עמותת "הלל – יוצאים בשאלה" עתרה אתמול (28.2) לבג"ץ נגד הרשות השנייה, שפסלה את קמפיין הפרסום שלה. לפי העמותה, הרשות פסלה את התשדיר לפי סעיף 5 בחוק הרשות, המאפשר לה לפסול תשדירים "שנויים במחלוקת בציבור", זאת למרות שלא פסלה תשדירים לגיוס תרומות "לסוגים שונים של הדתה והחזרה בתשובה". העמותה מבקשת מהשופטים להורות לרשות השנייה להציג את הנימוקים להחלטה, תוך שהיא מסבירה מדוע לטעמה הנימוקים הללו צריכים להיות מבוטלים.

הלל היא עמותה המסייעת לבגירים שבחרו לעזוב את הקהילה החרדית ו"זקוקים לתמיכה וסיוע במשבר שהם חווים עקב המעבר בין העולמות". לפי העתירה, התשדירים שנפסלו "מפרטים את טיב הסיוע שהעמותה מעניקה ליוצאים בשאלה, המתקשים להתחיל חיים חדשים במסגרת זרה להם, תוך שהם מודרים – לעתים בחרמות ונידויים – ממשפחותיהם". עוד מציינת העתירה כי התשדירים אושרו לשידור בתאגיד השידור הישראלי, הפועל לפי כללים זהים.

העתירה מצטטת מהחלטת התאגיד לפסילת תשדיר של ארגון להב"ה, המסבירה מדוע התשדירים של הלל אושרו לשידור: "להבדיל, בתשדירי עמותת הלל, אין כל אמירה שלילית, אף לא במשתמע, לגבי חרדים, ואין כל מסר המעודד יציאה בשאלה, וזאת בניגוד גמור לנוסחים שהועברו על ידכם שיש בהם כדי להציג את הנישואין 'עם ערבי' (ואת האוכלוסייה הערבית בכלל) כדבר שלילי, אף שניסחתם אותם באופן דומה. לאור האמור, לא ניתן לשדר את התשדירים בנוסחים שהתבקשו".

מאחר שהרשות השנייה מפקחת על הערוצים המסחריים המרכזיים ועל כל תחנות הרדיו המסחריות, פסילת התשדירים "חסמה בפני העותרת את האפשרות לגייס כספים באמצעות חלק הארי של שוק הפרסום בישראל", מוסיפה העתירה.

שינוי בחיים שנוי במחלוקת

לפי עמותת הלל, הרשות השנייה מסרה לה כנימוק לפסילת התשדירים כי היא רואה בפעילות העמותה "עידוד לביצוע שינוי בחיים שהוא שנוי במחלוקת". בכך, טוענת העתירה, "הפכה הרשות השנייה זכות יסוד של בחירת אורח חיים ואמונה לנושא שנוי במחלוקת". עוד מודגש בעתירה כי "העמותה אינה פונה ביוזמתה לאיש אלא מסייעת רק למי שפנה אליה מיוזמתו וביקש את עזרתה, כך שהעותרת אינה מניעה או משכנעת אנשים לבצע את השינוי, אלא מסייעת להם לאחר שהם ביצעו את השינוי, והם נמצאים במחסור או במצוקה".

לפי הלל, הטענה כי הצעת סיוע למי שנקלעו למצוקה משום שעזבו את החברה החרדית כמוה כעידודם לעשות זאת, משולה לטענה כי "הצעת סיוע להורים גרושים מעודד גירושין או שתרומת דם לנפגע בתאונת דרכים מעודדת נסיעה במהירות מופרזת, או שסיוע למכורים לסמים הוא עידוד לשימוש בסמים". "הגדרה מרחיבה של המושג 'שנוי במחלוקת'", לשון העתירה, "משתיקה שיח היכן שיש רק 'רגישות', ובכך מקפחת דווקא את אלה שקולם מושתק והם אינם מצליחים להישמע בשיח הציבורי, בין השאר מכיוון שאינם נמנים עם הזרמים המקורבים לשלטון, או מודרים מבית גידולם או מעוטי יכולת, כך שבאופן מובנה יש להם מתנגדים".

נימוק נוסף שסיפקה הרשות הוא כי אישור התשדיר של הלל יגרור אישור תשדירים המעודדים חזרה בתשובה, "על פי מבחן 'התשדיר ההפוך'". העתירה מתייחסת גם לנימוק זה וטוענת כי ברדיו קול-חי, רדיו קול-ברמה ובערוץ 20, כולם מפוקחים ע"י הרשות השנייה, "שודרו תשדירים לגיוס תרומות לסוגים שונים של הדתה והחזרה בתשובה", ולכן דווקא לפי אותו מבחן יש לאשר את התשדיר של הלל.

"ברדיו קול חי שודרו תשדירים לגיוס תרומות של ארגון 'לב לאחים', העוסק בהרשמה של ילדים ממשפחות חילוניות ומסורתיות למוסדות חינוך חרדים. תשדירים אלו מתייחסים אל החינוך הממלכתי בישראל כסכנה שיש להציל ילדים חילונים מפניה ומתהדרים בפעילות נמרצת בהעברת הילדים הללו לחינוך חרדי. [...] שודרו תשדירים לגיוס תרומות ל'קרן ההסעות' המפעילה מערך של היסעים קבועים של תלמידים מישובים לא דתיים ללימוד במוסדות חרדיים ללא לימודי ליבה. [...] בערוץ 20 שודר 'משדר הצדעה מיוחד וחגיגי' לאיסוף תרומות לארגון 'יד לאחים' אשר לפי הקדימונים ששודרו לקראת המשדר פועל 'להצלת נשמות אובדות מכפרים עוינים... כולל של חילוץ מורכב מכפר סמוך לשכם'".

הרשות השנייה "מקנה אפוא למיעוט קטן זכות וטו על גישה של אחרים לאמצעי תקשורת ולציבור, וחוסמת אפשרות לגייס תרומות לנזקקים מסוימים, שהסיוע להם אינו נוח לאותו מיעוט קטן, ובה בעת מתירה תשדירי פרסומת הפוכים להדתה וחזרה תשובה, המשרתים את אותו מיעוט קטן", מסכמת העתירה.

שיבוש מושגים עמוק

לעתירה מצורף נוסח התשדירים. כך לדוגמה תמליל התשדיר הראשון: "שלום, אני אסף, עד גיל 25 הייתי חרדי. כשיצאתי בשאלה, נגררתי למאבק משפטי ארוך על הילד שלי. עמותת 'הלל יוצאים בשאלה' ליוותה אותי לאורך כל הדרך וגם סייעה לי במלגות לימודים. במהלך השנים הקמתי משפחה חדשה. היום אני מטפל בעזרת בעלי חיים, והבכור שלי קצין בעתודה. אני קורא לכם לתרום לעמותת הלל
קריין אחיד: התרומה להלל מוכרת לצורכי מס – חפשו בגוגל עמותת הלל".

העתירה מתארת את האופן בו נפסלו התשדירים: הרשות עיכבה את שידור התשדיר במשך חודש, ואז פסלה אותו בהחלטה לקונית ולא מנומקת. חלפו עוד 41 ימים, "ולאחר הפצרות רבות" סיפקה הרשות להלל את שני הנימוקים המפורטים למעלה.

העתירה מציינת מקרה קודם בו עתרה עמותה לבג"ץ נגד פסילה של תשדיר, במקרה ההוא היה מדובר באגודה לזכויות האזרח. הרשות פסלה אז מספר שורות מתוך תשדיר בו ידוענים אמרו כל אחד שורה בנושא זכויות אדם: "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש", "הזכות לאהוב ולהתחתן עם מי שאני בוחרת", "גם אם אני הומו", "אין שוויון", "אין חירות", "אין כבוד", "במקום שלא שומר על זכויות אדם".

בג"ץ ביטל את החלטת הרשות וקבע כי היא, לשון העתירה, "מעידה על שיבוש מושגים עמוק של הרשות בשאלה אם זכויות יסוד הן עניין שנוי במחלוקת". "אף שהמשיבה כגוף מאסדר מצווה לנהוג בממלכתיות בהחלטתה זו היא מעדיפה עמדה הנושאת חן בעיני מפלגות הקואליציה", נכתב בעתירה, "[...] "החלטת הפסילה של הרשות ופרשנותה לכלל 5 לכללי האתיקה בפרסומת הם בלתי סבירים באופן קיצוני, סותרים את עקרון השוויון ופוגעים שלא כדין בחופש הביטוי ובחופש העיסוק של העותרת, ועל כן דינם להיפסל".

עמותת הלל מיוצגת בידי עו"ד יוסי עבאדי ממשרד מיתר.