מכירים את זה שמרגע ששמתם לב למשהו אתם נתקלים בו בכל מקום? נניח, מרגע ששמתם לב שיש אנשים שנוהגים לגרוב גרביים צבעוניות אתם רואים בכל מקום אנשים גורבים גרביים צבעוניות? אז בשבועות האחרונים אני נתקל בכל מקום באירועים חריגים.
מילון אבן שושן מגדיר את המילה "חריג" כך:
דבר או מעשה או אדם יוצא דפן, שאינו לפי המקובל".
ההגדרה הזו היא בסדר, אבל היא לא מצליחה ללכוד את החריגות שאני נתקל בה בכל פינה. אז פניתי גם למילון ספיר שסיפר לי ש"חריג" הוא:
יוצא מן הכלל, לא כמו האחרים, סוטה מהנורמה".
מתחמם.
במהלך האבולוציה בני האדם צוידו ביכולת להבחין במהירות בדברים שאינם נראים כפי שהם אמורים להיראות, שהם "סוטים מהנורמה". זה די הגיוני כשחושבים על זה. בימים עברו, היכולת לזהות במהירות אירועים חריגים היתה לפעמים ההבדל בין חיים ומוות.
למרות שאנחנו כבר מזמן לא בסוואנה, אריות לא רודפים אחרינו ואפילו הברברים כבר לא מאיימים לכבוש את הכפר באמצע הלילה, נדמה שהתקשורת הישראלית ממהרת לסמן עבור הקוראות והקוראים, הצופים והמאזינים המקומיים אירועים מסוימים שהיא מכנה בשם "אירועים חריגים". היא מסמנת עבורם סכנות והתרחשויות יוצאות דופן ומזהירה אותם מפני החריג, יוצא הדופן והבלתי נורמלי.
הנה רק כמה דוגמאות לכותרות שכאלו מהחודש האחרון.
"חריג: גנים לאומיים רבים ייסגרו בסופ"ש עקב תנאי מזג האוויר", "חריג: אבדיה לא זרק לסל, עוד ניצחון לוושינגטון", "'עודף חריג בחשבון השוטף': תעלומת עודפי הדולרים הענקיים של סין", "תיעוד חריג בשטחים: כוחות צה"ל פושטים על מרכז העיר רמאללה", "מראה חריג במזרח ירושלים: כוחות גדולים פשטו על ג'בל מוכבר וסרקו בתים", "תרגיל צבאי חריג עם כוחות מיוחדים של הצבא האמריקני", "מכתב חריג לבנט: "נא אל תפגע בסמינרים", "באופן חריג, ביה"ד האזורי לעבודה דחה פשרה שהומלצה ע"י ביה"ד הארצי", "אחרי המתקפה ברשת: איתמר עמי מתכונן לקרב בצעד חריג", "קרב צרחות חריג בין פריג' למשותפת: "בוז לכם, תשתקו!"
אני מקווה שאתם מבינים שיכולתי להמשיך כך עוד ועוד, כיוון שעל פי גוגל ניוז, רק בחודש האחרון פורסמו יותר מ-260 ידיעות, כתבות וסיפורים שבהן הופיעה בכותרת המילה "חריג" – וזה רק בטקסטים שמופיעים באינטרנט ושגוגל איתרה.
גם ברדיו וגם בטלוויזיה נוהגים העיתונאים להנמיך את טון הדיבור שלהם בשתי אוקטבות רגע לפני שהם מכריזים בכובד ראש מעושה על "אירוע חריג בכנסת" (כאילו שיש דבר כזה) או על "אירוע חריג בגבול הלבנון". זה אינסופי.
כותרות עם המילה "חריג" ב"ישראל היום", "דה מרקר", ynet, חדשות 12, "מקור ראשון", "כיכר השבת", "גלובס", "מעריב" וערוץ 20 (צילומי מסך)
השימוש במילה "חריג" אינו אופייני לכלי תקשורת מסוימים. אתרי מיינסטרים ואתרי שוליים, אתרים מימין ומשמאל, חילונים וחרדים, בידור וספורט, תקשורת אלקטרונית ועיתונות מודפסת – כולם מדווחים כל הזמן, כל היום, יום אחרי יום על "אירועים חריגים". טוב בסדר, ב"מאקו" ובחדשות 12 אוהבים במיוחד את המילה "חריג", אבל מיד תבינו שזה לא חריג.
אם בזה לא די, האירועים החריגים שעליהם כלי התקשורת מדווחים הם האירועים הכי לא חריגים שניתן להעלות על הדעת.
כתבה בחדשות 12 מדווחת על "עלייה מתמדת במחירי המזון ויוקר מחיה חריג בהשוואה למדינות אחרות". תגידו, אתם עושים צחוק? אתם חיים פה? מה "חריג" ביוקר המחייה בישראל שגבוה בהשוואה למדינות אחרות? ב"וואלה" מדווחים: "כוחות מיוחדים עם נשקים שלופים: סיכול חריג לשוד מזוין בחיפה". מה כאן חריג? ששוד סוכל או שכוחות מיוחדים שלפו נשקים כדי לסכל שוד? עם מה רציתם שהם יסכלו את השוד המזוין, עם סוכריות על מקל? מה חריג בשוטרים שמשתמשים בנשק כדי לסכל שוד שבו נעשה שימוש בנשק?
ב"חדרי חרדים" מדווחים: "תיעוד חריג: עשרות פלסטינים רוגמים רכבי צה"ל". נו באמת. באתר "סרוגים" מספרים בכותרת: "אירוע חריג במהלך הברחת סמים בגבול מצרים". ראשית, כל הכבוד על האנטי-כותרת, כותרת שהיא לא כותרת, כותרת שעושה הכל כדי לא לספר את הסיפור שהיא הכותרת שלו. זה מאוד מרשים. אם בכל זאת תרצו להבין מה הסיפור תתבקשו לפנות לכותרת המשנה בה מסופר כי "חשודים שניסו להבריח סמים בגבול מצרים, האיצו בצורה מסוכנת לעבר החיילים שניסו לעצור אותם". זה אירוע חריג? מה ציפיתם ממבריחי הסמים? שיאטו בהדרגה בצד הדרך וימתינו בסבלנות לבדיקת רישיונות וביטוח?
ב-Ynet מדווחים: "באופן חריג: צה"ל חסם כבישים בעוטף עזה אחרי הערכת מצב". אם זה לא היה כל כך מטומטם זה היה מצחיק.
ההתאהבות במילה "חריג" היא דוגמה למה שהרברט מרקוזה כינה "מכניקה של קונפורמיות": היא מצביעה על הצורך הכפייתי של עיתונאים לסמן מי ומה שלא נמצא במיינסטרים
נדמה שבתקשורת הישראלית גילו שלצרכני התקשורת נמאס מקליק-בייט, נמאס להם מכותרות מפוצצות שאין מאחוריהן דבר, מכותרות שמבטיחות שמיד תשמעו סיפור שיפוצץ לכם את המוח רק כדי לגלות שמנחם הורוביץ מצא את הקרעפלאך הכי טובים בעמק חפר (ולכן מאקו, ולכן חדשות 12). התרופה למיאוס ולתחושת הגועל מרוכזת במילה אחת: "חריג".
מצד אחד היא זוקפת אוזניים ("חריג? קרה משהו חריג? מה קרה, מה קרה?!") ומצד שני היא ריקה מתוכן. היא סובייקטיבית לגמרי, שכן מה שבעיני האחד הוא "חריג" בעיני האחר הוא "נורמלי", וככזו היא מסוגלת להכיל כל דבר, כל סיפור וכל אירוע. צעקות בכנסת הן "אירוע חריג", חקירת משטרה היא "התפתחות חריגה", תרגיל צבאי עם צבא ארה"ב הוא "פעילות חריגה".
לא פחות חשוב מכך, ההתאהבות של התקשורת הישראלית במילה "חריג" היא דוגמה מוצלחת למה שהפילוסוף הרברט מרקוזה כינה בשם "מכניקה של קונפורמיות". היא מצביעה על הצורך הכפייתי של עיתונאים קפוצי ישבן לסמן את מי ואת מה שלא נמצא במיינסטרים, את מי ואת מה שמעז להיות שונה, שמרהיב עוז להשמיע קול אלטרנטיבי או לבצע איזושהי פעולה עצמאית שלא עברה את אישור הקומיסרים שקובעים מה אסור ומה מותר ובאיזה ווליום.
אדם דקר כלב: כותרת ב-mako בתאריך 31.10.2021 (צילום מסך)
כך, משיגים שניים במחיר אחד: גם לוכדים את תשומת לב הצרכן התקשורתי באמצעות מילה נקייה, כמעט קלינית ("אני רואה גוש חריג בריאה שלך") זאת על אף שמדווחים על האירועים הבנאליים, השגרתיים והמשמימים ביותר שניתן להעלות על הדעת (עומר בר לב, גדעון סער וחילי טרופר הגיעו לצפות במשחק כדורגל. אני לא צוחק, יש דיווח כזה) וגם, במידת הצורך, מסמנים עיגול סביב כל מה שרוצים להכריז עליו כביזאר ("פסק דין חריג בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב: השופטת ביטלה צוואה שנכתבה לפני כ-35 שנה על-ידי טייס שעבד בתפקיד מסוכן בתעשיות הביטחוניות. בשל עבודתו מעסיקיו חייבו אותו לכתוב צוואה ב-1986, למרות שהיה אז בן 45 בלבד").
אחרי שקראתי מאות ידיעות שדיווחו על מאות "אירועים חריגים", שכל אחד מהם יכולנו לתאר במילים אחרות כמו "מסוכן", "חם מהרגיל" או "לא חריג בשום צורה או אופן", אני חושב שניתן לנסח כלל אצבע פשוט להתמודדות עם התופעה: כאשר אמצעי התקשורת רוצים לדווח על ידיעה שהיא גם חשובה או מעניינת וגם עוסקת באירוע יוצא דופן, הם לא משתמשים במילה מטושטשת, מימית ודהויה כמו "חריג" כדי לתאר אותה; ולכן בכל פעם שאתם נתקלים בכותרת או בידיעה שבה מופיעה המילה "חריג", דעו לכם שלפניכם ידיעה משמימה ובנאלית שניסו לעטוף אותה בעטיפה של סנסציוניות דלוחה. לא רק שזו לא סטייה מהנורמה – כיום, זו הנורמה בהתגלמותה.