"תקלה תפעולית", הכריזו אמש הכותרות שדיווחו על הלפיד הבוער באסדת הגז לוויתן. שוב לפיד בוער, שוב כותרות על תקלה, שהפכו אתמול לכותרות על התראת שווא - ואפשר לחזור לשגרה. אך האם כך הם פני הדברים באמת? האם אנחנו יכולים להיות רגועים?

מאז שהחלה אסדת הגז לוויתן לפעול לפני כחצי שנה, ולספק גז למשק המקומי ולירדן ומצרים, התחוללו בה לא מעט תקלות. חלקן אף הוביל להפעלת הלפיד באסדה, כשהלהבה האימתנית שלו נראית למרחוק. בכל פעם שהדבר התרחש הציפו תושבי האזור את הרשתות בתמונות, עוד לפני שנובל אנרג'י, שמפעילה את האסדה, ומשרדי האנרגיה והגנת הסביבה דיווחו על כך לציבור.

אמצעי התקשורת השונים דיווחו על התקלות במהירות, אך הדיווחים היו לרוב לקוניים, דלים בפרטים - מלבד כמובן תגובתה המפורטת של החברה. לפעמים גם תגובותיהם של משרדי הממשלה ושל איגוד הערים שרון כרמל. כולם מיהרו להרגיע שבתחנות הניטור שעל החוף לא נרשמו חריגות במזהמים, .

אבל האם הדיווח על תקלה תפעולית ועל הלפיד הבוער מספיק? האם עבודה  עיתונאית כזו אינה נעשית רק כדי לצאת ידי חובה? האם התקשורת לא צריכה לשאול, לבדוק ולדווח לציבור גם מה גרם לתקלה ומה למדנו ממנה? מה קרה לפני ואחרי שהלפיד בער? האם לציבור הרחב לא מגיע דין וחשבון בנושא?

שלא לדבר על כך שהדיווחים הללו, לרוב, גם לא מתייחסים לבעיות הרבות במערכות הניטור על החוף, מערכות שמושבתות לא פעם, או להבדל בין חריגה מהחוק לבין מדידת ריכוזים גבוהים באוויר. אפילו לא לשאלה הפשוטה: מה עם הניטור הרציף שהובטח לנו על האסדה, הבטחות שסוקרו היטב?

וזה עוד לפני ששואלים אילו חומרים ומזהמים השתחררו לאוויר מהלפיד עצמו, כי גם בתהליך השריפה משתחררים מזהמים. והאם יש תקלות נוספות במתחם שלא מפעילות את הלפיד או פליטות שלא מדווחות כנדרש?

על פי היתר הפליטה של האסדה, הפעלת הלפיד צריכה להיות רק במקרה של תקלה או חירום. ולמרות שבנובל אנרג'י ניסו לתרץ את התקלות השונות בכך שהאסדה נמצאת ב"תקופת הרצה", התקלות המשיכו גם בזמן שהיתר הפליטה הקבוע של האסדה כבר נכנס לפועל. אולם מדאיגה לא פחות העובדה שמפעילי האסדה ומשרדי האנרגיה והגנת הסביבה, שמצהירים מעל לכל במה על שקיפות מלאה, לא הציגו לציבור הרחב עד כה את הדו"חות המפורטים על התקלה - חרף דרישות רבות של גורמים שונים.

ואולי הבעיה הגדולה ביותר בריטואל המקומם הזה סביב הלפיד, שבו כולם עסוקים בלהסביר שאין בעיה ושאין פליטות לסביבה, היא שאין מי ששואל: כיצד זה ששוב ושוב מתרחשות תקלות, ומדוע אף אחד לא מונע את התקלה הבאה ואת המפגע במקור?

אם התקשורת פועל למען הציבור, היא חייבת לתבוע ממשרדי הממשלה לפרסם את התחקירים על האירועים באסדה, ולא לשקוט עד שיעשו כן.

פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)