלמדת כי חברות החדשות אימצו את מסרי מכונת הרעל לפיה 'ימין זה ביבי'".
בשיחותיה עם עובדים בחברות החדשות, מספרת לוי, הם טוענים בפניה כי בכך שהם נותנים במה לנתניהו, לכהניסטים או לנבחרי ציבור שיוצאים נגד משפחות החטופים, הם מצילים את מדינת ישראל. מדוע? משום שאם לא היו פונים ל'ימין הרך' בשידוריהם, אלו היו נוטשים אותם לטובת ערוץ 14. "במקום להתנגד למכונת הרעל ודרך פעולתה", טוענת לוי, "ערוצי החדשות מאמצים את הנורמות והפרקטיקות של ערוץ 14 והציבור מקבל עוד שידורי חדשות מהונדסים לטובת השלטון".
היבט אחר של כניעה לאג'נדה של ממשלת נתניהו, מוצאת לוי בתמהיל הכללי של סיקור המצב במדינה. "האם אולפני החדשות עסוקים בהרמת המורל או בדיווח אובייקטיבי של המציאות, זו הכוללת את הקשיים שחווים השורדים, משפחות החטופים, ההתפרקות החברתית, הפוסט-טראומה", היא שואלת, "מהי המשמעות האמיתית של המשך הלחימה, של 'ניצחון מוחלט'? לא מדברים על זה. לא מערערים על דף המסרים של השלטון".
פורת-לובנסקי מבקש להזכיר את ניסיונות ההשתלטות של ראש הממשלה נתניהו על התקשורת הישראלית - שבגינם הוא עומד כעת לדין פלילי ושנמשכים ללא הרף גם כעת בשורת צעדי חקיקה - על מנת להבין את הזירה בה התקשורת פועלת כיום.
ואילו לוי מבקשת להזכיר כי "אנחנו בתקופה קריטית להמשך קיומנו, בה דרושה תקשורת אמיצה, ביקורתית ונוקבת, שלא תרדים את הציבור, שלא תדווח בשוויון נפש ותיפול שוב ושוב לספינים של נתניהו כמו 'הנאום בקונגרס'. עיתונות שלא תסתפק בכך ש'תוכניות רבות נפתחות היום עם אזכור החטופים' או במונולוג של גיא זוארץ בפתיחת תוכנית הריאליטי 'האח הגדול'. אנחנו צריכים עיתונות שתעסוק במהות ולא ברעשי הרקע. עיתונות שתשרת את הציבור, ולא את השלטון".
ריכזנו את טענות אנשי "מחאת האולפנים" ושלחנו לדובר חדשות 12 אלון שני ולדוברת חדשות 13 טל זרביב. הם סירבו להגיב.