היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להצעת החוק של חבר הכנסת בועז ביסמוט (הליכוד) להגבלת השימוש בהקלטות. בחוות הדעת שהוגשה לשר המשפטים יריב לוין נקבע כי להצעה צפוי להיות אפקט מצנן על חשיפה של מידע חשוב בידי העיתונות ועל-ידי רשויות האכיפה. הדבר עלול לפגוע, בין היתר, בשמירה על מינהל תקין וטוהר המידות של השירות הציבורי, כך לפי חוות הדעת.
גם ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל פירסם נייר עמדה ובו התנגדות תקיפה להצעת החוק של ביסמוט. בארגון, שהינו הארגון היציג ברוב כלי התקשורת הגדולים בישראל ומאגד כ-3,000 עיתונאים, קובעים כי הצעת החוק "לא רק מיותרת, אלא פוגעת פגיעה ישירה בחופש העיתונות וביכולת של עיתונאים לבצע את מלאכתם ותפקידם למען האינטרס הציבורי וזכות הציבור לדעת".
זוהי הצעת החוק הראשונה שמגיש חבר הכנסת הטרי בועז ביסמוט, לשעבר עורך "ישראל היום" ופרשן בחדשות 12. לפי ההצעה, חוק הגנת הפרטיות יתוקן כך שפרסום הקלטה של אדם שנעשתה ללא ידיעתו או רשותו תהווה פגיעה בפרטיות. הצעת החוק ספגה ביקורת ציבורית עזה, בין היתר מ"ישראל היום", אך ביסמוט ממשיך לקדם אותה והיא תובא היום בפני ועדת השרים לחקיקה.
משפטנים, עיתונאים, ארגון העיתונאים והעיתונאיות וכעת גם הייעוץ המשפטי לממשלה, סבורים כי הצעת החוק, אם תתקבל, תפגע בראש ובראשונה בעיתונות. ביסמוט ניסה ללא הצלחה להדוף את הטענות, אולם נראה כי זוהי אכן מטרתו האמיתית של החוק ולא תוצר לוואי שלו, וכי ביסמוט פועל כבובת גרב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנכווה מספר פעמים מפרסום הקלטות מביכות ושהקלטת סתר (שהוא עצמו הורה עליה) עומדת בבסיס אחד האישומים הפליליים נגדו ("תיק 2000").
ארנון מוזס לבנימין נתניהו: "כל יום, יש לי אחד שהורג אותי, איך קוראים לו? אברמוביץ'" (צילום מסך מתוך שידורי חדשות ערוץ 2)
ביסמוט הוא מנאמניו המובהקים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אותו שירת באופן גלוי ובוטה כעיתונאי, עורך ופרשן ב"ישראל היום" ובחדשות 12 לפני שהיה לחבר כנסת במפלגתו. לנתניהו היסטוריה של ניסיונות לחבל בשימוש עיתונאי בהקלטות. ב-2018 היו אלה חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ודודי אמסלם שהציעו לאסור על הקלטת נבחרי ציבור ובני משפחותיהם.
הצעת החוק כונתה בתקשורת "חוק יאיר נתניהו", שכן אז נחשפה ההקלטה של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, כשהוא מבלה עם חבריו ברכב שרד מאובטח המסיע אותם בין מועדוני חשפנות. שנתיים קודם לכן נתניהו ביקש להגיש בעצמו הצעת חוק שתאסור כליל הקלטת אדם ללא ידיעתו. מעט אחר כך נחשף כי באותו זמן הקלטות שיחות השוחד לכאורה של נתניהו עם מוזס כבר היו בידי המשטרה.
במשרד המשפטים, על כל פנים, קובעים כי הצעת החוק אכן תפגע בעיתונות ולא רק בה. על פי חוות הדעת ההצעה של ביסמוט אינה מאזנת בין הפגיעה בפרטיות לפגיעה בחופש הביטוי בכך שהיא אוסרת איסור מוחלט על פרסום הקלטות מבלי לקחת בחשבון את נסיבות ההקלטה, נסיבות הפרסום או מידת הפגיעה בפרטיות שעלולה להיגרם בגינן.
פרסום של הקלטה מאפשר לתווך לציבור מידע באופן שהוא בלתי אמצעי ובעל מהימנות גבוהה יחסית, ומכאן חשיבותו להגשמת חופש העיתונות, נכתב בחוות הדעת, עצם קביעת האיסור מעלה חשש ליצירת אפקט מצנן והימנעות מפרסומים גם בנסיבות בהן לא נראה כי יש קושי בדבר (כמו למשל פרסומים בענייני צרכנות הכוללים הקלטות של שיחות של לקוחות עם נותני שירות).
הצעת החוק של ביסמוט לא תפגע רק בעיתונות אלא גם בביטחון. לפי חוות הדעת, ההצעה עלולה לפגוע ביכולת של גופי אכיפת החוק לחשוף ולמנוע עבירות, לרבות בתחום הפשיעה החמורה והשחיתות השלטונית, שכן הקלטות שפורסמו ברבים מהוות לא אחת ראיות משמעותיות בתיקים בעבירות מעין אלה.
ארגון העיתונאים: פגיעה אנושה בחופש העיתונות
גם נייר העמדה של ארגון העיתונאים, בחתימת מנכ"ל הארגון אלי גרשנקרוין ואחראית חופש העיתונות ענת סרגוסטי, מדגיש כי הצעת החוק כתובה באופן סתום ומגושם, ואינה לוקחת בחשבון את האיזונים הנדרשים. הצעת החוק תביא "לייבוש זרם המידע לעיתונאים הניזונים במקרים רבים מהקלטות המגיעות ממקורות מגוונים", נכתב בנייר העמדה, "החוק המוצע מנטרל את מנגנוני האיזון הקיימים כרגע בשלושה חוקים שונים: חוק הגנת הפרטיות עצמו, חוק האזנות סתר וחוק איסור לשון הרע [...] חוק הגנת הפרטיות עצמו כבר אוסר על פרסום מידע מסוג זה הפוגע בפרטיותו של אדם. בנוסף, כבר כיום חוק איסור לשון הרע משמש כלי בידי מי שרואה עצמו נפגע כדי לתבוע את כבודו. ולכן אין צורך בחוק האוסר בצורה גורפת ומראש שימוש בדברים מוקלטים של אדם אם יש בהם פגיעה בכבודו של אדם".
בארגון העיתונאים מזכירים כי "עשרות תחקירים עיתונאים חשובים, שחשפו עוולות, התעמרות, עושק, שימוש לרעה בכוח - הן על ידי היחיד נושא המשרה או נבחר הציבור והן על ידי רשות, תאגיד או כל גוף אחר - מפורסמים מדי יום בעיתונות. מדובר בתחקירים חשובים המבוססים על פרסומן של הקלטות. הקלטות שלעיתים מבוצעות על ידי הקורבנות עצמם, או מי מקרוביהם.
"כל התחקירים האלה לא יוכלו להתבצע עוד והאזרחים המקליטים באותם תחקירים יהיו חשופים לסנקציות פליליות. די אם נזכיר את התחקירים החשובים שפורסמו על הסופר חיים ולדר ועל יהודה משי-זהב - שניהם השתמשו בכוחם כדי להתעלל ולפגוע מינית בעשרות ילדים ונערים. תחקירים על עושק וניצול קשישים, שפורסמו בזכות מצלמות שהותקנו בבתי הקשישים, או הקלטות שעשו הקשישים עצמם או בני משפחתם ואפשרו לתפוס את העבריינים. תחקירים שחשפו קורבנות של תקיפות מיניות על ידי בעל סמכות ועוד ועוד.
"כל אלה לא יוכלו להתקיים. זו לא רק פגיעה אנושה בחופש העיתונות ובתפקידה להגיע לחקר האמת, וזו לא רק פגיעה אנושה בזכות הציבור לדעת, זו גם פגיעה אנושה בזכויות של קורבנות לחשוף עוולות ולחשוף את המקרבנים שלהם. זו פגיעה אנושה ביכולת לתפוס עבריינים, לעורר דיון ציבורי וליידע את הציבור על מחוללי העוולות".