טל שלו היא הכתבת הפוליטית והמדינית של "וואלה". בעבר כתבת ב-i24news ועורכת ב"הארץ".

אני מניח שאחרי החודשים האחרונים, את גם כן מחזיקה בדעה שבפוליטיקה, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה?

אני נוהגת להשתמש בגרסה מיליטיריסטית יותר ופיוטית פחות, שבמלחמה אין דבר כזה שאין דבר כזה. זה בהחלט התחדד בשנה וחצי האחרונות, שהיו כמו מלחמת התשה אחת מתמשכת.

אבל אז באה הקורונה ונתנה לכם מעט הפוגה.

לא בדיוק הפוגה, כי כל הזמן היתה עבודה גם תוך כדי הקורונה שהיא גם אירוע פוליטי בפני עצמו, אבל הסיטה משמעותית את הפוקוס ואת הענין הציבורי והורידה משמעותית את המתח. תחשוב על זה שכתבים פוליטיים חיכו במשך חודשים לחופשה שאחרי הבחירות ואז באה הקורונה ודפקה את התוכניות, אז במקום זה קיבלנו כמה שבועות של חצי כוח.

מנקודת המבט שלך, איך הדברים השתלבו? היה כאן ספין ולא קיבלנו את מלוא התמונה לגביו? הפוליטיקה רכבה על הקורונה או שהקורונה הכריעה את השיקול הפוליטי?

אני חושבת שהתשובה היא גם וגם. אין ספק שהקורונה עיצבה מחדש את התנאים הפוליטיים, אבל זה שיחק לשני הצדדים: נתניהו השתמש בה כדי לתמרן את גנץ אבל גם גנץ השתמש בה כתירוץ להיכנס לממשלה עם נתניהו, ואין שאלה לגבי מי מבין השניים יותר טוב בתמרונים ולכן יצא כשידו על העליונה. אני לא חושבת שהבהלה מהקורונה הייתה ספין, אני חושבת שזו הייתה בהלה אמיתית, ושני הצדדים עשו בה שימוש לצרכיהם.

ועדיין עושים? נדמה שהציבור מתחיל לגלות סימני עצבנות לא מבוטלים והקואליציה עדיין לא סגורה וחתומה. זה לא הימור מסוכן מדי?

הקורונה עוד איתנו, ובעיקר הנושא הכלכלי שאנחנו רק בפתחו, ולכן נתניהו - ובעיקר גנץ - יעשו בה שימוש כדי להצדיק את הקמת הממשלה שלהם. אני חושבת שאם תקום הממשלה, והיא תתחיל לעבוד, היא תיתן מענה מסוים לעצבנות של הציבור כי כן יהיה אפשר להתחיל לקדם תקציב מדינה וצעדים ממשיים שיקלו על האזרחים. אבל יש פה דגש גדול על ה"אם" (תקום ממשלה) כי כמו שציינת יש עוד את בג"צ והכנסת וכל דבר קטן שמשתבש יכול בסוף להוביל לתקלות. כמו שאמרת אין דבר כזה שאין דבר כזה. עד שאין השבעה של הממשלה בכנסת זה לא נגמר.

את רואה אופציה לבחירות רביעיות? תני לי את התרחיש הכי הזוי לכאורה שעובר אצלך בראש.

על פניו בחירות רביעיות זה התרחיש הכי הזוי כי באמת שזה הדבר האחרון שהמדינה זקוקה לו עכשיו, אבל אחרי מועד ב' וג' כבר אי אפשר להיות בטוחים שד' לא יכול לקרות. אני חושבת שאנחנו ברגע די מכריע מבחינת הדרמה החוקתית-פוליטית ואם בג"צ יתערב בהסכם בין הליכוד וכחול לבן בצורה כלשהי אז בהחלט נראה לי שבחירות רביעיות זה אופציה.

איך הקורונה השפיעה על אופן העבודה האישי שלך?

בגדול בעיקר ריתקה אותי יותר לבית. אחרי השנה של הקמפיינים עם הצהרות כל שני וחמישי עכשיו אין ישיבות ממשלה פרונטליות, אי אפשר ממש להגיע לכנסת, אין מסיבות עיתונאים רק הצהרות לייב פייסבוק. אז הרבה יותר שיחות טלפון ממפגשים פרונטליים. כמובן שההסגר גם דורש איזה סוג אחר של משמעת עצמית מבחינת חיי היומיום, והוא יצר גם קצב אחר כי הימים והשעות מתבלבלים וכמו שאמרנו קודם, כתבים אחרים לקחו הובלה של סדר היום החדשותי וגם הציבור לדעתי קצת פחות רוצה לשמוע על פוליטיקה.

בואי נדבר קצת על שאלות וראשי ממשלה. ההצהרות לאומה בנושאי הקורונה לא היו פתוחות לשאלות. זה לא עניין חדש אבל מקומם. ובכל זאת השידור החי של ההצהרות נמשך.

אני חושבת שחייבים להמשיך בלחץ הציבורי והתקשורתי בנושא פתיחת ההצהרות לשאלות אבל חייבים להכיר במציאות שבה לנתניהו, או כל ראש ממשלה לצורך העניין, יש מונופול על הפריים טיים בעתות חירום. זה לא כל כך אופנתי, אבל לטעמי קשה לדרוש מערוצי הטלוויזיה לא לשדר הצהרות של ראש הממשלה בזמנים כאלה, כי הוא מי שהציבור רוצה לשמוע. אבל אני חושבת שחייבים להמשיך לדרוש שנתניהו ישיב לשאלות עיתונאים ובכלל שהממשלה תתרגל לסטנדרטים אחרים של מידע ושקיפות, ולכן חייבים כן להציף את זה כל הזמן בשיח. אנחנו בתא הכתבים המדיניים כמעט כל חודש מבקשים תדרוך או מסיבת עיתונאים ולצערנו לרוב נענים בשלילה. גם המאבק המשפטי של חבריי ב"הארץ" ועוד כלי תקשורת על פרסום פרוטוקולי ישיבות הממשלה הוא ראוי וחשוב מאוד בעיני. נתניהו ולשכתו ובכלל משרד ראש הממשלה רחוקים מאוד מסטנדרטים של שקיפות המקובלים בימינו. ויש לי כל מיני השגות אחרות על אופן ההסברה של אירוע הקורונה, אבל זה לשאלה אחרת.

משהו מאוד לא מובן לי בהתנהלות הזאת ואני חושב שתסכימי איתי כמראיינת וכמי שראיינה גם את נתניהו, אפילו לאחרונה. הוא אחד המרואיינים הטובים ובדרך כלל הישגיו כמרואיין טובים יותר מהישגיו בהצהרות האלה. אז מה ההיגיון שלא לאפשר ראיונות? הכלל של אריק שרון שאף אחד עוד לא הצטער על ראיון שלא נתן, הוא כלל בלתי שביר?

בעיני הטעות של נתניהו היא שהוא לא מאפשר מסיבות עיתונאים. באחד התדרוכים שהיו לנו בחו"ל גם אמרתי לו שכדאי לו לאמץ את המנהג של הנשיא טראמפ ולעשות שואו של מסיבות עיתונאים כמוהו. הוא כוכב תקשורת, יודע לצאת מכל שאלה, קשה מאוד לתפוס אותו לא מוכן. אותו כלל לגבי ראיונות בעיניי. אבל אני חושבת שזה חלק מהעימות המכוון עם התקשורת. אם אני לא טועה בכהונה הראשונה בשנות התשעים נתניהו נהג להתראיין לא מעט, יכול להיות שהלקח כשהוא חזר היה להפסיק לעשות את זה.

לומר שהוא יודע לצאת מכל שאלה זו הגזמה פעוטה. אנחנו זוכרים כמה מעידות שהוא היה שמח לוותר עליהן (מה?! מה פתאום).

אז כמעט מכל שאלה.

עכשיו אגייס את חוש החיזוי שלך לקראת סיום השיחה שלנו. תני לי את שלושת המשברים הפוליטיים/מדיניים הבאים שאנחנו צפויים להיתקל בהם ואת האופן שבו התקשורת תתמודד איתם.

עקרונית אני מתנגדת לנבואות קדימה :) אבל בגלל שאתה מבקש, אז קודם כל בג"צ כבר בקרוב יכול להכניס אותנו למשבר פוליטי אם הוא יפסול חלקים מההסכם, ואם תקום ממשלה - אני מעריכה ששני המשברים הראשונים שהיא תתמודד איתם יהיו העברת תקציב ואולי עוד קודם לכן ענין הסיפוח. האתגר הכי רציני של התקשורת יהיה אם בג"צ יתערב בהסכם, כי זה ייצר מתח קשה, גם בפוליטיקה וגם בתקשורת, בין חסידי האחדות וחסידי שלטון החוק, מה גם שבפועל זה מדרדר אותנו לכיוון בחירות רביעיות. זה יציף הרבה דילמות ויתדלק את העימותים באולפנים ובציוצים.

היות שהכל מתועד אני אתן הערכה חילופית. לטעמי המשבר הראשון יכול להתעורר סביב הפרטים הנוגעים למעון ראש הממשלה החילופי. שאלות של מיקום ועיצוב למשל. נשאר לנו רק לחכות, לראות ולהשוות הימורים :)

הרשה לי לחלוק עליך כי שאלת מעון ראש הממשלה החלופי תתעורר רק בעוד שנה וחצי אם נגיע לשם כי בינתיים כידוע לך הנתניהוז נשארים בבלפור.

אכן, אבל גם במקרה הזה, תקף הכלל הידוע - "נגעת, נסעת". 

בונוס: ארבע המלצות מדיה לתקופת הבידוד:

1. "ציידים" ("hunters") באמזון פריים. גרופי של אל פצ'ינו, וטלוויזיה מעולה עם הרבה הומור יהודי-אמריקאי.

2. באותה אווירה, "the plot against America". וואו.

3. פלייליסט "ארבע אחרי הצהריים" בספוטיפיי. געגועים לפעם.

4. ערוץ הכנסת. מכורה.