צה"ל פרסם אמש סרטון מה-10 באוקטובר ובו מתועד מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר, כשהוא צועד במנהרה בחאן יונס. סינוואר, המתועד מאחור, נראה בסרטון שאותר במצלמת אבטחה עם כפכפים לרגליו ותיק בידו. מלבד סינוואר, כך מסר דובר צה"ל, נראים בסרטון גם שני ילדיו ואחת מנשותיו עם כיסוי לראשה כשהם צועדים מלפניו ומובלים על ידי אחיו של סינוואר, איברהים.

"התיעוד הזה", הסביר דובר צה"ל, "הוא תוצאה של המצוד שאנחנו מנהלים אחרי סינוואר, שלא ייפסק עד שנתפוס אותו, חי או מת".

עד מהרה דאגו בתקשורת הישראלית להצמיד פרשנות לפרסום של דובר צה"ל. בן המוות הזה "מנותק קשר", זעקו חלק מהכותרות. הוא מדלג ממנהרה למנהרה "בקצב מסחרר" ואיננו משתתף כלל במגעים לקידום עסקת החטופים או בניהול השוטף של המלחמה. "האופוריה שבה היה מצוי אחרי הרצח ההמוני", הגדילו לתאר באחד מאתרי החדשות, "התחלפה בפאניקה של ממש".

רעידת אדמה. אבל מה באמת אנחנו יכולים ללמוד מהסרטון הזה של סינוואר ובני משפחתו מאוקטובר, שלא ידענו קודם לכן? ובכן, כלום ושום דבר. למעשה, את ההנחות הנוכחיות בדבר מצבו של מנהיג חמאס ברצועה כפי שאלו משתקפות בתקשורת הישראלית, ניתן בקלות להפריך עם קצת שכל ישר.

נכון לרגע זה יש יסוד סביר להניח כי אין לישראל מושג היכן שוהה סינוואר. ייתכן והוא נמצא ברגעים אלו ממש במנהרה באזור חאן יונס או רפיח. אולי הוא נמצא שם עם בני משפחתו, אולי בגפו ואולי עם מספר חטופים המשמשים כמגן אנושי. אך ייתכן גם שסינוואר מזמן כבר דילג אל מחוץ לרצועה דרך אחת מהמנהרות שמתחת לציר פילדלפי, והוא שוהה במקום מאובטח בשטח מצרים. מי יודע.

נכון, את המלחמה מנהלים קודקודי החמאס מתוך המנהרות, והיכולת לתקשר בזמן מלחמה עם הכוחות שמעל הקרקע מטבע הדברים איננה כפי שהיתה. ואולם, מדובר בארגון שהשקיע כספים רבים ותכנון לא מועט בבנייתה של תשתית מנהרות מתוחכמת ומסועפת לאורכה ולרוחבה של הרצועה, מתוך הנחה כי צה"ל יכניס במוקדם או במאוחר כוחות גדולים לרצועה.

לכן, ניתן לצפות כי מנהיגיו של הארגון נערכו מבעוד מועד גם לפתרונות תקשורת כאלו ואחרים, וסביר שסינוואר, וכמוהו גם דף ועיסא, נמצאים בקשר עם הכוחות הלוחמים ועם הנהגת חמאס שיושבת מחוץ לרצועה, והם גם שותפים בכל תהליך כזה או אחר שנועד לקדם עסקה לשחרור החטופים.

סינוואר ושאר בכירי הארגון שברצועה נמצאים במנוסה, כמובן, אך המנוסה איננה זרה להם. מזה שנים מנהלים במידה רבה דף וסינוואר את חייהם בצללים, בחשאי, והם ובני משפחותיהם מורגלים בכך זה מכבר. לראיה, רק בחודשי הלחימה האחרונים הצליח צה"ל לשים את ידיו על תמונות עדכניות של מוחמד דף. אלו הצביעו, למרבה הפלא, על כך שעל אף פציעותיו הקשות וההערכות המודיעיניות כי הוא מוגבל מאוד, מצליח דף לתפקד היטב ולנהל את המלחמה.

במידה רבה, נראה כי יותר משהממצאים האחרונים יכולים ללמד משהו חדש על סינוואר ועל מקום מחבואו, הם מצטרפים לפסטיבל המתמשך של התקשורת והצבא בניסיונות להקטין ולגחך את דמותו ואת יכולותיו. אלא שהפסטיבל מלמד בעיקר על התסכול בצד הישראלי כי צה"ל לא הצליח עוד, חרף מאמציו הרבים, לשים את ידיו על סינוואר ועל שאר בכירי הארגון ברצועה, למוטט כמובטח את ארגון החמאס על מנהרותיו ולהביא לעסקה המיוחלת לשחרור חטופים הודות ללחץ הצבאי.

לכן מוטב יהיה לו יגלו בתקשורת, וגם בחדרי הפיקוד של הצבא ושאר כוחות הביטחון, קצת צניעות בכל מה שקשור להתנהלותו של סינוואר, שהוא ואנשיו הצליחו להנחית מכה קשה על מערך מודיעין זחוח והנהגה רופסת. אלו וגם אלו בחרו, וחלקם עדיין בוחרים משום מה, לראות בסינוואר ואנשיו אסופה של פרחחים פחדניים, חסרי יכולת ותעוזה, ולא כאדריכלים של ארגון שהפך בראשותם למיומן ואכזרי, אשר למד עם השנים למקסם את יכולותיו ולמזער את חסרונותיו.

בתקשורת הישראלית ממהרים להצמיד תווית של "פאניקה" להתנהלותם של ראשי חמאס, אבל עד כה סינוואר ושאר בכירי חמאס שברצועה מצליחים לנוע מתחת לרדאר הישראלי ולהקדים את הצבא במנוסתם. על כן, סרטונים של סינוואר כמו אלו ששחרר כעת צה"ל הם לא רק חסרי ערך ממשי, אלא גם ובעיקר עלולים לזרוע בציבור תקוות שווא, שסופן מפח נפש.

ד"ר יונתן אילן הוא מרצה בכיר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן