ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה (מאיר תורג'מן) מעניינת עבור סטודנטים לתקשורת: היא מנוסחת באופן מניפולטיבי כדי להטעות את הקוראים ולדחוף אותם לצריכת מוצר קטלני, אך למרות שאורכה שורות ספורות בלבד, היא כוללת גם "מפתח" שמסביר מיהם הקוראים המיועדים הנוספים של הטקסט ומהי הסיבה שבגינה נרתם העיתון להטעייה מסכנת החיים.
"אייקוס – מוצר פחות מזיק עבור מעשנים", נכתב בכותרת הידיעה, שנדפסת בעמוד 9 בקונטרס החדשות של העיתון. מינהל התרופות האמריקאי (FDA) התיר לשווק את אייקוס "כמוצר בעל סיכון מופחת, עם חשיפה מופחתת לטבק", נכתב בידיעה עצמה. "מדובר בניצחון לפיליפ-מוריס, שיצאה בקמפיין לובי מול ה-FDA כדי להוכיח למינהל שהמוצר בטוח יותר".
ל"ידיעות אחרונות" היה כנראה חשוב לפרסם את הידיעה בגליון שישי, המופץ בתפוצה רחבה לאין ערוך משל גליונות ימי השבוע, ולכן נדחה הפרסום עד היום, למרות שאישור ה-FDA התקבל לפני שלושה ימים ופורסם ב"כלכליסט" (מבית "ידיעות אחרונות") כבר לפני יומיים.
לכאורה, הידיעה מצהירה במפורש שלא מדובר בהחלטה שלפיה מוצר העישון אינו מזיק לבריאות, אלא רק כי הוא מזיק פחות. ואולם, גם בניסוח הזה טמונה הטעיה, כפי שנמסר בתגובה גורפת של הארגונים העוסקים במלחמה בעישון: "סיגריית האייקוס היא מוצר טבק ממכר ומזיק לבריאות. איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, האגודה למלחמה בסרטן, המיזם למיגור העישון והחברה הרפואית לגמילה מעישון מדגישים כי חשיפה מופחתת אינה שוות ערך לסיכון מופחת. נכון להיום אין מידע לגבי הפחתה בסיכון למחלות ולמוות בטרם עת משימוש בסיגריית האייקוס.
"ידיעות אחרונות", 10.7.2020
"חשוב להדגיש כי מה שכן ידוע הינו שסיגריה זו הינה מוצר טבק ממכר ומזיק חד משמעית לבריאות. החוק בישראל מתייחס אל סיגריית האייקוס בצורה זהה לסיגריות טבק אחרות, והודעת ה-FDA אינה משנה זאת ובשום פנים ואופן לא צריכה לשנות, לאור הסיכון הבריאותי הנובע מהשימוש בסיגריית אייקוס. על סמך ניסיון רב שנים, כאשר סומכים על חברות הטבק, בריאות הציבור נפגעת והתשובות המדעיות מגיעות לאט ובאיחור. בסופו של דבר מסתבר שמדובר לבסוף באותו הגברת בשינוי אדרת".
מדוע אפוא נתנו ב"ידיעות אחרונות" יד לידיעה בשירות חברות הסיגריות? התשובה, כאמור, בגוף הידיעה: "כעת תוכל פיליפ-מוריס לשווק את האייקוס כבטוח לעומת סיגריות וכן ביחס לסיגריות אלקטרוניות. החברה תנסה לבדל את המוצר מסיגריות גם במדינות נוספות, כמו בישראל. בארץ אסור להשתמש במוצר במקומות ציבוריים וכן אסור לפרסם אותו. בשנת 2017, לפני האיסור, פיליפ-מוריס השקיעה כ-22 מיליון שקל בפרסום אייקוס בישראל". באופן מעניין, ביום רביעי הקרוב תתכנס ועדת הכלכלה כדי לדון ביישום החוק לאיסור פרסומות והגבלת השיווק של מוצרי טבק.
עורכת "כלכליסט" גלית חמי (צילום: משה שי)
הנה דוגמה נוספת לאופן שבו צריך לקרוא ידיעות המתפרסמות בקבוצת התקשורת של מר נוני מוזס. "הנדל מטאטא את ניגוד העניינים סביב הדואר", דיווחו אתמול ב"כלכליסט". באיזה ניגוד עניינים בדיוק מדובר? קוראי "כלכליסט" כבר יודעים; מדובר בכתבה השלישית שפורסמה בנושא בימים האחרונים. עבור מי שלא עקב, הם מפרטים שוב: "דניאל רוזן גיבש המלצות לרפורמה בדואר במקביל לניסיון לרכוש את החברה". רוזן עמד בראש הוועדה שהמליצה להפריט (חלקית) את הדואר. לפי דיווחיו של הכתב אביאור אבו, רוזן ושותף שלו פגשו גורם עסקי (שמו שמור במערכת) כמה חודשים לפני הקמת הוועדה ודנו עמו באפשרות לרכוש מניות של הדואר אם וכאשר יוצעו למכירה.
החשיפה עצמה ראויה, אך היא באה כשלצדה הסתרה. אחד מסעיפי הרפורמה (שטרם אושרה סופית על-ידי שר התקשורת, יועז הנדל) מבקש להסיר את פיקוח המחירים על דואר כמותי, שמחייב כיום את דואר ישראל לגבות מחיר גבוה יחסית על כל מכתב שנשלח כך. מי שצפויה להיפגע מהסעיף היא חברת דיוור בשם מסר.
ב"כלכליסט" מציינים אמנם שחברת מסר היא המתחרה העיקרית של דואר ישראל בתחום זה, אבל לא מרחיבים בנוגע לקשר בינה ובין העיתון. כפי שדווח לפני שבועיים ב"דה-מרקר", חברת מסר שייכת לקיבוץ בארי ולחברת בר הפצות, שאחד מבעליה הוא ארנון (נוני) מוזס.