העימות בין טוויטר לנשיא טראמפ קפץ כמה מדרגות בסוף השבוע האחרון: לראשונה, בטוויטר סימנו והסתירו ציוץ של טראמפ שקבע כי "איפה שתהיה ביזה – יהיה ירי". ההסבר שנתנה הרשת החברתית: הציוץ של טראמפ "מפר את מדיניות טוויטר בנוגע להאדרת אלימות", ועלול להסית לאלימות רחבה יותר. לראשונה, טוויטר גם לא אִפשרה למשתמשים לסמן לייק לציוץ, להגיב אליו או לשתפו ללא תגובה. מאוחר יותר, טוויטר חסמה וסימנה עוד שלושה ציוצים של טראמפ, שהידהדו את אותו המסר דרך החשבון הרשמי של הבית הלבן.
דונלד טראמפ, כהרגלו, מיהר להתעמת ציבורית עם טוויטר ואף חתם על הוראה מינהלית שמנחה סוכנויות ומשרדי ממשלה להיערך להסרת החסינות שחוק התקשורת האמריקאי מעניק לרשתות חברתיות בארצות-הברית, ופוטרת אותן מאחריות משפטית לתוכן לא חוקי, שקרי או מסית שמתפרסם בהן. בערב, בסגנונו האופייני, טראמפ כבר צייץ: "יבוטל 230!" (מספר הסעיף הרלבנטי בחוק).
סוגיית האחריות המשפטית של פלטפורמות מקוונות לתוכן שלא הן יצרו (כמו טוקבקים באתרי חדשות, או פוסטים ברשתות חברתית) מלווה אותן מאז הומצאו. באופן מסורתי, הסוגיה מעוררת ביקורת רבה דווקא בצד הליברלי של המפה. הסוגיה עברה תהפוכות שונות, עד שבארצות-הברית וגם בישראל התקבעה מגמה שלפיה האחריות על תוכן הגולשים מוטלת על יוצריו, הגולשים, ואילו הרשתות שומרות לעצמן את הזכות להתערב או לחסום תוכן שלדעתן מפר את כללי המדיניות שלהן. חלקן גם מפעילות או מממנות מיזמי בדיקת עובדות עצמאיים.
הטלת אחריות משפטית מלאה על הפלטפורמות החברתיות, כפי שמאיים לעשות טראמפ, תאלץ אותן להקים מערך בקרה ואישור יקר ומסובך ותשנה את המודל העסקי שלהן. מעבר לכך, הטלת אחריות ישירה תגביר מאוד את ההתערבות של הפלטפורמות בתוכן שמפרסמים הגולשים. כדי להגן על עצמן מפני תביעות הן ייאלצו לקבוע חוקים וקריטריונים ברורים ונוקשים יותר לאישור פרסומים; בשורה התחתונה, הפגיעה בחופש הביטוי תגבר, והמגבלות שיוטלו על הגולשים יורחבו מאוד.
"ציוץ זה הפר את הכלים של טוויטר האוסרים על האדרת אלימות". הציוץ החסום של טראמפ כפי שהוא מופיע לאחר הסרת החסימה (צילום מסך)
הטיעונים של טראמפ מוצגים כמיטב ה"שיחדש" הקליט, החד והפופוליסטי שפיתח. וכמו תמיד, כל הצהרה שלו מרוקנת מתוכן את המושגים שהוא מנופף בהם כדי לייצר כותרות. כשהוא אומר שהוא דואג ל"חופש הביטוי" ושהוא לא ייתן לקבוצה קטנה של מנהלי תאגידים "להחליט מה אמת ומה שקר", הוא בעצם אומר שהוא לא מוכן שאף אחד יתערב בתוכן ובמסרים שהוא ממטיר על התקשורת ודעת הקהל ללא הרף, בטח לא בעת הזאת, כשהבחירות לנשיאות כבר ממש מעבר לפינה.
במהלך שלוש שנות הכהונה הראשונות של טראמפ, יחידת בדיקת העובדות של ה"וושינגטון פוסט" זיהתה 16,241 אמירות שגויות או מטעות שהופצו מטעמו. ב-2019 הוא עמד על ממוצע של 22 שגיאות או הטעיות ביום. קמפיין הבחירות שלו נשען על אמירות וטענות כאלה, ומומחים רבים טוענים שהן מילאו תפקיד מרכזי בנצחונו.
מעבר למניפולציות הפוליטיות והרטוריות של הנשיא טראמפ, מאחורי הקלעים מתרחש תהליך מעניין יותר: העימות המסלים בין טוויטר לפייסבוק, והגישות השונות ששתי הרשתות החברתיות מציגות בנוגע לאחריות על התוכן שמופץ דרכן
מבחינת טראמפ, העיתוי לעימות הזה מושלם – אחרי הביקורת הציבורית על התמודדותו עם משבר הקורונה, ועל רקע מהומות הגזע שהגיעו לשיא השבוע ברחבי ארצות-הברית, נוח לו לסמן את טוויטר ואת שאר תאגידי הטכנולוגיה כ"אליטה שלטת" שמתקיפה את ערכי החוקה האמריקאית ומסכנת את הציבור, לצד הדמון התורן בדמות תנועת "אנטיפה" שלדבריו מלבה את המהומות. פופוליזם קלאסי.
אבל מעבר למניפולציות הפוליטיות והרטוריות של טראמפ, מאחורי הקלעים מתרחש תהליך מעניין יותר: העימות המסלים בין טוויטר לפייסבוק, והגישות השונות ששתי החברות מציגות בנוגע לאחריות ולניטור של התוכן שמופץ דרכן. באמצע השבוע שעבר, קצת אחרי ההתערבות הראשונה של טוויטר בציוצים של טראמפ (הנושא: הצבעה באמצעות הדואר; טראמפ טען שצפויים זיופים בהיקף נרחב), שודר בפוקס-ניוז ראיון עם מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק.
צוקרברג טען שם שרשתות חברתיות לא אמורות לשמש כ"שומרות האמת", ושלא תפקידן להחליט מה ראוי להתפרסם ומה לא. צוקרברג הבהיר שהוא מתנגד למדיניות הפרו-אקטיבית של טוויטר. הוא הצהיר שאינו מתכוון לסמן פוסטים בעייתיים של מנהיגים ופוליטיקאים בכירים – וכך הרחיק את עצמו ואת הרשת שלו מלקיחת אחריות על התוכן.
טראמפ כמובן מיהר לרטווט את הראיון. אולי כדאי להזכיר שבמקרים אחרים בפייסבוק דווקא חשו מאוד בנוח להתערב בתוכן ואף לצנזר אותו – למשל, תמונות של נשים מיניקות, צילומי עירום אמנותיים, ואף התמונה ההיסטורית של "ילדת הנפאלם" מווייטנאם. גם תוכן שעובר על חוקי פייסבוק ומייצר הכנסות צדדיות לבעלי עמודים נמחק במהירות. הכל עניין של פרספקטיבה, כוח ואינטרס, כנראה.
לא מעט מעובדי פייסבוק לא אהבו את העמדה של צוקרברג, ובימים האחרונים מתפתחת בחברה מחאה חסרת תקדים נגדו. ביום שני מאות מעובדי החברה הצהירו על נטישת עמדותיהם לכמה שעות, ועצומות של עובדי החברה הופצו ברשת במחאה על דברי צוקרברג. אתמול פורסם כי לפחות שני עובדים התפטרו במחאה על עמדת המנכ"ל ומדיניותו.
שנאה שווה כסף
בהקשר הזה ראוי להזכיר תחקיר שפורסם לפני סוף השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל" וקצת עבר מחוץ לרדאר הציבורי בעקבות העימות בין טראמפ לטוויטר והמהומות המסלימות ברחבי ארצות-הברית. בתחקיר נחשף כי בשנת 2018 הוגש להנהלת פייסבוק דו"ח פנימי שגילה כי האלגוריתם, ובעיקר מנוע ההמלצות הפנימי של הרשת, "מעודד בפועל קיטוב ואי-הסכמה".
מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, בשימוע בסנאט האמריקאי (צילום מסך)
על-פי התחקיר, מנהלי פייסבוק התעלמו מהמסקנות וההמלצות של הדו"ח והחליטו לא לשנות את האלגוריתם – למרות שהיה ברור שהוא גורם לנזק חברתי חמור. על-פי התחקיר, הסיבה לדחיית הדו"ח היתה חששה של ההנהלה מכך שהשינויים המומלצים, שהיו אמורים לצמצם את הקיטוב והקונפליקטים, יפגעו במעורבות הגולשים, ובעיקר יפחיתו את היקף הפעילות של משתמשים בעלי דעות שמרניות וימניות.
בכתבה של ה"ג'ורנל" מופיע נתון מדהים לא פחות: ב-2016 העלה מחקר פנימי של פייסבוק כי 64% מהמשתמשים שמצטרפים ל"קבוצות קיצוניות" עושים זאת בגלל המלצה אקטיבית שקיבלו מפייסבוק. כלומר, לראשי החברה היה ברור לגמרי שהאלגוריתם (שאינו שקוף ואף אחד לא יודע כיצד הוא פועל) מעודד לא רק קיטוב ואי-הסכמה, אלא גם מייצר בפועל הקצנה של הדעות והפעילות הפוליטית של הגולשים. גם במקרה זה, בפייסבוק בחרו לא לנקוט צעדים מחשש לנזק כלכלי.
דו"ח אחר, שפורסם לאחרונה על-ידי קואליציה למען שקיפות תאגידי הטכנולוגיה, מצא כי קבוצות "עליונות לבנה" ניאו-נאציות בארצות-הברית "משגשגות בפייסבוק". הדו"ח העלה כי בניגוד לטענות של פייסבוק שלפיהן הרשת לא מאפשרת פעילות של קבוצות גזעניות קיצוניות, מנגנון ההמלצות שלה מעודד את חברי הקבוצות הללו להכיר זה את זה ולהצטרף לקבוצות דומות, מרחיב אותן – ולעתים אפילו פותח באופן אוטומטי קבוצות חדשות. ממש כאילו היו אלה קבוצות תוכן תמימות על תחביב או פעילות חברתית לגיטימית.
מחקר פנימי של פייסבוק העלה כי 64% מהמשתמשים שמצטרפים ל"קבוצות קיצוניות" עושים זאת בגלל המלצה אקטיבית שקיבלו מפייסבוק. גם במקרה זה, בחברה בחרו לא לנקוט צעדים מחשש לנזק כלכלי
הדו"ח קבע שפייסבוק נכשלה לחלוטין במניעת פעילות ניאו-נאצית. הפלטפורמה של צוקרברג, מתברר, איפשרה לניאו-נאצים להשתמש בה כדי לארגן את המחאה הגזענית הנרחבת שצצה בשבועות האחרונים בארצות-הברית, במחאה על המגבלות והסגר שהטילו מושלי מדינות וראשי ערים.
על-פי ה"וול סטריט ג'ורנל" וכלי תקשורת אמריקאיים אחרים, מי שמוביל את ההתנגדות לשינויים המוצעים ונוקט עמדה מקלה כלפי הממשל האמריקאי הוא סגן נשיא החברה ג'ואל קפלן, שמרן שעבד בעבר עם הנשיא בוש הבן ותמך במינוי ברט קוואנו, המועמד השמרן והשנוי במחלוקת של טראמפ לבית-המשפט העליון.
סגן נשיא אחר בפייסבוק, הישראלי גיא רוזן, הגיב לתחקיר על פעילות הקבוצות הקיצוניות בשרשור ציוצים שבו טען להגנת פייסבוק כי החברה הטמיעה בשנים האחרונות שינויים רבים בפיד ובהמלצות, ולא אימצה את הדו"ח משום שבחרה לטפל בבעיה בדרכים אחרות. רוזן הוסיף שפייסבוק מממנת מחקרים וארגוני בדיקת עובדות ופועלת לזיהוי וסימון של תוכן בעייתי. לעומת זאת, לסערת טראמפ נגד טוויטר הוא כבר לא הגיב (למעשה, רוזן לא צייץ כלל בשבוע האחרון).
בקרוב אצלנו
ומה בישראל? העימות המרתק והסבוך הזה הוא לא רק עניין פנים-אמריקאי או גלובלי. יש לו גם השפעות ורלבנטיות רבה לזירה הפוליטית בישראל. בקרוב, יש לשער, הוא גם יגיע לפתחנו. רק לפני כמה ימים צייץ יאיר נתניהו צילום מסך עם דיווח של "גלובס" על מינוי מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור (שהואשמה בעבר ב"שמאלנות") לגוף החיצוני שפייסבוק הקימה לשם בדיקת תוכן בעייתי. נתניהו הבן הצמיד לצילום המסך מסר קצר: "ביי ביי חופש ביטוי, שלום 1984".
כמה שבועות קודם לכן, יאיר נתניהו תקף את "גלובס" ואת יחידת בדיקת העובדות של העיתון, "המשרוקית", שמדווחת לפייסבוק על פוסטים שגויים ומטעים ומסמנת אותם. הביקורת הזאת לא הפריעה לו להתגאות לאחר מכן בכך שערוצי הסושיאל שלו בכל הרשתות החברתיות משכו עד כה כ-200 אלף עוקבים – נתון גבוה שמצביע על כך שהחשיפה שלו גבוהה יותר מהחשיפה של רבים מכלי התקשורת.
השבוע, בוויכוח טוויטר סוער עם ינון מגל, נתניהו כבר טען כי הוא "שינה בזכות הפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם את שיח הימין בישראל" ו"נתן פה לרוב הימני שלא מקבל ייצוג באמצעות עלי התאנה בתקשורת".
יאיר נתניהו בטוויטר, 2.6.2020 (צילום מסך)
משפחת נתניהו היא לא רק ידידה נאמנה של טראמפ, היא גם תלמידה מצטיינת שלו. מי שמכיר את חשבונות הטוויטר והפייסבוק של נתניהו הבן יודע שהם משמשים כצינור ניקוז לערב רב של תיאוריות קונספירציה, דיווחים מגמתיים ולא מבוססים, תמונות ישנות שמוצגות מחוץ לקונטקסט וסתם אמירות מפוברקות.
מי שמכיר את חשבונות הטוויטר והפייסבוק של יאיר נתניהו יודע שהם משמשים כצינור ניקוז לתיאוריות קונספירציה, דיווחים מגמתיים ולא מבוססים, תמונות ישנות שמוצגות מחוץ לקונטקסט וסתם אמירות מפוברקות
הוא יישם היטב את התורה של האסטרטג השמרן סטיב באנון, שניהל את קמפיין הבחירות של טראמפ וגם סייע לקמפיין ברקזיט, שמטיף להצפת התקשורת והרשתות בים של טענות, תלונות, שמועות והכפשות חסרות שחר. חלק יידבקו, חלק יימחקו אך יותירו רושם – והיתר יעסיקו את העיתונאים ואת הציבור ויסיחו את דעתם מהסוגיות המהותיות שמאיימות על השלטון הפופוליסטי.
יאיר נתניהו שִכלל את הגרסה המקומית של השיטה הזאת. בשנים האחרונות הוא משקיע את מיטב שעותיו במאבק לערעור אמון הציבור בתקשורת, במערכת המשפט, בפרקליטות, בוועדת הבחירות, בתוצאות הבחירות ובחברה האזרחית בכלל. בקרוב מאוד, יש לשער, נחזה בגלגול החדש שלו כמגן חופש הביטוי וההסתה, נגד השתלטות "כוחות הרשע" על אותן פלטפורמות שבאמצעותן הוא מניע צבא של טרולים ומפיצי דיסאינפורמציה.
למען האמת, נתניהו הבן יודע שיש לו סיבה טובה לדאוג. ביום שבו טוויטר תתחיל לסמן ולהסתיר ציוצים אלימים ושקריים באופן קבוע – החשבון שלו יהיה הראשון בתור. מה הוא יעשה בלעדיו?