בית-המשפט אישר הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה בגין פרסום סמוי, אך קיצץ בגמול למבקשות ולבאי-כוחן תוך שהוא מותח ביקורת על איכות הפשרה.
בחודש מאי 2018 הגישו מיה שנברגר ומיכל גרא-מרגליות בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שבע חברות מסחריות שלטענתן קידמו באמצעות ידוענים פרסום סמוי באינסטגרם בלא כל גילוי נאות ובכך הפרו את הוראות חוק הגנת הצרכן. לבקשה צורפה חוות דעת מומחה מאת ד"ר ענת באלינט, חברת עמותת "העין השביעית" שחקרה את תחום הפרסום הסמוי וכתבה עליו רבות, בין היתר באתר זה.
הבקשה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין ליעד ורצהיזר, אוהד רוזן וחגי קלעי, דרשה פיצוי בסך עשרות מיליוני שקלים לכל מי שנחשף לפרסומי החברות באינסטגרם בשנים שקדמו להליך המשפטי. החברות טענו כי לא נפל כל פגם בהתנהלותן. בין היתר טענו כי הוספת "האשטאג" למותג הממומן הוא בגדר גילוי נאות כי מדובר בתוכן פרסומי. מנגד טענו כי כלל לא מדובר בפרסומת.
באפריל 2019 הוגשה בקשה נפרדת על ידי אותן מבקשות ובאמצעות אותם עורכי-דין לאישור תביעה ייצוגית בעילות דומות נגד 14 חברות מסחריות נוספות, שגם הן כמובן טענו מנגד כי פעלו כדין.
בחודש דצמבר האחרון הגישו הצדדים להליך בקשה מוסכמת לפיה הגיעו להסכמות המייתרות את המשך ההליך. לפי ההסכמות, החברות המפרסמות מתחייבות להשתמש להבא בכלי שמציעה אינסטגרם עצמה לסימון תוכן פרסומי, וזאת באמצעות הביטוי "בשותפות בתשלום עם". לחילופין, החברות מתחייבות להוסיף לפרסום את המילים "ממומן בשיתוף" או "במימון".
היומ"שית, באמצעות עו"ד יואל פוגלמן, הודיעה כי היא מתנגדת לאישור גמול ושכר טרחה בסך למעלה מ-800 אלף שקלים למבקשות ובאי-כוחן וזאת משום שלפי אחד הסעיפים בהסכם, התאגידים הבהירו כי אין להם שליטה על הצדדים השלישיים שמבצעים את הפרסומים ועל כן הן לא תחויבנה לבחון את קיום התנאים עליהם הוסכם בפרסומים מטעמן ובמימונן, ולא תחויבנה לנקוט בכל פעולה לאכיפת ההתחייבות שלקחו עליהן בהסכם הפשרה
"קיים קושי רב באישור תגמול של הסתלקות, המבוססת על הסדרה שאין כל התחייבות לקיימה", טענה היועמ"שית. "עולה אפוא חשש ממשי כי זו התחייבות ריקה מתוכן".
השופט רם וינוגרד החליט לאשר את ההסכם, אך התערב בסכום הגמול שיוענק למבקשות ובאי-כוחן.
השופט וינוגרד ביקר בחריפות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, והדגיש את הסיכויים הקלושים שהיו לה לו היתה נידונה. לדבריו, "חלק ניכר מאוד מהפרסומים שצורפו לבקשה כולל במפורש תיוגים שכל משתמש סביר באינסטגרם מבין היה כי הם נושאים משמעות מסחרית". בנוסף, קבע השופט, "יש גם טעם בטענה כי לחלק ניכר מאותם אנשים שאינם מבינים זאת, לא היה מועיל כיתוב 'ברור' בצד התמונה ולפיו היא כוללת תוכן ממומן".
לפי השופט וינוגרד, בית-המשפט ממילא אינו המקום לדון בסוגיות אלו, אלא המאסדר. ובכל זאת אישר השופט וינוגרד את ההסכם. "הגשת התובענה גרמה בסופו של דבר לכך שהמשיבות יביאו להכללת מסרים ברורים ובולטים יותר לעין במסגרת הפוסטים שיפורסמו על ידי ידוענים המצויים עמן בקשר מסחרי", ציין השופט, "אף אם לא ניתן לדעת מה התועלת הריאלית הטמונה בהסדר זה, ועל אף שמדובר בהסדר עם קבוצה מצומצמת ביותר של עוסקים מתוך כלל העוסקים בישראל, הרי שאין לומר כי מדובר בתובענה שלא השיגה תועלת כלשהי לחברי הקבוצה".
עם זאת פסק השופט כי הגמול יהיה קטן מזה שהוסכם בהסדר הפשרה עם החברות המסחריות, רק 19 אלף שקלים למבקשות ועוד 475 אלף שקלים לעורכי-דינן, כולל מע"מ.
29075-04-19
15396-05-18