בית-המשפט דחה תביעה בסך חצי מיליון שקלים שהגיש חבר לשעבר בקהילת "שובו בנים" של הרב העבריין אליעזר ברלנד נגד תאגיד השידור הישראלי בגין סרטה של שני חזיזה "רב הנסתר".
במרכז סרטה של חזיזה עומדות פרשות רציחותיהם של ניסים שטרית בשנת 1986 ושל אבי אדרי בשנת 1990. חקירות הרצח נותרו במבוי סתום במשך שנים ארוכות אולם בעקבות הגילויים בסרט הוגשו כתבי אישום נגד שניים מחברי קהילת "שובו בנים" בטענה שביצעו את המעשים בשליחות ברלנד.
בסרט הוזכר גם שמו של שמואל חבני. לפני כשנתיים הגיש תביעה נגד התאגיד, באמצעות עו"ד זהר הלוי. בתביעתו טען חבני כי העדויות שהובאו בתחקיר נשללו זה מכבר על ידי משטרת ישראל וכי הוא עצמו מעולם לא הוגדר אף כחשוד בפרשה. לדברי חבני, התאגיד "הקריב אותו על מזבחי הרייטינג" ובעקבות השידור החלה מסכת הצקות נגדו ונגד בני משפחתו.
בתאגיד טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין טל ליבליך ונדב גלס, כי התחקיר לא ייחס לחבני את ביצוע הרצח אלא הזכיר כי שטרית זיהה את חבני כמי שתקף אותו חודשים ספורים לפני שנעלם וכי בעקבות זאת נחקר חבני. במקביל הגישו בתאגיד הודעת צד ג' לחברת הסיפור האמיתי הפקות טלוויזיה בע"מ, שהפיקה את הסרט של חזיזה ונושאת באחריות לתוכנו.
שני חזיזה (צילום: ועדת פרס סוקולוב)
השופטת הבכירה ניצה מימון-שעשוע מבית-משפט השלום בפתח-תקווה דחתה את התביעה.
"אין באמירות מפי המרואיינים או מפי הכתבת כדי להציג את התובע כקשור לחטיפה ולרצח", קבעה השופטת, וציינה כי גם אזכור שמו של חבני במהלך הסרט אינו נקשר "בעיני האדם הסביר, הצופה בתכנית כולה, למעורבות כביכול בחטיפה וברצח של הנעדר, אלא לפרשה בכללותה".
"בענייננו", מוסיפה השופטת כשהיא באה לבחון את ההגנות להן זכאי התאגיד, "הוכח כי הכתבת ביצעה תחקיר מעמיק, ממושך, נטול פניות ואחראי, המבוסס על מקורות אמיתיים שברובם נחשפו, וכי הפרסום נקט זהירות ולא הפנה אצבע מאשימה או קבע מסמרות בשאלת זהות האחראים לחטיפתו ורציחתו של הנעדר, אלא הצביע על כיווני חקירה שונים שלא בהכרח נקשרים ועל דעות שונות של אנשי צוות החקירה".
עוד הוסיפה השופטת כך: "בהקשר לתובע, הפרסום אף נמנע מלקבוע כקביעה עובדתית כי התובע תקף את הנעדר, אלא רק כי הנעדר הצביע עליו ברחוב כמי שהיה מעורב בתקיפתו (כך שקיימת אפשרות של טעות בזיהוי החזותי מצד הנעדר). בנוסף, כהיבט משלים של תום הלב, ניתנה לתובע אפשרות לומר את דבריו ולהתייחס לנטען כלפיו בשיחה המצולמת שנכללה בכתבה, ואף להגיב לכתבה בטרם פרסומה – זכות שוויתר עליה".
השופטת מימון-שעשוע דחתה גם טענות אחרות של חבני, כולל טענות לפגיעה בפרטיות, דחתה את התביעה כולה וחייבה את התובע בתשלום הוצאות בסך 15 אלף שקלים.
31418-09-21