מאור צור הוא כתב הפלילים של חדשות 13. בעבר כתב "זמן מקומי" ו"זמן תל אביב" ותחקירן בתכנית "המקור".
ברכות, חוזרים לשגרה. אני כמובן מתכוון לזה שדיווחתם היום על מישהו שמת על רקע פלילי מיריות ולא מקורונה.
בעולם התחתון חזרו לעבוד כבר במתכונת מלאה מזמן.
במה זה בא לידי ביטוי? אילו ענפים פעילים כרגע במיוחד בעולם הזה?
חיסולים, הסחר בסמים פרח מאוד בתקופת הקורונה, אפליקציית טלגראס, אלכוהול מזויף עם שליח עד הבית. אפילו היה שוד של מסיכות n95. זה מדהים שבעולם העברייני מסתגלים יותר מהר לכל מצב מהעולם שלנו.
אצלי קופצות לראש הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים
פחות, כי כולם שמרו את הכסף קרוב. אבל, ודיווחתי על המגמה הזאת, הייתה עלייה בפשיעה של ביזה. חיפוש אחרי כסף מזומן. שוד של כספומטים, פריצות למוניות כדי לחפש כסף קטן, מחסני מזון, ביזה.
כמו עבודות קטנות, לא פשע מאורגן.
לא, אבל זאת תוצאה של ההסגר בבתים. גם העסקים של ארגוני הפשיעה נפגעו. מה שכן, כשנצא מתקפות הקורונה אני מאמין שנראה עלייה בפרוטקשן ובגביית חובות, כי אם תשים לב הגענו למצב שאנשים פשוט לא שילמו אחד לשני. עסקים נורמטיבים הפסיקו תשלומים. אנחנו לפני אפטר אפקט מטורף.
אז יש מיזוגים בתחום? שינויי כוחות? תפיסת שטחים?
רוב ארגוני הפשע הגדולים כבר הוציאו את העסקים מהארץ. הם עברו לפשיעת סייבר, לעסקים גדולים בחו"ל, לגיטימיים. זה די מדהים לעקוב אחרי זה ולראות את זה ואני בקשר עם כמה ראשי ארגוני פשיעה בעניין.
מעניין - זאת אומרת שהפשע פחות משתלם אז הם עוברים לעסקים לגיטימיים? נשמע שהעולם ממשיך להשתגע. ריחוק זאת אהבה ועכשיו פשיעה היא ציות לחוק. אז איפה כל הדיווחים על הדברים האלה? אלו ידיעות שלטעמי היו צריכות לפתוח מהדורות ולאו דווקא מחסור במטושים או בנייר טואלט.
עכשיו יהיה זמן להעלות את זה כי אנחנו נרגיש את התוצאות. אגב, אם יש משהו שאני חושב שלא עלה מספיק ואני ניסיתי לעשות את זה אצלנו כמה פעמים, זאת סוגיית האסירים. היה לי קשה מאוד לקבל כמה טלפונים ביום מהם והם אומרים שהם רועדים מפחד ואתה די חסר אונים. זה שהם אסירים לא אומר שאין להם זכויות ופחדים כמו כולם.
ואולי זה קיבעון של עורכים ומרדף של כלי התקשורת אחד אחרי הליין-אפ של השני? איפה סדר היום האמיתי?
אגב, אלימות במשפחה זה תחום שעלה בזמן הקורונה.
גם על זה כמעט ולא שמענו כלום. בקיצור, תחום הסיקור שלכם מתחת לרדאר.
דווקא על זה דיברנו, גם אני וגם שותפי לדסק הפלילים דורון הרמן. רק בערב החג שידרנו בחדשות 13 כתבה נרחבת שלי עם פרסום ראשון על כך שמשרד הבריאות מתריע מעלייה בהתמכרויות של בני נוער לסמים דרך טלגראס, על משלוחים של אלכוהול הביתה לילדים והתמכרות להימורים באינטרנט. בקיצור מזהירים שם מפני עלייה בהתמכרויות של בני נוער אחרי משבר הקורונה. דורון פרסם על עלייה בפגיעה בילדים ושיחות למוקד 105, והסכנות החדשות של הרשת. בקיצור היה לנו זמן להעלות את הנושאים החשובים מבחינתנו. אני מניח שכבר שבוע הבא נחזור לארגוני הפשיעה.
אבל זאת בדיוק הדוגמה שמבליטה את החריג. אלו דברים שבשגרה אתם מדווחים עליהם כל יום, כמה פעמים.
נכון, אבל שים לב שזאת נגזרת של תופעה, בני הנוער בבית שעות, משועממים, הם מחפשים להפיג את המתח והסטרס החיצוני של הקורונה וגם את השיעמום אז הם עושים הכל דרך הרשת החברתית. המינונים של האפליקציות האלה עלו בטירוף לצערי. יש אנשים שבוחרים לנצל את המצב.
רואים עלייה גם בתלונות על ניצול קטינים ברשת בעבירות מין ופדופיליה?
בהחלט! כל משחקי האינטרנט, אפילו תוכנת זום, קבוצות הוואטסאפ של המעריצים הם קרקע פוריה לפדופילים.
ואיך המשטרה מתמודדת עם זה?
המשטרה פועלת בזירות האלה. דווקא כשכל השוטרים היו עסוקים ברחובות, יחידות הסייבר של המשטרה התפנו לדברים האלה.
בימים האלה גם אתם שיניתם מעט את עבודת השטח שלכם. במקום להתלוות לשוטרים בעיקר, מצאתם את עצמכם בשטח גם עם מד"א, מכבי אש וכוחות אחרים והמשימות שאתם מלווים גם הן השתנו.
חד משמעית, תראה זאת היתה חוויה שאני עדיין צריך לעכל אותה. אמנם היינו עם שוטרים במחסומים, עם מד"א בבדיקות רפואיות ועם הכבאים שעסוקים בחיטוי, אבל הייתה הרגשה של חשש אמיתי בהתחלה. תראה יש לי משפחה, ילדים, באמת היה חשש לשדר כל ערב מבני ברק, או מבתים של מבודדים, או מהיבדק וסע של מד"א. זה היה מאוד מאתגר. אבל אנחנו לא שונים מהמסוקרים שלנו, כולם חששו, כולם סיכנו את החיים שלהם. זאת העבודה.
איך מתמודדים טכנית עם האתגרים והמגבלות בתאי ובבתי המעצר?
שוב, זה החשש הגדול שלי בתור עיתונאי שפספסתי משהו. שב"ס זה ארגון סגור, שאי אפשר לצלם שם, באחד מתדריכי הזום שעלינו עם מפקד שב"ס כל העיתונאים שאלו שאלות והוא סיפר איך הם מתמודדים. אני הייתי היחיד שלא שאל, אלא דרשתי שיצלמו לנו וידיאו כל יום, או שייתנו לנו להיכנס פנימה. לראות בעיניים.
אני חייב לומר עליהם מילה טובה הם אכן עשו זאת והוציאו לנו הרבה חומרים. עובדה גם שהם התמודדו יפה בבתי הכלא. חס וחלילה אם הייתה התפרצות שם, אתה יכול לדמיין מה היה קורה. כאוס מוחלט.
זה נראה שיש לך בעיקר מילים טובות להגיד על המשטרה. דומה למה שלכתבים צבאיים בדרך כלל יש להגיד על הצבא. זאת גם עיקר הביקורת על כתבי התחומים האלה. אתם תלויים בעיקר במסוקרים שלכם בכל הנוגע למידע וסיפורים ולכן אתם זורמים איתם גם לגבי תוכן הסיקור.
לאאאא.
תקן אותי, כולי אוזן.
לך אחורה לכתבות שלי, לציוצים שלי, תראה כמה ביקורות הייתה לי.
תן לי את תקציר הפרקים הקודמים – בתמצית.
רק בזמן האחרון דיווחתי על הטיפול של המשטרה בלוויה שהייתה בבני ברק לפני כמה שבועות כשרק התחיל המצב. הם העדיפו לא להיכנס לעימות. משטרה לא יכולה להימנע מעימותים למרות שיש סיכונים להתלקחות. אסור לקיים אכיפה סלקטיבית. זה הדבר המסוכן. אמרתי גם בציוץ וגם כל היום בשידורים. איפה שיש ביקורת אנחנו נכנסים בכל הכוח, לא חוסכים.
ברוך השם יש לי הרבה מקורות וסיפורים מגיעים אליי, אני לא תלוי באף אחד. אבל, אני גם לא אנטי. אני גם לא הכל נגד והכל לא טוב. המציאות שלנו מורכבת.
הנה עוד דוגמה לזה שלא הכל שחור ולבן: כל הסיפור של בני ברק, נורא כאב לי לראות את הדה לגיטימציה שעשו לכולם. היו תופעות שליליות אבל צריך לזכור שעד עכשיו הם חיו מציאות אחרת ואני עשיתי הכל כדי להביא את כל הצדדים. גם את הטובים, רובם נשמעו להנחיות.
אנחנו צריכים לצפות לפעילות אינטנסיבית של מח"ש אחרי התקופה הזאת? אלימות לא מוצדקת, אכיפה סלקטיבית, מעצרי ועיכובי שווא?
לא יודע, לא עולה לי משהו כרגע שדורש איזו חקירה של מח"ש. אבל לך תדע עוד רגע יקפוץ איזה סרטון. אבל לא משנה, סרטון של מעצר אף פעם לא נראה טוב. השאלה מה היה לפני ומה היה אחרי. זה התפקיד שלנו, לבדוק.
ואתם מקבלים נגישות לכל החומרים? מצלמות גוף למשל יכולות לספר טוב את הסיפור.
נכון.
והמשטרה מאפשרת לכם לראות את הסרטונים האלה? בכלל - יהיה מעניין לשמוע על מצוקות המידע שאתם חווים בעבודת הסיקור של המשטרה. לפעמים היא המקור היחידי למידע ולפעמים המידע הזה סלקטיבי וחלקי.
אני לא חושב שיש כל כך מצוקה של חוסר מידע בסיקור המשטרה. יש כמה מקורות שהמידע יכול לצאת מהם והמטרה שלי להגיע לכולם, לכל הצדדים של הסיפור.
המשטרה הוציאה באחד המקרים בפארק הירקון, אם אני לא טועה, צילומים. בהתחלה צילמו מעצר וכולם זעקו אלימות משטרתית. אחרי זה, במצלמות הגוף פתאום רואים סיפור אחר גמרי. קל להכפיש את המשטרה, קל להיכנס בשוטרים, לא תמיד זה מוצדק. אל תשכח שעם ישראל זה עם מתחכם, חכם, לפעמים חוצפן. אני מסקר את עבודת המשטרה כבר 13 שנים. לא היתה זירה אחת של רצח או חפץ חשוד או משהו שהמשטרה פרסה סרט אדום ואמרה לאזרחים לא להתקרב ולא היה את המתחכם שבא ומתחיל להתווכח עם השוטר, נו תן לעבור, אני גר כאן, נו מה הבעיה שלך, נו מה לך לתפוס פושעים אמיתיים. אתה מסתכל על הסיטואציה ואומר אלוהים ישמור, הבנאדם בא להגן עליך, לשמור על החיים שלך ואתה עושה פרובוקציה. מצד שני לא בכל המקרים המשטרה פועלת ללא רבב. יש ויש והכל מורכב.
אני מכיר את עם ישראל, אבל גם קורא פסקי דין והחלטות של בתי משפט. לא הכל דבש מהכיוון של רשויות האכיפה.
ברור, אמרתי.
והתקשורת היא גוף ביקורתי, והביקורת צריכה להיות מופנית בעיקר כלפי בעל הסמכות והכוח, זאת לא משוואה בין שווים.
נכון, וכשיש ביקורת אנחנו נותנים בלי להתבלבל, אל תשכח כמה מהסיפורים הגדולים שלי בקריירה היו בביקורת על המשטרה והפרקליטות. אלנבי 40 לדוגמא, פרשת דוד ביטן והחובות לשוק האפור.
הטלפון של אפי נווה....
בהחלט. בסיפור של אפי נווה נחצו גבולות.
היו כאלה שאמרו שאתה צודק - נחצו גבולות עיתונאיים. היתה עליכם לא מעט ביקורת על אופן הסיקור שלכם את הפרשה הזאת. חלק טענו אפילו שהמקורות שלכם שיחקו בכם.
איך שיחקו בנו? ומי המקורות שלנו?
אני לא יודע מי המקורות שלכם ולא מצפה שתמסור לי אותם. היו מי ששיערו שהמקור שלכם הוא נווה עצמו.
היו עיתונאים שאחרי זה ניסו לקחת את הסיפור כל אחד לזווית שלו ולמלחמה שלו, אישית לא אישית ולעולם שלו, זה בסדר. ואני גם בסדר עם הביקורת. בסוף, הבאנו סיפור ענק, וידענו שיהיו לו השלכות מטורפות, ושזה יזעזע את מערכת המשפט, ושזה עלול לפתוח חקירות מחדש, ולסבך אנשים מחדש, כולל מקורות שלנו. נראה לך שהיססנו? שחשבנו פעמיים? על ההשלכות? על מי חבר שלנו ומי לא? ומה ההגדרה של חברים? אפילו לא לרגע. עבדנו לילות כימים על הסיפור הזה על לוודא שהמידע אכן הגיע לגורמים שעלולים לעשות בהם שימוש כמו עורכי דין פליליים שמייצגים ארגוני פשיעה. הם קיבלו את החומרים בהזמנה מיוחדת ולא רק אליהם זה הגיע. ואלו מקורות שלנו. אבל פרסמנו בכל הכוח. בלי לעצור בכלל. אני חושב שזה הסיפור הכי גדול שהיה כאן בעשר שנים האחרונות והוא ימשיך להדהד. כי זה נוגע במערכת העצבים שלנו, במקום הקדוש של היכל המשפט.
למערכת חדשות 13 מגיע שאפו גדול על זה הפרסום הזה והמערכת עמדה מאחורינו. אגב, שלא ישמע חלילה שזה נכון. אני בסדר עם ביקורת באופן כללי אבל היא לא הייתה מוצדקת או נכונה במקרה הזה. אפי נווה לא היה המקור שלי. אפי נווה לא קיבל בכלל את החומרים, אז זאת טענה קלושה.
אבל אולי ננצל את זה לדיון עקרוני. מה הצעדים שעיתונאי צריך לעשות כדי לוודא שהמקור שלו לא משחק בו ולא מתמרן אותו.
אין דיון עקרוני. יש לך סיפור תן אותו. אחרת לא נצא מזה.
מה זאת אומרת? השאלה שלי היא איך אתה נזהר שלא יטעו אותך ויעשו בך שימוש לא ראוי. הרי גם אתה מחויב לזהירות כלפי הצופה.
לא חושבים על את מי זה משרת, בודקים עובדות, מצליבים, מתייעצים עם כתבים אחרים, שואלים לדעתם, עושים סיעור מוחות במקרה שצריך. לכל אחד שנותן לעיתונאי או עיתונאית סיפור יש אינטרס, אז מה אני אתחיל לחשוב על זה מה האינטרס? האינטרס שלי זה האינטרס הציבורי. ראוי לפרסום, לא ראוי לפרסום.
כאן חשוב לא לשכוח שדורון הרמן ואני הבאנו סיפור ענק, בשיתוף הפעולה האופייני לנו. הוא החבר הכי טוב שלי והשיתוף פעולה בינינו הוא כוח שאי אפשר להתעלם ממנו.
למרות שנראה שאתה נהנה בפלילים, אילו תחנות נוספות אתה מתכנן לעצמך בהמשך הזמן?
לא פוסל שום דבר, מתקדם קדימה ומתכנן גם על עמדת הגשה.
ואם דיברנו על מערכת חדשות 13, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאתם עוברים ימים לא קלים כרגע.
אנחנו עוברים ימים לא קלים, אבל אנחנו נצא מחוזקים, אני סומך על הקברניטים שלנו, גם של הערוץ וגם של החדשות, ישראל טוויטו, ליאור לנדנברג, ניר נוימן, עורך מהדורה חדש שהגיע אלינו והוא מקצוען. אני בנאדם מאוד אופטימי מטבעי, זה חלק מלהיות כתב פלילי. אתה צריך להבין שבחיים אנחנו בונים ומתכננים וחושבים שאנחנו כל יכולים, אבל פוף, ברגע אחד הכל משתנה. ברגע אחד מגיעה הקורונה ומבהירה לנו שאנחנו בסך הכל בני אדם. צניעות, אופטימיות, עזרה הדדית ומקצוענות, אלה התכונות שמלוות אותי. אגב, דווקא בתקופת הקורונה המהדורה שלנו עשתה שיאים חדשים.
אולי זה הזמן לנצל את הקשרים ולסדר לערוץ הלוואה בתנאים נוחים אצל המסוקרים מתחילת הראיון הזה :)
אל תדאג לא ניתן לערוץ ליפול :)
בונוס: המלצות מדיה לתקופת הבידוד
לא היה לי זמן לעשות שום דבר מזה כמעט, אבל סדרה: "פיקי בליינדרז". בטוויטר אני מניח שנדב איל והילה אלרואי באינסטגרם למידע אמין ורציני, וספר: "מחשבות לעת לילה" של חיים שפירא.