בפתח התוכנית המנחה עמנואל רוזן משווה בין התעלמות התקשורת העולמית מהרצח באיתמר ותפיסת ספינת הנשק "ויקטוריה" לבין התעלמות התקשורת הישראלית מהנעשה מחוץ לתחומי המדינה.

לאחר אות הפתיחה משוחח רוזן עם יעקב אילון, מגיש המהדורה המרכזית של "חדשות 10", אשר שב מיפן. "לא רציתי לצאת", אומר אילון ומספר כיצד שוכנע בסופו של דבר בכל זאת לסגת מהמדינה.

"עיתונות עושים מהשטח", מסביר אילון את הצורך לדווח מאזור האסון. בתשובה לשאלה מדוע אין למערכות החדשות הטלוויזיוניות יותר כתבים במשרה מלאה מחוץ לתחומי ישראל אומר אילון: "אנחנו אוהבים להתעסק בעצמנו [...] 90% מהחדשות אצלנו זה 'מי אמר מה על מי ומי ענה לו בחזרה על מה הוא אמר'".

בהמשך התוכנית משוחח רוזן עם רחל דולב, לשעבר הצנזורית הראשית; עם רונן ברגמן, עיתונאי "ידיעות אחרונות" ומגיש "ערב חדש" ועם אביב לביא, הכתב לענייני סביבה של "מעריב" על הסכנות שמציבים הכורים הגרעיניים בישראל.

"אני מקווה שאצלנו הכל מתנהל כשורה", אומרת דולב. "אני מודאג", אומר ברגמן ומסביר כי הגורמים המפקחים פועלים בלא שקיפות ונגישות ראויה. "אני מודאג כי אני לא יודע", אומר לביא.

לדברי ברגמן, התקשורת הישראלית אינה מסקרת כראוי את הסכנות שעלולות להיגרם מהכורים הגרעיניים בישראל וזאת מפחד ובשל קשיים שמציבים בפניהם גורמי הביטחון. לביא טוען כי בישראל מתבצע "ערבוב בעייתי בין ביטחון לבין בטיחות". לדבריו, "השאלה היא איך מה שקורה בכור מטופל". הוא מונה, לדוגמה, את נושא הפסולת הגרעינית בישראל ומציין כי המומחים מסרבים לדבר איתו על הנושא.

מנגד, דולב טוענת כי בשנות האלפיים חל שינוי ביחס הצנזורה וגורמי הביטחון לנעשה בכור וזאת לצורך הפרדה בין ביטחון לבטיחות ויצירת יתר שקיפות בנושאי בטיחות ואיכות הסביבה. לדעתה, הבעיה היא חוסר הרצון של התקשורת לעסוק בנושא ולא החסמים שמציבים בפניה הצנזורה ומערכת הביטחון.

לסיום משתמש ב. מיכאל בפינתו הקבועה כדי לקדם מותגים ומוצרים שונים.

התוכנית "תיק תקשורת" משודרת בערוץ 23 ובאתר הטלוויזיה החינוכית