שרה פיין (מימין) ורבקה ברוקס (צילום מסך: BBC)
"פרשת האזנות הסתר" ממשיכה להשפיע על עוד ועוד חלקים של ניוז-קורפ, תאגיד הענק של איל התקשורת רופרט מרדוק. זאת, לאחר שהביאה כבר לסגירתו של הצהובון הנפוץ בבריטניה ("ניוז אוף דה-וורלד"), ביטול עסקת הרכישה של בריטיש-סקיי וחקירות פרלמנטריות ומשטרתיות בבריטניה ובארצות-הברית.
במהלך סוף-השבוע דיווח "הניו-יורק טיימס" על הוראה שקיבלו עובדים בצהובון האמריקאי של מרדוק, "הניו-יורק פוסט", שלא להשמיד כל מסמך או להיפטר מראיות המעידות על שימוש בדרכים בלתי חוקיות כדי להגיע למידע או על תשלומים לפקידי ציבור. על-פי הדיווח, עורכי-הדין של ניוז-קורפ הם החתומים על ההוראה.
ההוראה ניתנה על רקע חקירות שנערכות כעת בארה"ב, ובמסגרתן נבחנת טענה שעל-פיה התקיימו האזנות סתר גם בזרוע האמריקאית של עסקיו של מרדוק. בין השאר תיחקר הטענה שלפיה עיתונאים קיימו האזנות סתר לטלפונים של קורבנות פיגועי ה-11 בספטמבר.
עורך "הניו-יורק פוסט", קול אלן, אמר לעובדיו כי ההוראה משמשת אמצעי זהירות בלבד, וכי היא אינה רמז לכך שהתרחש דבר מה בלתי חוקי במערכת העיתון.
ה"וול-סטריט ג'ורנל", עיתון אמריקאי נוסף בבעלותו של מרדוק, דיווח בסוף-השבוע על קורבן מפתיע שהצטרף לרשימת החשודים כקורבנות האזנות סתר של "ניוז אוף דה-וורלד": שרה פיין, אם לילדה (שגם שמה הוא שרה) שנחטפה ונרצחה על-ידי פדופיל בשנת 2000.
לאחר מותה של בתה, דחפה פיין לחקיקת "חוק שרה", שיתיר פרסום כתובותיהם של פדופילים מורשעים. פיין היתה ל"פנים" של קמפיין שנוי במחלוקת בעד החוק, שהנהיג "ניוז אוף דה-וורלד" (תחת הכותרת "Name and Shame").
התפתחות זו צפויה למשוך תשומת לב שלילית נוספת לניוז-קורפ ולרבקה ברוקס, עד לאחרונה מנכ"לית ניוז-אינטרנשיונל (חברת בת של ניוז-קורפ המנהלת את עיתוניה בבריטניה) ומי שהיתה עורכת "ניוז אוף דה-וורלד" בתקופה שבה נערכו כנראה האזנות הסתר למכשירה של פיין.
פיין אמרה ביום חמישי האחרון כי המשטרה חשפה בפניה את העובדה כי שמה נכלל ברשימת שמותיהם של קורבנות האזנות הסתר שנחשפה על-ידי גלן מלקייר, חוקר פרטי שהורשע בשנת 2006 באשמת האזנות סתר שביצע עבור "ניוז אוף דה-וורלד".
ה"ג'ורנל" המשיך ודיווח כי ככל הנראה, האזנות הסתר התאפשרו בזכות מכשיר טלפון נייד שסיפק "ניוז אוף דה-וורלד" לפיין, כדי שתוכל לשמור עם העיתון על קשר במהלך הקמפיין. במהלך עדותה בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית בשבוע שעבר, ציינה ברוקס את הקמפיין למען "החוק של שרה" כדוגמה להשפעתו החיובית של הצהובון על החברה הבריטית.
"ההאשמות מבעיתות ומדאיגות במיוחד, משום ששרה פיין היא חברה יקרה", אמרה ברוקס בתגובה לדיווחים על האזנות הסתר למכשירה של פיין. "המחשבה על כך שמישהו מהעיתון ידע ששרה או צוות הקמפיין נפלו קורבן למלקייר היא בלתי נתפסת".
ה"ג'ורנל" מוסיף כי עם סגירתו של "ניוז אוף דה-וורלד" החודש, כתבה שרה פיין מאמר בשבח העיתון וכינתה אותו "כוח מיטיב" ו"חבר ותיק". אז כתבה פיין כי הטענה שלפיה צותתו לה היא "שקרית". כעת היא מסבירה כי פעלה אז בהתאם לטענות המשטרה כי שמה אינו מוזכר ברשימת הקורבנות, אך בשבוע האחרון נודע לה כי חל בלבול, וכי נראה שגם היא היתה קורבן להאזנות הסתר.
על רקע ידיעה זו דיווח "הגרדיאן" כי החוקר הפרטי מלקייר טוען כי היה "מועסק בפועל" של "ניוז אוף דה-וורלד" משנת 2002 ועד שנת 2007. מלקייר הדגיש כי פעל לפי הוראותיהם של מעסיקיו בעיתון. מלקייר, יחד עם כתב "ניוז אוף דה-וורלד" לענייני בית המלוכה קלייב גודמן, היו שני השעירים לעזאזל בגלגולה הראשון של פרשת האזנות הסתר ב-2006, ונשפטו לעונשי מאסר ב-2007. אז טענו בכירי העיתון והמו"ל כי האזנות הסתר היו נחלתם של גודמן ומלקייר בלבד.
בהצהרה של מלקייר שפורסמה ביום שישי נכתב כי "כפי שאישר (מלקייר) כשהודה באשמה בדבר חדירה לטלפונים בשנת 2007 – תפקידו כלל האזנות סתר. מתוקף היותו שכיר, הוא פעל לפי הוראותיהם של אחרים".
ולסיום, נראה כי הסתעפותה של פרשת "ניוז אוף דה-וורלד" שיכנעה גם את משטרת המטרופולין של לונדון כי הגיע הזמן להרחיב את יריעת החקירות, אחרי שטיפולה בפרשה הביא לאחרונה להתפטרותם של מפקדה וסגנו.
ה"גרדיאן" דיווח ביום שישי האחרון כי משטרת לונדון הצהירה על כוונתה להרחיב את חקירותיה בנוגע לפרקטיקות בלתי חוקיות שהונהגו ב"ניוז אוף דה-וורלד". הרחבת החקירות תתאפשר על-ידי הקמת כוח משימה חדש שיחקור טענות על כך שנוסף להאזנות הסתר לטלפונים, פרצו עיתונאי הצהובון גם למחשבים וחשבונות אימייל.
על-פי חשדה של המשטרה, אנשי "ניוז אוף דה-וורלד" השתמשו ב"סוסים טרויאניים", קובצי מחשב השותלים עצמם במחשב זר ומאפשרים לשותל גישה למידע הנמצא בו. על-פי החשד, בשיטה זו התאפשרה לעובדי העיתון גישה למחשביהם של אנשים פרטיים וגם של קציני משטרה.