ארגון הימין "אם תרצו" נסוג מתביעה שבה דרש מוועדת הבחירות המרכזית לשלם פיצויים בסך כחצי מיליון שקל בגין התבטאויות שייחסו לארגון ניסיון לבצע "דה-לגיטימציה" לתוצאות הבחירות.

התביעה של "אם תרצו" הוגשה ב-2021, לאחר הבחירות שבהן ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד את השלטון והוקמה "ממשלת השינוי" בהנהגת נפתלי בנט ויאיר לפיד. פעילי "אם תרצו", המזוהים עם מחנה נתניהו, מעורבים בחודשים האחרונים במאבק הציבורי למען הכפפת מערכת המשפט לדרג הפוליטי, ובמערכת הבחירות ההיא ניהלו קמפיין שהתריע מפני "זיופים" בקלפיות.

בוועדת הבחירות המרכזית, גוף ממלכתי שאחראי על הניהול התקין של הליך ההצבעה, האשימו את "אם תרצו" בניסיון להשפיע באופן פסול על תוצאות הבחירות. הרקע לכך הוא הודעה שהפיצו פעילי הארגון בבוקר יום הבחירות, שלפיה "יישומון מפקחי טוהר הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית לא עובד", ולכן המפקחים אינם יכולים למלא את תפקידם באופן אפקטיבי. ההודעה נחתמה בטון קונספירטיבי: "אנחנו מקווים כי תקלה חמורה זו לא תפתח פתח להונאות בחירות".

בוועדת הבחירות הפיצו בתגובה הודעה חריפה. "חרושת הפייק ניוז החלה", נכתב שם, והאחריות לכך הוטלה על "אם תרצו". בוועדה טענו שאין שום תקלה באפליקציה, והוסיפו: "אנו רואים בניסיון זה פרק המשך בנסיונות לקעקע את אמון הציבור בתוצאות ובוועדת הבחירות". מנכ"לית הוועדה, אורלי עדס, התראיינה לחדשות 12 וכינתה את התקרית "ניסיון נוסף לחזק את הדה-לגיטימציה לתוצאות".

אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית (צילום: אוליבייה פיטוסי)

תקרית נוספת שבגינה הוגשה התביעה אירעה כחודש לפני יום הבחירות, בפברואר 2021. יהודה שרבאני, רכז שטח ב"אם תרצו", הפיץ קישור שבו הזמין את תומכי התנועה לפנות לוועדת הבחירות ולהציע את עצמם לתפקיד סופרי קולות. המטרה, גורס כתב התביעה, היתה "להבטיח כי הליך הבחירות ישקף באופן מלא את רצון הציבור בישראל". בדיעבד התברר שהקישור דלף והגיע לידי "אם תרצו" לפני שהופץ לקהל הרחב – שבשלב זה עדיין היה מנוע מלהגיש מועמדות לתפקיד.

כשהדבר נחשף ב-mako הועלו תהיות לגבי הסיבה ל"בלעדיות" שכביכול ניתנה ל"אם תרצו", על רקע מה שתואר כ"היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה עם ראש הממשלה נתניהו ועם הליכוד". כתב mako שדיווח על כך, דרור גלוברמן, ציין כי "בעבר גייס הארגון תרומות בהיקפים חריגים, לרבות מאזרחים זרים ומבעלי ממון שתרמו גם לנתניהו ישירות", וכי "מייסד התנועה, ארז תדמור, כיהן בתפקיד בכיר במטה הבחירות של הליכוד".

בוועדת הבחירות התנערו מהאפשרות כי הדליפו את הקישור ל"אם תרצו", והודיעו שהוועדה "רואה בחומרה" את הפצת הקישור שדלף ושכל המועמדים שיירשמו דרכו ייפסלו אוטומטית. על בסיס הקביעות הללו התפרסמו בעיתונות ידיעות שלפיהן הוועדה מאשימה את "אם תרצו" בניסיון "לשבש את ספירת הקולות", אף שהדבר לא נכתב במפורש בהודעה שהופצה מטעם ועדת הבחירות.

ב"אם תרצו" שללו בתוקף את הקביעות הללו, וטענו כי ועדת הבחירות לא רק הכפישה את הארגון – אלא אף עשתה זאת מתוך כוונה לפגוע בו ובאמינותו. עורכי-הדין שייצגו את "אם תרצו", ערן בן-ארי ואסף תכלת, טענו כי אזכור הארגון בהודעות שהפיצה הוועדה נועד "לסמן" את "אם תרצו" כ"גורם בעייתי ואנטי-דמוקרטי". לטענתם, בוועדה עשו זאת כדי "להטות את האש" כלפי "אם תרצו" ולטשטש את אחריותה לשתי התקלות הטכניות שכביכול עומדות בבסיס הפרסומים.

יהודה שרבאני, פעיל תנועת "אם תרצו" (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ הכנסת)

בכתב ההגנה של ועדת הבחירות המרכזית, שהוגש על-ידי עו"ד תמר זילברפלד מפרקליטות המדינה, נמתחה ביקורת חריפה על "אם תרצו". ארגון הימין מתואר שם כ"גוף בעל אג'נדה פוליטית" שפעולותיו השתלבו בקמפיין רחב שעלול היה להביא להתקוממות אלימה, או לחילופין לדיכוי הצבעה. הארגון, הוסיפה הפרקליטה, פעל בחוסר תום לב ובאופן שהיה עלול "לערער את אמון הציבור ביסודות הדמוקרטיה או בתוצאות ההליך הדמוקרטי".

"בסמוך למועד הבחירות מתפרסמים פרסומים שונים שיש בהם כדי לנסות להשפיע על הציבור ביחס לאופן השתתפותו בהליך הבחירות. בחלק מפרסומים אלה יש כדי להטעות את הציבור באשר לניהול הליך הבחירות ותקינותו", כתבה עו"ד זילברפלד. לפי עמדת ועדת הבחירות, ציינה, גם ארגון "אם תרצו" אחראי ל"פרסומים מטעים שעלולים היו להביא לכדי איבוד אמון של אוכלוסיות שונות בתהליך הבחירות ולהדיר קבוצות שלמות מלממש את זכותן החוקית להצביע. יתרה מכך, פרסומים כאמור עלולים היו להביא יחידים או קבוצות שלא לקבל את תוצאות הבחירות ולהניעם, חלילה, לפעולה אלימה על מנת להביע את תסכולם וחוסר אמונם במערכות השלטון. תפקידה של הוועדה לשמור על הציבור מפני פרסומים מטעים אלה, ובתוך כך מחובתה להעמיד דברים על דיוקם כאשר מתעורר חשש לפגיעה בטוהר הבחירות או לאמון הציבור בהן".

הדברים הללו מתייחסים בעיקר לפרסומים של "אם תרצו" בנוגע לתקלה באפליקציית הפיקוח על ספירת הקולות. "קורא הפרסום עלול היה להסיק כי אין פיקוח אפקטיבי על הנעשה בקלפיות, וכי קיים פתח לזיופים ולהטיית תוצאות הבחירות. בכך התעורר חשש לפגיעה קשה באמון הציבור בתהליך הבחירות, עד כדי הדרה של מצביעים מהקלפיות", נטען בהקשר זה בכתב ההגנה.

"פוטנציאל פגיעה זו התעצם גם לנוכח עיתוי הפרסום מטעם התובעת – בבוקר יום הבחירות. מדובר ביום מורכב, קשה ואינטנסיבי, שעלול לעורר אמוציות רבות, כאשר בכל רגע מתפרסמים פרסומים שונים בניסיון להשפיע על ציבור המצביעים. מדובר ביום אחד, שתוצאותיו הן בעלות משמעות אדירה לציבור כולו. הדברים ביום זה מתנהלים בלוחות זמנים מהירים, ולכל אמירה או פרסום עלולות להיות השלכות כבדות משקל".

קלפיות במרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית בעיר מודיעין לקראת בחירות 2021 (צילום: פלאש 90)

המחלוקת העקרונית בין הצדדים לא זכתה להתברר בין כותלי בית-המשפט. ב"אם תרצו" ביקשו מבית-המשפט לפסוק לטובתם פיצויים בסך 432 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט, וגם לחייב את הוועדה לפרסם התנצלות פומבית והבהרה על כך ש"אין כל ראיות לדופי בהתנהלות 'אם תרצו', ובכלל זה לניסיון מצד 'אם תרצו' לפגוע בטוהר הבחירות". ואולם, קרוב לשנתיים לאחר הגשת התביעה הסכימו בארגון לסגת מכל הדרישות הכספיות ולהסתפק בהבהרה טכנית לגבי המסד העובדתי של אחת משתי התקריות שבגינן הוגשה התביעה.

לפי ההסכם שאליו הגיעו הצדדים, באתר ועדת הבחירות ובטוויטר תפורסם הודעה שלפיה "בבוקר יום הבחירות לכנסת ה-24 (שהתקיימו ב-23 במרץ 2021), כשעה וחצי לאחר שעת פתיחת הקלפיות, פִרסמה תנועת 'אם תרצו' פוסטים ברשתות החברתיות שלפיהם יישומון מפקחי טוהר הבחירות של ועדת הבחירות תקול, ואיננו עובד ברחבי הארץ. נוכח זאת פִרסמה הוועדה שני פרסומים שלפיהם אין כל תקלה ביישומון, וכי מדובר ב'חרושת פייק ניוז ופרק המשך בנסיונות של 'אם תרצו' לקעקע את אמון הציבור בתוצאות ובוועדת הבחירות'.

"הוועדה מבקשת להבהיר כי לאחר תום הבחירות ערכה הוועדה בדיקה נוספת לעניין אופן הפעלת היישומון, וממנה עלה כי חלק ממפקחי טוהר הבחירות לא הצליחו להתחבר ליישומון – אולם אלה העבירו דיווחים לוועדת הבחירות באמצעים אחרים. נוכח האמור, ועדת הבחירות מצרה על חוסר הדיוק בפרסומים והאמור בהם".

ההודעה על הפשרה הוגשה היום (1.5) לבית-משפט השלום בבית-שמש. השופט שדן בתיק, אופיר יחזקאל, נתן לה תוקף של פסק דין. לפי ההסכם, ההבהרה צפויה להתפרסם בתוך חמישה ימים.

65481-08-21