דווקא על רקע הקיטוב האדיר בעם, נראה שעמית סגל, אחד העיתונאים הפופולריים בישראל, החליט לחצות סופית את הקו שבין עיתונות לתעמולה. השבוע עמד כאן ד"ר ייני שפיצר על מניפולציות והטעיות בטור השבועי האחרון של עמית סגל ב"ידיעות אחרונות", כולל ציטוט מטעה מספרו של השר לשעבר משה יעלון. אלא שזו לא היתה ההטעייה היחידה של סגל באותו טור.

בחלק אחר של אותו טור, התייחס סגל לניתוח מפורט של תוכנית לוין-רוטמן לשינוי מערכת המשפט, שכתבה פרופ' נטע ברק-קורן מהאוניברסיטה העברית, והביא אותה כדוגמה למשפטנית התומכת, לכאורה, בתוכנית. לפי סגל, פרופ' ברק-קורן סבורה שהתוכנית "מדויקת בחלקה הגדול, אבל הפרוגנוזה מרחיקת לכת". "לא תמצאו כאן את המילים קץ הדמוקרטיה", הוא מבטיח. סגל גם מצטט מהמסמך של ברק-קורן, אבל איכשהו דילג על החלק הרלוונטי, המופיע ממש בתחילת המסמך, בו מצהירה ברק-קורן על עמדתה העקרונית ביחס לתוכנית:

תוכנית לוין-רוטמן במתכונתה הנוכחית אינה הדרך לטפל בבעיות מערכת המשפט. נהפוך הוא, היא צפויה להביא לקריסת הפרדת הרשויות בישראל ולהתדרדרות חדה של השירות הציבורי. הדאגה הציבורית העמוקה שמעוררת התוכנית אולי מעוררת פיהוק בקרב מי שהתרגלו לקריאות 'זאב, זאב' חוזרות ונשנות כל אימת שמועלית רפורמה משפטית חדשה על הפרק, אבל הפעם הזאב התייצב, והדאגה מוצדקת".

סגל אפילו לא יכול לטעון שיש כאן סתם רשלנות או חפיפניקיות, הרי הוא מודע היטב לאזהרה שהותירה פרופ' ברק-קורן לקוראים. הוא עצמו כתב בטורו שמדובר ב"מסמך משפטי לא שגרתי, ויעיד המשפט בראש כל דף: 'נוכח רגישות וחשיבות השיח, נא להימנע מציטוט המוציא את הטיעונים מהקשרם הכולל'". נו, אז אמרה. מה היא מבינה בציטוטים? בסך הכל פרופ' למשפטים, לא בעלת טור.

התוכנית שמקדמים במקביל שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, בברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עוררה מחאה נמרצת ומוציאה כבר מספר שבועות מאות אלפי ישראלים לרחובות. אבל לא רק אזרחים מהשורה סבורים שמדובר בתוכנית מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית, גם בכירי המשפטנים באקדמיה ובשירות הציבורי, כולל כאלה המטיפים באופן מסורתי לצורך בשינויים גדולים במערכת המשפט וביחסים בין הרשויות.

נתניהו, הנואש לזכות בהכרה כלשהי בתוכניתו, כבר הוכיח בעבר אינספור פעמים כי הוא אינו מהסס לשקר, להטעות ולסלף על מנת לקדם את האינטרסים שלו, שהעליון שבהם הוא כעת הניסיון להימלט ממשפטו הפלילי. לכן, אי אפשר היה להתפלא אם נתניהו היה מציג משפטנית בכירה הסבורה כי תוכנית לוין-רוטמן איומה ונוראה, כמי שדווקא תומכת בה. מה שכן מפליא הוא שעיתונאי, שאינו עובד כתועמלן בשירות נתניהו, יעשה את הדבר הזה בדיוק.