גוזר קופון

מי שלא עושה, לא טועה; מי שלא מעריך, לא מתבדה; ומי שלא מבטיח גדולות ונצורות באופן חד-משמעי לא צריך לאכול את כובעו, אבל גם לא יכול לגזור קופון.

ביום שישי האחרון כתב אמיר אורן טור פרשנות שהופיע על שער "הארץ" תחת הכותרת "לקראת ערב האדמה תרעד", ובו קבע כי "בצהרי היום, כשהמכוניות הלבנות עם הפסים הכחולים יפליגו לדרכן, יחדל אהוד אולמרט לכהן כראש הממשלה. רשמית, עוד יישארו הליכים מסוימים שנחוץ לסדר, למען העברה תקינה של השלטון למנהיג שיבוא אחריו, אבל לכל תכלית מעשית, הבוקר מסתיימת תקופת אולמרט בראשות הממשלה [...] לקראת ערב ירעדו אמות הספים. משמעות הדיווח על חקירת אולמרט תחייב את המערכת הפוליטית לזרז את קצב הדחתו, משבועות לשעות".

מלים קשות, תקיפות, שלא מותירות מקום לטעות. העובדה כי ביום שישי בבוקר העלה אתר האינטרנט של העיתון את הרשימה הבולטת הזו ללא השורות המצוטטות לעיל מעוררת את החשד כי יש מי שחושב שאורן הגזים בפסקנותו.

האם, בדיעבד, אכן רעדה האדמה? כיוון שאין עדיין שעשועון נושא פרסים בשם "הסייסמוגרף", שיכריע בשאלה באופן ברור, ניאלץ לשאוב אותה מהעיתונים עצמם, וזו חד-משמעית פחות מהקביעות שסיפק אורן ביום שישי.

בעמוד הדעות של "מעריב" כותב רפי מן: "עד אמש הסייסמוגרפים לא נעו, בניגוד לנבואתו הפזיזה של אמיר אורן בראש העמוד הראשון של 'הארץ' ביום שישי". סימה קדמון פותחת הבוקר את הטור שלה ב"ידיעות אחרונות" בציטוט דבריו של יועץ התקשורת החדש של ראש הממשלה: "אז זו לא רעידת אדמה, וגם השמים לא נפלו עלינו". שניהם, אגב, יוצאים בדבריהם נגד האדישות הציבורית.

ב"ישראל היום", לעומת זאת, כותב דן מרגלית: "בביעותי ובסיוטי לא העליתי בדעתי שכאשר אמיר אורן כתב שלשלום ב'הארץ' כי כהונת ראש הממשלה מגיעה לסיום מיידי, היתה כוונתו לגזל מזן כה ירוד". כלומר, לפחות אצל דן מרגלית פנימה, האדמה רעדה ביום שישי.

הסייסמוגרף התקשורתי אכן מורה הבוקר על רעידת אדמה, אך זו רעידה המתרחשת בשערי העיתונים. כולם כאחד עומדים נגד ראש הממשלה, מדווחים בפירוט על החשדות החדשים ומבליטים את דברי הפרשנים הקוראים לו להתפטר. אמיר אורן בוחר שלא לאכול את הכובע, אלא לגזור קופון. בצדק, מבחינתו. הטור הדרמטי שלו מיום שישי האחרון נועד להדגיש עד כמה הוא מצוי בפרטים הסמויים ביותר של החקירה נגד ראש הממשלה לא פחות מאשר נועד לספק תחזית סייסמוגרפית, ומבחינה זו, המציאות הוכיחה שצדק.

הטור שאורן מפרסם הבוקר, "יד וצ'ק" שמו, חודר עמוק עוד יותר אל אחורי קלעים של החקירה ופותח בתיאור השעות האחרונות של יום חמישי, כשחוקרי המשטרה עקבו אחר הפרסומים בתקשורת על החקירה הצפויה של ראש הממשלה ונרגעו לגלות שכולם עוסקים בטלנסקי, ושעניין החשבוניות הכפולות של ראשונטורס הצליח שלא לדלוף.

מי הופתע משאלות החוקרים?

דיווחים רבים מוקדשים הבוקר לתכסיס של המשטרה. "רה"מ הופתע משאלות החוקרים" היא כותרת הגג לידיעה ב"הארץ" [יהונתן ליס, ברק רביד ותומר זרחין]. ב"ידיעות אחרונות" ניתן למצוא כותרת ברורה עוד יותר: "חשב שייחקר בפרשת טלנסקי" [יובל יועז]. בגוף הידיעה מתואר "התרגיל המשטרתי" בפירוט רב, ובסופה נכתב כי "התוצאה היתה הפתעה מוחלטת של אולמרט כשנוכח לדעת במה בסופו של דבר עוסקת החקירה".

אך בדיווח של "מעריב" הבוקר [דורית גבאי ועמי בן דוד] מצוין כי "כאשר החלה חקירתו של אולמרט ביום שישי, התברר שהוא ידע על מה הוא עומד להיחקר והכין את תשובותיו מבעוד מועד". אם הדבר נכון, נראה כי היחידים שהופתעו היו כלי התקשורת והעיתונאים (פרט לאורן). יתר על כן, הבוקר הם בוחרים לספק לקוראים בעניין זה את הגרסה המשטרתית בלבד, זו שטופחת על שכם החוקרים.

מזועזעים, נבוכים ומאוכזבים (מכך שלא גנב יותר)

אחדות דעים שלא נודעה בקרב פרשני ארצנו מאז התפוצצות פרשת טלנסקי מאפיינת הבוקר את כל העיתונים.

יוסי ורטר כותב ב"הארץ": "אם לפני כמה שבועות חשבנו שאיש ציבור, מנהיג ישראלי, אינו יכול להסתבך במשהו נמוך יותר, מביך ומביש יותר מפרשת טלנסקי ומעטפות הכסף – הרי שנתבדינו". בעז אוקון כותב ב"ידיעות אחרונות": "יש שלב שבו כמות הופכת לאיכות. חקירתו של אולמרט עברה את השלב הזה [...] ראש הממשלה חייב לצאת לחופשה או להתפטר". שלום ירושלמי כותב ב"מעריב": "אהוד אולמרט צריך לעשות דבר פשוט. לקום וללכת. היום, מקסימום מחר. ללא דיחוי".

בן כספית מצטרף לעמיתיו כשהוא פוסק "אהוד אולמרט צריך לוותר. די, זה כבר עובר כל גבול [...] אתה לא יכול להמשיך להיות ראש ממשלה בישראל", אבל בהמשך מצליח כספית לשמור על מידה מסוימת של מקוריות כשהוא מתאכזב מכך שאולמרט לא חשוד בגניבה גדולה יותר: "הוא אפילו לא גנב. הוא נוכל קטן [...] אם לפחות היה גונב איזו קופה מרשימה. אבל איפה".

אפילו חנוך דאום, שבזמנו הביע אכזבה מחשיפת פרשת טלנסקי, מפרסם היום טור שבו הוא כותב: "זה מתחיל להיות מביך מאוד, אדוני ראש הממשלה [...]. זה פשוט לא נעים".

גם נחום ברנע מצטרף להערכה כי זמנו של אולמרט תם. "אהוד אולמרט הוא מי שהיה. הקריירה שלו מחוסלת", הוא כותב. יחד עם זאת, ברנע תוקף גם את המשטרה, שמדליפה "דברי אמת ושקרים", ומתלונן על האופן שבו הפרקליטות דיווחה על החקירה האחרונה: "או.קיי: זעזוע חטפנו. חשבונות לא ראינו: אפילו לא חשבונית אחת". מוטב היה לו המשפט האחרון לא היה נכתב, שכן הבוקר מופיעות על שער עיתון "הארץ" שתי חשבוניות, לשני גופים שונים, למימון אותה הטיסה [גידי וייץ].

השערים

מעל צילומי החשבוניות שמספק וייץ, כותרת "הארץ": "בכיר בפרקליטות: 'אולמרט מסובך עד צוואר'". החגיגה של "ישראל היום", הנמשכת מאז התפוצצה פרשת טלנסקי, מגיעה הבוקר לשיא חדש, כשהשער מכוסה כולו ברשימת ההאשמות הטרייה כלפי ראש הממשלה. "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" יוצאים הבוקר בכותרת ראשית זהה, כותרת מתבקשת עבור כל צהובון שמכבד את עצמו – "אולמרטורס". זו כותרת הנשענת על שנינות לשון, אך למעשה היא אינה מביעה עמדה חד-משמעית לגבי מהות העניין.

סימן חריף עוד יותר למצבו של אולמרט ניתן למצוא בדיווחים השליליים שמופיעים בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות". לא רק בטורי הפרשנות, גם בידיעות עצמן: על כך שביזבז את זמנם של החוקרים [יובל יועז], על כך שנותר עם חברת ראשונטורס גם לאחר שזו לא זכתה במכרז לניהול נסיעותיו [יובל יועז, דני שדה וניר גונטז'], על כך שגם צבירת נקודות אסורה לפי חוק [נורית פלתר]. נראה כי העיתון החליט הבוקר להינתק סופית מראש הממשלה, ויותר משהדבר מעיד על חומרת מעשיו של אולמרט, יש בכך עדות כי מבחינת העיתון, כבר לא משתלם לעמוד לצדו.

גם הסניגוריה חוטאת בדבריה

תגובתה של מתאמת נסיעותיו של אולמרט לחו"ל, רייצ'ל ריסבי-רז, מופיעה הבוקר בכל העיתונים. היא טוענת כי "ראש הממשלה אהוד אולמרט אינו גנב ואינו רמאי. הוא לא לקח שקל לכיסו, וכן לא השתמש בכספים ציבוריים לצורכי משפחתו [...] צר לי שבמדינה שלי התקשורת מחמיאה למשטרה שהיא הצליחה לא להדליף חודש שלם".

גם תגובות צוות הסניגוריה מופיעות בכל העיתונים, וב"הארץ", למשל, עו"ד נבות תל-צור טוען שמדובר בספין: "אנשים שהצהירו שנושא השחיתות הוא בסדר היום שלהם רוצים קבלות". המשפט האחרון הזה מעורר את השאלה היכן אמיר דן, יועץ התקשורת המיוחד שנשכר על-ידי אולמרט לצורך ניהול המשבר הנוכחי. היכן האדם הרגיש תקשורתית שיסביר לצוותו של אולמרט כי אין להשתמש בשום צורה והטיה במלים "קבלה" או "חשבונית" בחודשיים הקרובים?

המפסידים

יש גם מפסידים הבוקר פרט לאולמרט, ואלה כל מי שאינם זוכים לתשומת לב תקשורתית. השוטרים שנפצעו אתמול בפיגוע בירושלים, למשל, מקבלים ב"ידיעות אחרונות" רק משבצת קטנה בצד עמ' 10 [ירון דורון, דני אדינו אבבה ורוני שקד]. גם המפגינים שיצאו אתמול לעורר את דעת הקהל בעניין החזרת החטופים נדחקים עמוק אל הדפים הפנימיים של העיתון.

ענייני תקשורת

נחום ברנע מציין בטורו כי תצלומו של ראש הממשלה עולה על כבש המטוס בדרך לפריז, תצלום שהיה בוודאי מתנוסס הבוקר על כל השערים לאור ההאשמות החדשות שמופנות נגד אולמרט, לא נשלח למערכות העיתונים. "תקלה טכנית, הודיעה לשכת העיתונות", כותב ברנע.

במדור חדשות החוץ של "הארץ" מתפרסמת ידיעונת על כך שבקמבודיה נרצח עיתונאי חוקר [איי.פי]. לפי הדיווח, קם סאבו, עיתוני הכותב ביומון התומך באופוזיציה, שנהג לדווח על פרשיות שחיתות, נורה למוות יחד עם בנו כשרכבו יחדיו על אופנוע.

ערן סויסה מדווח במדור התרבות של מוסף "המגזין" של "מעריב" כי יאיר לפיד הסיר את מועמדותו מטקס פרסי האקדמיה בקטיגוריית תוכניות האירוח. סוכנו מסביר: "אני חושב שהוא עשה נכון, מאחר שכעת הוא מגיש חדשות".

ב"דה-מרקר" ראיון עם יו"ר בלוקבסטר, עופר לוי, החושף כי בתוך פחות משנה תחל החברה בשיווק של ממיר חדש שיקלוט את הערוצים 1, 2 ו-10, ויאפשר הזמנה של שאר התכנים באמצעות האינטרנט [אמיתי זיו ומעיין כהן].