"שקוף", אתר האח של "העין השביעית", עתר לבג"ץ במטרה להסדיר את האפשרות של נבחרי ציבור למנוע מאזרחים מלהגיב בחשבונות שנבחרי הציבור מנהלים ברשתות החברתיות השונות.
העתירה, שהוגשה ע"י מייסד ועיתונאי שקוף תומר אביטל באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, מבקשת מבית המשפט שיורה ליועץ המשפטי לממשלה, היועצת המשפטית לכנסת, משרד הפנים ושרת הפנים איילת שקד לנמק מדוע אינם מנחים חברי כנסת, חברי ממשלה וחברי רשויות מקומיות, שלא "לחסום" גולשים ברשתות החברתיות או למחוק את תגובותיהם.
עוד מבקשים העותרים, שקוף ואביטל, מתן צו ביניים שיורה לגופים האמורים לעיל לתת לאלתר הנחיה כזו.
לפי העתירה, "המרחב הווירטואלי הוא הפלטפורמה המרכזית במאה ה-21, אשר נותנת ביטוי מעשי לחופש הביטוי. הרשתות החברתיות מהוות אף פלטפורמה בלתי - אמצעית לציבור לקיים קשר עם השלטון ונציגיו. מרבית נבחרי הציבור והגופים הציבוריים עושים שימוש נרחב ברשתות החברתיות על מנת להעביר מסרים, לשתף במידע הנוגע לתפקידם, ולנהל שיח עם הציבור על פעילותם הציבורית".
חשבונות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות הן בעלות "סממנים ציבוריים מובהקים", לפי העותרים, משום שהתוכן בהם פומבי, הם מופעלים ע"י עובדי ציבור, ממומנים מכספי ציבור, התוכן המתפרסם בהם אינו אישי אלא קשור למילוי תפקידם של נבחרי הציבור, והם משמשים לניהול קשר עם הציבור.
לדברי העותרים, חסימת גולשים ע"י נבחרי ציבור בחשבונות שהם מנהלים ברשתות החברתיות "אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , ואף לא באמות המידה של הליך מנהלי תקין. כך, חלף היות חשבונות נבחרי הציבור מופת לשיג ולשיח, ואמצעי לחיזוק הדיאלוג שבין הציבור לבין השלטון, הפכו אלה לזירה של הדרת דעות, פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הפרט למידע ובזכות הציבור לדעת".
העותרים אף מצטטים מדו"ח מבקר המדינה שהמליץ כי מנהלי דפי פייסבוק של אנשי ציבור "יאמצו מדיניות שימוש ונהלים לתפעול דף הפייסבוק אשר יעלו בקנה אחד עם הזכות לחופש הביטוי, וכן יקבעו אמצעים מידתיים שיינקטו כנגד המפרים את מדיניות השימוש והנהלים שנקבעו".
לפי העתירה, מדובר גם בתופעה שהציבור הרחב מוטרד ממנה: "העותרים עצמם קיבלו ותיעדו מאות פניות של גולשים אשר 'נחסמו' ברשתות החברתיות ע"י נבחרי ציבור. מהמידע שנאסף ע"י העותרים עולה כי המניע העיקרי לחסימת גולשים
הוא רצונם של נבחרי ציבור להימנע מתוכן ביקורתי המופנה כלפיהם, ולצמצם את חשיפתו לגולשים נוספים". העתירה מצטטת גם שתי פניות ליועץ המשפטי לממשלה, מטעם גופים באוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית, בבקשה שיטפל בסוגיה זו.
חסימת גולשים ע"י נבחרי ציבור כמתואר לעיל, פוגעת בחופש הביטוי במספר אופנים, לפי העתירה: היא מונעת מאזרחים לבטא את עמדתם ופוגעת בזכות ההשתתפות הפוליטית; מונעת מהם את הזכות לקבל מידע בדמות התכנים הציבוריים המתפרסמים בדף החסום; לא מאפשרת לאזרחים לבקר ולפקח על אנשי ציבור, כנגזרת של הזכות להפגין; פוגעת בציבור כולו בכך שנמנע שיח ציבורי חופשי, והגולשים שאינם חסומים נחשפים לשיח מעוקר ומסורס; ופוגעת באמון הציבור במערכות השלטון".
טיעון נוסף שמעלה העתירה, הוא כי נבחרי הציבור עצמם נוהגים לזהם לא אחת את המרחב הציבורי בפרסום השמצות, גידופים ושקרים. העתירה מספקת לכך מספר לא קטן של דוגמאות, מכתביהם של חברי הכנסת מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ', מאי גולן, משה גפני, אסנת מארק ואיתמר בן גביר.
לאור כל זאת, כך העתירה, "ישנו צורך ממשי ושאינו סובל עוד דיחוי, במתן הנחיות ברורות, כלליות ואחידות, אשר יתחמו את אפשרותם של נבחרי הציבור 'לחסום' משתמשים ולמחוק תגובותיהם, רק למקרים בהם הדבר עולה בקנה אחד עם תנאיה של פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם כללי המשפט הציבורי, תוך תיעוד, הנמקה ובשקיפות".
העתירה מבקשת כי הרשויות יפעלו לפי המתווה של מבקר המדינה, לפיו נבחר ציבור או רשות יפרסמו תקנון שיפרט את אופן הטיפול בתגובות ברשתות החברתיות, ו"צעדים מידתיים והדרגתיים" נגד המפרים אותו. בנוסף, מחיקת תגובה או חסימת גולש יידרשו נימוק ותיעוד של הנימוק.