לי ירון ישבה באולם הכנסים בז'נבה והחלה לחשב בלב את המספרים. המרצים על הבימה, באחד הפאנלים בכנס בינלאומי של האו"ם, דיברו על ההשפעה של המשבר האקולוגי על משבר הפליטים. שינויי האקלים הקיצוניים צפויים לעקור ממקומם עשרות ומאות מיליוני בני אדם, הם אמרו, ולחולל תמורות מרחיקות לכת בדמוגרפיה של כדור הארץ. בישראל, חשבה ירון, 30 אלף מבקשי מקלט שנותרו במדינה מחוללים סערה בלתי פוסקת וסופגים גלי שנאה אדירים. בעולם כולו נתוני ההגירה והפליטות נמצאים בשיא חסר תקדים, גם ביחס לתקופה שאחרי מלחמות העולם. מה יקרה כשכל זה יכפיל וישלש את עצמו? וכיצד המרצים על הבמה מדברים בכזו נינוחות על קטסטרופה בלתי נתפסת?
זה היה הרגע, מספרת ירון, שהבינה שהחמיצה את הנושא הכי חשוב.
ירון החלה לכתוב ב"הארץ" לפני שש שנים, שבועיים אחרי שהשתחררה מ"במחנה". בסיקור תחום הרווחה ובהמשך גם תחום הפנים, הכולל נושאים כמו זכויות להט"ב ומבקשי מקלט. כך הגיעה גם לכנס הפליטים פוקח העין בז'נבה. "זה היה הרגע שתפסתי את הפרופורציות של מה שהולך לקרות והתחלתי לקרוא ולהעמיק", היא מספרת, "למדתי אז באוניברסיטת תל-אביב היסטוריה ופילוסופיה והבנתי שאני לומדת את הדברים הלא נכונים וצריכה להקדיש זמן ללמוד על המשבר, שהוא הדבר הכי חשוב שאני יכולה ללמוד עליו, הן כאזרחית והן כעיתונאית".
"אני מאמינה שיש לנו כעיתונאים כוח והשפעה גדולים מאוד, אבל אנחנו שוכחים שיש לנו גם אחריות. ככל שלמדתי יותר על משבר האקלים, הבנתי שאנחנו חייבים לשנות את ההתעלמות של התקשורת הישראלית"
"כעיתונאית", אומרת ירון, "חשוב לי לא רק לחשוף עוולות ואפליות, אלא גם להביא לתיקון ושינוי מדיניות. אני מאמינה שיש לנו כעיתונאים כוח והשפעה גדולים מאוד, אבל אנחנו שוכחים שיש לנו גם אחריות. ככל שלמדתי יותר על משבר האקלים, הבנתי שאנחנו חייבים לשנות את ההתעלמות של התקשורת הישראלית".
"האחריות והאתיקה העיתונאית מחייבות אותנו לספר לקוראים את הסיפורים הכי חשובים ומהותיים לחיים שלהם. הציבור סומך עלינו שנזהיר אותו, שנשאל שאלות, שנדרוש תשובות. אבל ממשבר האקלים, הנושא הכי חשוב, אנחנו מתעלמים. למה? התקשורת בכל העולם כבר התעוררה. צריך להגיד בקול רם שאנחנו בוגדים בתפקיד שלנו כשאנחנו, העיתונאים, מתעלמים ממשבר האקלים. בהתעלמות שלנו אנחנו מסייעים בפועל למי שרוצים להסתיר את הנזקים ולפגוע בציבור".
במהלך הלימודים נתקלה ירון בקורס יוצא דופן. "משבר האקלים במבט רב תחומי" הוא פרי שיתוף פעולה של פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' רות רונן, ראשת בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע, והוא נועד להעניק לסטודנטים הכשרה בסיסית בהבנת המשבר האקולוגי מזוויות שונות ומגוונות: מדעי הסביבה, גיאוגרפיה, היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, משפטים ועוד.
"אני לא חושבת שיש עוד קורס כזה, שמקיף כל כך הרבה מחלקות", אומרת ירון, "באוניברסיטה הבינו את חשיבות הנושא ופתחו את הקורס לכל הסטודנטים. ובאמת, קורס כזה צריך להיות קורס חובה לכל סטודנט. זה הביא אותי לחשוב - מדוע שלא יהיה קורס כזה שמיועד לעיתונאים? הטעות הגדולה היא שהמשבר האקולוגי הוא בתחום הסיקור של כתב הסביבה, בעוד שבמציאות הוא נוגע לכל כתב וכתב, מנדל"ן ופיננסים ועד אופנה ותחבורה. לכן, כל עיתונאי צריך הכשרה בנושא המשבר".
במשך כמה חודשים, מספרת ירון, נאספנו עוד ועוד עיתונאים שההתעלמות של התקשורת מהמשבר מפריעה להם. תחילה הצטרפו ניר חסון ונטע אחיטוב מ"הארץ" ואחריהם עוד עיתונאים מכלי תקשורת נוספים. פנינו לאוניברסיטת תל-אביב במכתב וביקשנו קורס כזה לעיתונאים. "אנו, עיתונאים מכלי התקשורת המרכזיים בישראל ("הארץ", "דה מרקר", "ידיעות אחרונות", "מקור ראשון", "מעריב", "גלובס", "כלכליסט", גלי צה"ל, ynet, "וואלה", תאגיד השידור הציבורי, N12, חדשות 13) פונים אליכם בהצעה לשתף פעולה בהכשרת כתבים ועורכים בנושא משבר האקלים והמשבר האקולוגי", נפתח המכתב.
"אנו, אשר מסקרים את הנושא הסביבתי ונושאים חברתיים אחרים מזה שנים ארוכות, מוטרדים מהסיקור הדל של המשבר ברבים מכלי התקשורת בישראל. סיקור שאינו משקף את חומרתו ואת האינטרס הציבורי בעיסוק בו. כל זאת, בניגוד לסיקורו רחב ההיקף בכלי תקשורת שונים ברחבי העולם. לצערנו, המחסור בכיסוי התקשורתי מוביל לכך שהציבור הרחב בארצנו אינו מודע למשבר או מוטרד מהשלכותיו, על אף שאלה כבר מורגשות בשטח ועתידות להשפיע דרמטית על העשורים הקרובים. לאחר שיחות עם עיתונאים רבים, אנו סבורים כי גורם עיקרי לכך הינו פערי ידע בנוגע למהותו וחומרתו של המשבר.
"אנו סבורים כי חשיבותה של התקשורת, כמו גם של האוניברסיטה, נעוץ בתפקידן לייצר ידע מקצועי, מבוסס ואמין לטובת הציבור. בעידן של דיווחי כזב ורשתות חברתיות - אנו מציעים לחזק את הברית בין הגורמים אשר מבקשים לחקור את העובדות והאמת. אנו סבורים כי האתגר העצום הניצב בפני כולנו מחייב אותנו לפעול בדרכים יצירתיות וליזום שיתופי פעולה פורצי דרך".
"אנו סבורים כי האתגר העצום הניצב בפני כולנו מחייב אותנו לפעול בדרכים יצירתיות וליזום שיתופי פעולה פורצי דרך"
אוניברסיטת תל-אביב הרימה את הכפפה, בהובלתה של פרופ' רונן, והחודש ייפתח המחזור הראשון בקורס, הפתוח לכל עיתונאי מכל כלי תקשורת, ללא עלות. את ההרצאות, שבע במספר, יעבירו מומחים מהשורה הראשונה מתחומים אקדמאיים שונים, יחד עם עיתונאים: פרופ' פרייס יחד עם ירון עצמה, כאשר לפניהם ידברו נדב איל ואילנה דיין. פרופ' דני רבינוביץ' יחד עם נטע אחיטוב. פרופ' הדס סערוני יחד עם אביב לביא. פרופ' און ברק וד"ר אמיר טייכר יחד עם שני אשכנזי. פרופ' שושנה שילה יחד עם יאיר קראוס. ד"ר דוד שור עם אילנה קוריאל ופרופ' אלון טל עם יפעת גליק. המפגש השביעי והמסכם יהיה של עיתונאים בלבד בהובלת גיא רולניק וניר חסון.
עוד עיתונאים השותפים ליוזמה הם מיכל פעילן, נריה קראוס, רועי שושן, צפריר רינת, עינת פישביין, נעמי צורף, מיכל אהרון ויובל בגנו. הקופירייטר גיא אורדיבר והמעצבת אסתי סגל היו אחראים על המיתוג והעיצוב בהתנדבות. אוסף העיתונאים החתום על המכתב ונכלל בסילבוס הקורס, מרשים גם במגוון הכשרונות הנכללים בו וגם במגוון כלי התקשורת מהם הם מגיעים. "עיתונאים רגילים להתחרות אחד בשני ומה שחשוב להם זה מה לי יש ולהוא אין, והאם פרסמתי ראשון", אומרת ירון, "כאן יש שיתוף פעולה כי כולנו מבינים שכולנו טעינו. כולנו לא עשינו מספיק וכולנו לוקחים אחריות ביחד".
הקורס פתוח לכתבים/ות, צלמים/ות, עורכים/ות ומפיקים/ות מכל כלי התקשורת, והינו ללא עלות. המפגשים יתקיימו בכל יום חמישי בשעה 17:00 החל מ-29.4.
הקורס יתקיים בזום כדי לאפשר לכמות גדולה ככל האפשר של עיתונאים להירשם. קישור להרשמה: https://go.tau.ac.il/journalist