מדינת ישראל נותרה בשנה החולפת במקום ה-86 מתוך 180 במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF) שפורסם השבוע. המדד, שמסכם את מידת חופש העיתונות ברחבי העולם, מציין ביחס למצב חופש העיתונות במדינת ישראל כי לצד אפליה של עיתונאים פלסטינים ומגבלות חריגות של צנזורה צבאית, התקשורת סובלת מריכוזיות כלכלית והתערבות פוליטית. עמותת "העין השביעית" מסייעת ל-RSF במידע על חופש העיתונות בישראל.
זהו המדד ה-20 שמפרסם הארגון הבינלאומי, שמושבו בפריז, ומחבריו מזהירים מפני "עידן של קיטוב" בתקשורת העולמית, אשר מתבטא בשני מישורים במקביל: קיטוב פנימי בתקשורת של מדינות רבות, כשיותר ויותר כלי תקשורת מתמקדים בפרסום דעות על פני חדשות; וקיטוב בינלאומי, בין דמוקרטיות שבהן חופש עיתונאי למדינות שבהן המשטר הרודני מנצל שליטתו בתקשורת כדי לאסור מלחמות תעמולה מחוץ לגבולותיו.
הפלישה הרוסית לאוקראינה היא דוגמה לכך, כותבים מחברי הדו"ח, ומזכירים כי עוד לפני הפלישה הצבאית (שהובילה להרג עיתונאים) החלה מלחמת התעמולה.
בחלוקה ליבשות ואזורים בינלאומיים, המצב החמור ביותר מתגלה במזרח התיכון וצפון אפריקה, שם בלמעלה ממחצית המדינות מצב חופש העיתונות מוגדר קשה ביותר. ישראל, מהבחינה הזו, בולטת לטובה אף כי גם בה חופש העיתונות מוגדר "בעייתי". הרשות הפלסטינית, לשם השוואה, ממוקמת לקראת סוף הטבלה במקום ה-170.
ישראל במדד חופש העיתונות 2022 של "עיתונאים ללא גבולות" (מתוך הדו"ח)
גם השנה, בראש המדד ניצבות שלוש המדינות הסקנדינביות: נורבגיה, דנמרק ושבדיה. בקצה השני של הסקאלה, 28 מדינות הוגדרו השנה ככאלה שבהן מצב חופש העיתונות "רע מאוד", שיא שלילי מאז החלו פרסומי המדד. בתחתית הרשימה ניצבות איראן, אריתריאה וקוריאה-הצפונית.
השנה בוצע המדד במתודולוגיה עדכנית, כשחופש העיתונות הוגדר כ"אפשרות המעשית של עיתונאים, יחידים וקבוצות כאחד, לבחור, להפיק ולהפיץ חדשות ומידע למען האינטרס הציבורי, ללא תלות בהתערבות פוליטית, כלכלית, משפטית וחברתית, וללא איומים על ביטחונם הפיזי והנפשי".
מדינת ישראל מקדימה השנה בין היתר את בולגריה, אוקראינה ויוון, אך מקום אחד מעליה ניצבת הונגריה, בראשותו של הפוליטיקאי הפופוליסט ויקטור אורבן, ובמעלה הרשימה אפשר למצוא גם את קירגיזסטן, האיטי וקפריסין. מנהלת דסק המזרח התיכון בארגון עיתונאים ללא גבולות ניסתה להסביר את התופעה ב-2017, בראיון לאתר "העין השביעית".