יום לפני שעסקים ועובדים רבים שבתו במחאה נגד חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת ממשלת נתניהו, פרסם ניצן צבי כהן, כתב לענייני העבודה בעיתון "דבר" של הסתדרות העובדים, כתבה שבה הביא את דבריו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. הציטוט שנבחר לכותרת היה: "אי אפשר לצפות שארגון שמייצג עובדים בכל המפלגות - ישבית את המשק בכל משבר בכנסת".

הציטוט הזה מייצג את עמדתו של בר-דוד, שלאורך רוב רובה של התקופה בה מתחוללת מחאה חסרת תקדים נגד "הרפורמה המשפטית", "יושב על הגדר" בעניין חוקי ההפיכה, ומנסה להלך בין הטיפות. חרף קריאות פומביות ולא פומביות, בר-דוד נמנע, פרט ליום אחד, משימוש בכלי השביתה של עובדי ההסתדרות לאורך תקופת המחאות, ממשיך לקרוא לכל הצדדים להגיע לפשרות ובעיקר נמנע בעקביות מדיון בפגיעה אפשרית בעובדים כתוצאה מחוקי הרפורמה.

בדיווח על הפגנות הענק שהתקיימו אתמול (שבת 22.7), ערב הגעתו של התיקון לביטול עילת הסבירות לאישור סופי בכנסת, הקפידו ב"דבר" לדווח על פגישת בר-דוד עם יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ועל קריאתם ל"איחוד השורות".

עיתון "דבר", על פי הגדרתו, הוא "אתר החדשות של העובדים והעובדות בישראל, וככזה הוא מביא לקדמת הבמה את זרם חייהם ומסקר את פועלם של העובדים בחיי היומיום, במקומות העבודה, בארגוניהם, במאבקיהם ובהישגיהם". למרות הצהרה זאת, נושא ההשפעה האפשרית של צבר חוקים משנה חיים על ציבור העובדים בישראל, לא משתקף כלל בתכני האתר, הנמצא בבעלותה של ההסתדרות.

מפי היו"ר

ממעבר על כתבות תחת התגית "הרפורמה במערכת המשפט" באתר "דבר" ההסתדרותי, נראה כי פרט לדיווחים יבשים על מחאות ברחבי הארץ וכמה כתבות המנסות לפרט את החוקים המוצעים על ידי הקואליציה - עיקר העיסוק של האתר בסוגיה מתמקד בציטוטים נרחבים של היו"ר בר-דוד ובקריאות אישים שונים להגעה לפשרה בנושא.

חיפוש המילים "רפורמה" או "מהפכה" לא מניב תוצאות רבות, ואילו חיפוש המילה "משפטי" הניב 5 תוצאות הרלוונטיות להפיכה המשטרית, אך אף לא אחת מהן עוסקת ישירות בהשפעת הרפורמה או חלק מחוקיה על ציבור העובדים בישראל.

בכתבה בתחילת החודש (10.7) הסביר העורך טל כספין את מהות התיקון של עילת הסבירות, בקווים כלליים, ושוב, ללא אזכור של השפעת השינוי על העובדים.

מחאה נגד ההפיכה המשטרית בחיפה (צילום: שיר תורם)

בכמה מקרים בולטים, הכותרות הנבחרות לידיעות קראו לפשרות בין הצדדים בנוגע לרפורמה - למשל בידיעה שכותרתה הייתה קריאתו של אורי בנקי להידברות, או בטור של יו"ר ועד עובדי פרטנר שכותרתו היא "השאלה היא לא מי צודק אלא איך מחברים את הכול יחד". ידיעות שכן התייחסו באופן ספציפי יותר לעניין העובדים עסקו בזכותם של עובדים מסוימים להשתתף בהפגנות, כגון עובדי הרשות השופטת. ידיעה אחת בחודשים האחרונים עסקה בזכויות העובדים ובעלי העסקים שמבקשים לשבות כפעולת מחאה.

לגיטימי כי ב"דבר" יבחרו עמדה כזו או אחרת ביחס להפיכה המשטרית, אולם מה שאינו סביר הוא כי עיתון בבעלות ההסתדרות מתעלם כליל מההיבט של זכויות העובדים בכל הקשור להפיכה. בכל התקופה שנבדקה, מתחילת השנה, לא נמצאה ידיעה שמסבירה בפרטים כיצד באופן מעשי עשויה להשפיע החקיקה המתוכננת על ארגוני העובדים, זכות השביתה, זכות ההתארגנות וכיוצא באלו.

לוגו "דבר", כפי שהוא מופיע באתר (צילום מסך)

"הבדיקה שעשיתם מוכיחה בדיוק את מה שטענתי במאמר ב'הארץ' - ארנון בר דוד מסתיר מהחברים והוועדים בהסתדרות את זה שהרפורמה שהממשלה מקדמת תפגע בעובדים ובארגוני העובדים", טוען יו"ר ארגון העיתונאים והעיתונאיות לשעבר יאיר טרצ'יצקי בשיחה עם "העין השביעית", "זאת עמדה שיש עליה קונצנזוס רחב בקרב מרבית הגורמים הבולטים בשדה ארגוני העובדים ודיני העבודה. אם אתר 'דבר' מתיימר לשרת את כלל חברי ההסתדרות ולא רק את העומד בראשה, לכל הפחות ראוי היה שיאפשר לחברי ההסתדרות להיחשף לעמדה הזאת כדי שיוכלו להתחשב בה כשהם מגבשים את עמדתם בנוגע לרפורמה ולאופן שבו ההסתדרות צריכה להתנהל מולה".

ומה אומרים ב"דבר"? עורך האתר טל כספין אמר כי "עסקנו בסוגיה, גם ספציפית בזכות השביתה וגם בכיוונים אחרים". כדוגמה הוא ציין טור אורח של אסף בונדי (20.2), עמית מחקר באוניברסיטת חיפה, שבו הוא טען כי בתי המשפט מגבילים לאורך שנים את זכות השביתה ומחלישים את ארגוני העובדים ולכן מגוחכת בעיניו הקריאה שיקחו חלק פעיל יותר במחאה. דוגמה נוספת שמציין כספין הוא טור חיצוני נוסף של נדב ארגוב (5.3), שבו הוא חוזר על הטענה שפגיעה בעובדים אינה דבר חדש שעלול להתגבר עקב חוקי הרפורמה. הוא אף טוען כי אם יחליטו בהסתדרות להצטרף להשבתת המשק, בית המשפט יכריז עליה כלא חוקית. הטור ממשיך את הקו הכללי של העיתון, של החתירה לפשרה רחבה בנושא.

הכתב לענייני עבודה צבי כהן אמר כי "אני מעריך שהעמדות בהסתדרות ביחס לרפורמה, כמו גם בציבור הכללי, הן מגוונות", והוסיף: "'דבר' הוא אתר מאוזן, אנחנו מסקרים את הרפורמה ואת המתנגדים לה מדי יום, בכל התחומים. תמכנו ואנחנו ממשיכים לתמוך במהלכי הידברות והסכמה".

האינטרסים של ההסתדרות

באותה תקופה, בכלי תקשורת אחרים, דווקא נכתב לא מעט על השפעות אפשריות של הרפורמה על עולם העבודה.

ב-21.2, טרם השבתת המשק בסוף חודש מרץ, פורסמה ב"דה מרקר" כתבה שלפיה יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מתנגד להשבתה ככלי למאבק בחוקי ההפיכה המשטרית. בכתבה צוין כי היועץ המשפטי של ההסתדרות, יחיאל שמיר, מתנגד לחוקים וסבור כי הם עלולים להביא לפגיעה בעבודה המאורגנת. בהמשך הכתבה מסבירה מומחית לדיני עבודה כיצד בדיוק ביטול עילת הסבירות עשוי לעשות זאת. מרצה ללימודי עבודה מסבירה שם כיצד הפגיעה במעמד היועצים המשפטיים עלולה לפגוע בזכות ההתארגנות ובזכות השביתה.

ב-16.3 פורסם ב"כלכליסט" ריאיון עם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס נילי ארד, שבו היא הזהירה כי "בתי הדין לעבודה יכולים להיות נפגע ישיר" ממינויים פוליטיים של שופטים בישראל. היא אף התריעה מכך שזכות השביתה תהיה בסכנה.

מוחים נגד ההפיכה המשטרית חוסמים את נתיבי איילון (צילום, יוסי אלוני)

באותו ריאיון נשאלה ארד לדעתה על כך שההסתדרות ובר-דוד אינם מביעים עמדה בכל הנוגע לחוקי ההפיכה. תשובתה לכך היתה כי "להסתדרות יש אינטרסים. אני לא מצדיקה אותם. אבל אני גם שמעתי מדבריו של היו"ר ארנון בר דוד שיש לשמור על הצביון הדמוקרטי של ישראל".

ב-23.3 פורסמה ב"דה מרקר" ביקורת מרומזת שנמתחה על בר-דוד בשמם של אנשי הסתדרות בעבר ובהווה ואנשי עבודה מאורגנת אחרים. בגילוי הדעת שכתבו הם קראו "לכל העובדים להיאבק לפני שיהיה מאוחר מדי". ב-2.5 פורסמה חוות דעת של עשרות משפטנים שלפיה השימוש בכלי השביתה במחאה נגד חוקי ההפיכה הוא לגיטימי משום שקיים חשש ממשי שהחוקים יביאו לפגיעה בעובדים. במכתב פירטו המשפטנים כיצד בדיוק תתבטא פגיעה זאת, וגם פירטו מקרי עבר שבהם הוכרה שביתה מסוג זה כחוקית.

ב-3.5 פורסמה ב"דה מרקר" ידיעה שכותרתה ציטוט של יועמ"ש ההסתדרות יחיאל שמיר בריאיון לגלי צה"ל: "בוודאי שיש פגיעה בעובדים". שמיר הסביר בריאיון כי השבתת המשק ב-27.3 הייתה חוקית וטען כי גם המדינה רואה זאת כך, שאם לא כן היתה פונה לבג"ץ להוצאת צווי מניעה.

למרות שמדובר בנושא שאמור להיות בלב העשייה העיתונאית של "אתר החדשות של העובדים והעובדות בישראל", וחרף הצהרות אנשיו שהובאו לעיל, הוא כלל לא עלה על סדר יומו. בערב יום חמישי האחרון, בשיא המתיחות עם המשך חקיקת ביטול עילת הסבירות, הפנתה הכותרת הראשית באתר לכתבה על פגישת יו"ר ההסתדרות בר-דוד עם נתניהו. גם בכתבה זו ובעת הזו, הכתב, ניצן צבי כהן, לא הזכיר במילה את ההשלכות של החקיקה על שוק העבודה.