כל הִתחזיות מראות כי המזרח התיכון הוא מהאזורים שיספגו את הפגיעה הקשה ביותר ממשבר האקלים המחריף. אך בין אי-היציבות השלטונית, המתיחות הביטחונית, איראן והקורונה, נראה שהתקשורת הישראלית לא מוצאת מקום לאיום הקיומי הנוסף שמידפק על דלתנו.
מחקר ישראלי חדש בחן את סיקור משבר האקלים בתקשורת הישראלית מנקודת מבטם של עיתונאים וכותבי טורים בתחום, והממצאים לא מעודדים. המחקר יוצג בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה שתיערך במתחם אקספו בתל אביב ב-6 וב-7 ביולי.
ד"ר ורד אלישר מלכה מהחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, מובילת המחקר, מספרת שהפער בין חומרת המשבר לנוכחות שלו בתקשורת לא מניח לה. "אני מגיעה מתחום מחקר התקשורת הפוליטית, וכשנחשפתי לנושא משבר האקלים, לפני כשלוש שנים, זה לפת אותי בבטן", היא אומרת. "אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שכחוקרת שמבינה כמה משמעותית התקשורת בסיטואציות משבר, אני לא אעשה עם זה כלום".
על פי אלישר מלכה, חקר תקשורת האקלים בישראל עודנו בחיתוליו, ומחקרה מהווה צעד ראשון במיפוי השחקנים המשמעותיים במאבק האקלים בישראל. בין מרץ למאי 2021 היא ערכה ראיונות עומק עם 25 עיתונאים שעוסקים בתחום, ושאלה אותם על אחריות התקשורת בתיווך המשבר לציבור ועל האתגרים העומדים בפניהם בסיקור האקלים.
הכתבים מתוסכלים
האתגר הראשון, לדבריה, התגלה כבר באיתור המרואיינים. היא מספרת ש"הארץ" ו"גלובס" הם כיום העיתונים היחידים שמעסיק כתבת (לי ירון ושני אשכנזי, בהתאמה) שעיסוקה הבלעדי במשבר האקלים. ביתר גופי התקשורת הנושא מסוקר על ידי כתבי הסביבה, שחלקם מופקדים במקביל על תחומי סיקור אחרים.
מניתוח הראיונות נמצא שכלל המשתתפים במחקר מאמינים שהתקשורת הישראלית כושלת בסיקור המשבר. "מצאתי שבדרך כלל, מי שעוסקים בנושא בהיקף נרחב הם בעלי מוטיבציה גבוהה להביא את הנושא לידיעת הציבור, והם חווים תסכול נוכח המשאבים המצומצמים שמוקצים לנושא", אומרת אלישר מלכה.
עיתונאים מעטים מתמחים בלעדית בתחום האקלים. אביב לביא ("הארץ"), פרופ' עדי וולפסון, יעל געתון ("שקוף"), שני אשכנזי ("גלובס") וחגי מטר ("שיחה מקומית"), בכנס העיתונות העצמאית של "העין השביעית" ו"שקוף" בספריית בית אריאלה שבתל אביב, 7.1.2022 (צילום: יאיר גיל)
"בקרב עיתונאים שמסקרים ארבעה או חמישה נושאים נוספים, נמצא שרמת הידע היתה פחותה והנושא עבורם פחות אמוציונלי", אומרת אלישר מלכה. "אי אפשר להאשים אותם. כמה משאבים כבר יש לאדם אחד שצריך להתעמק בכל כך הרבה נושאים?".
עיתונאים אחדים שהתראיינו למחקר העריכו שקיים פער בין מה שאנשי מערכת החדשות חושבים שהציבור רוצה לבין רצונותיו האמיתיים. אלו שמקבלים פניות ישירות מהציבור דיווחו שהם מזהים עניין גובר בתחום, אך לדבריהם, במערכות החדשות שוררת תחושה שהנושא לא מעניין או מחדש מספיק. מעט עיתונאים - בעיקר מ"הארץ", "דה מרקר", "גלובס" ותאגיד "כאן", וקומץ עיתונאים מכלי תקשורת אחרים - סיפרו בראיונות שעורכיהם מכירים בחומרתו של משבר האקלים ובערכו החדשותי, והדבר מסייע להם רבות בפעילותם. יתר המרואיינים, לעומת זאת, סיפרו על קשיים מרובים שעורכיהם מערימים עליהם.
"ברור שעד כה לא קרו אסונות אקלימיים מקומיים שיכולים לספק כותרות כל יום, וצריך מוטיבציה מטורפת כדי להעלות את הנושא", אומרת אלישר מלכה. "עם זאת, כל מי שעיניו בראשו מבין שכדי להניע תהליכים פוליטיים, הנושא חייב לקבל בולטות תקשורתית משמעותית".
"אי אפשר לצפות מעיתונאים להיות דון קישוטים"
אחד השיעורים הראשונים שלומדים כל איש ואשת תקשורת נוגע ליד שמאכילה אותם. הביקורת והגישה הלוחמנית נדחקות לפעמים מפני השיקולים הכלכליים של בעלי השליטה בגוף התקשורת. "ספרות המחקר עוסקת המון בצנזורה עצמית של אנשי תקשורת; אני מכירה את זה גם ממחקרים קודמים שלי. עיתונאים לומדים מהר מאוד מי נגד מי", אומרת אלישר מלכה. "מספיק לשמוע את השיח בחדרי החדשות כדי להבין שאם רוצים להתקדם במערכת, יש נושאים שצריך להתרחק מהם. מעטים העיתונאים שמוכנים להסתכן בעימות חזיתי מול העורכים שלהם ולסכן את הקריירה שלהם כדי להילחם על נושא שחשוב להם – ואנחנו לא יכולים לצפות מהם להיות 'דון קישוטים'".
המצטיינים בסיקור האקלים הם כלי תקשורת מעוטי תפוצה. "גלובס" מקדיש גיליון סוף שבוע למשבר האקלים, 28.10.2021
"כדי למצוא מרואיינים בערוצים המסחריים הייתי צריכה להיות יצירתית, כי הנושא בקושי מסוקר בהם", מוסיפה אלישר מלכה. "אלו הערוצים עם הרייטינג הגבוה, שיכולים להביא לשינוי משמעותי בסדר היום הציבורי – והפער בין פוטנציאל ההשפעה שלהם לעשייה בפועל הוא החריף ביותר".
אלישר מלכה מיפתה כמה "איים של שפיות" בתקשורת המקומית: לדבריה, ערוצי השידור הציבורי של "כאן" בטלוויזיה וברדיו מקצים משאבים וזמן שידור למשבר האקלים, וכך גם עיתוני "הארץ", "גלובס", "דה מרקר" ו"דבר". "למרבה הצער, אלו גופי תקשורת עם רייטינג ותפוצה מוגבלת, והקהלים שמגיעים אליהם ומחפשים לקרוא על הנושא כבר משוכנעים בחומרתו של משבר האקלים".
עניין של חוסן לאומי
אתגר נוסף שעומד בפני עיתונאי הסביבה הוא התיוג של משבר האקלים כסוגיה "שמאלנית". זהו כמובן לא אתגר ייחודי לישראל, ובשנות נשיאותו של דונלד טראמפ בארצות הברית הקיטוב הזה החריף. אלישר מלכה שוחחה גם עם עיתונאים שעובדים בכלי תקשורת שמזוהים עם הימין בישראל. לדבריה, "אלו העיתונאים האמיצים ביותר, מכיוון שהם לא מתמודדים רק עם התנגדות של העורכים – אלא גם עם התנגדות מצד הקהל".
פתרון אחד שהוצע על ידי עיתונאים המועסקים בכלי תקשורת אלה הוא למסגר מחדש את משבר האקלים בזיקה לסוגיות של חוסן לאומי. כיום המשבר מסוקר כסוגיה של קיימות, אך יש לו השלכות בתחומים רבים של חיינו. "צריך להוציא את משבר האקלים מהנישה של עצים ופרפרים", טוענת אלישר מלכה. "חשוב לציין שלא מדובר במניפולציה, מכיוון שמשבר האקלים ישפיע על כל תחום בחיינו: אם אני רוצה לקנות בית בקו החוף, אני צריכה לקחת בחשבון את התחזית להצפת ערי החוף; אם אני בוחרת מקצוע שיצריך עבודה בחוץ, אני צריכה לקחת בחשבון את עליית הטמפרטורות שלא תאפשר עבודה בחוץ בשעות היום".
לשווק את המשבר לציבור הימני כאיום קיומי. כתבה על גלי חום קיצוניים באתר "מקור ראשון", 31.5.2022
מעבר לכך, משבר האקלים עלול להציב את ישראל גם בסכנה ביטחונית. עם עליית הטמפרטורות, אזורים רבים בעולם יהיו חמים מדי למגורים, ותושביהם יהפכו לפליטים. כבר היום מתמודדת ישראל עם גל פליטים שהגיע לפני 15-10 שנים ממזרח אפריקה, ונגרם בין השאר על ידי אירועי מזג אוויר קיצוני כגון בצורות ושיטפונות. אחד הגורמים למלחמת האזרחים בסוריה הוא בצורות קשות שנבעו ממשבר האקלים. "ישראל צריכה להיות מוכנה לסיטואציה שבה מיליוני אנשים, לא בהכרח ממדינות שהן שוחרות שלומנו, יחפשו בייאושם מפלט מהמשבר בישראל – ויש לכך השלכות ביטחוניות ולאומיות", אומרת אלישר מלכה.
"אם נדבר אל הקוראים בשפה שהם מבינים, בהקשר של סוגיות לאומיות", מסכמת אלישר מלכה, "נוכל להעביר את המסר שמשבר האקלים לא מבדיל בין ימין לשמאל, ושהוא לא ייעצר בפתחה של ישראל".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
הבהרה: כותבת שורות אלה ושאר כתבי וכתבות סוכנות זווית, העוסקת בלעדית בהכנת כתבות על נושאי סביבה עבור כלי התקשורת המרכזיים בישראל, לא רואיינו במסגרת המחקר