בתקופה של ריבוי אמצעי תקשורת ותחרות גדולה, ערכם של הסקופים עולה. אבל בתקשורת הספורט, ככל שיש יותר כתבי שטח מרובי קשרים, כך אין אפילו סקופ אחד מהדהד ומטלטל. ככה זה כשהשטח הוא בעצם חצר. מה כן יש? רסיסי שמועות וזנבות של מידע המוצגים כחשיפות או ידיעות בלעדיות, או התחרות המגוחכת שבה אתר אינטרנט מסיים ראשון להקליד ידיעת דובר שהגיעה ב-SMS ומכתיר אותה כ"פרסום ראשון".

החשיפה (אם אפשר לקרוא לזה כך) הזכורה האחרונה היא עדיין אותו ראיון ראשון שפורסם ב"מעריב" עם ארקדי גאידמק המובס בבחירות לראשות עיריית ירושלים, שבה אמר לראשונה כי נמאס לו מישראל ומבית"ר.

מבין העיתונים, ספורט "ידיעות אחרונות" הוא האלוף הבלתי מעורער ברברבנות של "חשיפה", "בלעדי" או בפולו-אפ עם המלים האלמותיות "כפי שפורסם לראשונה בעיתוננו". שום דבר לא ברמה שייזכר לשנים, אפילו לא ימים, אבל זה לא ממש מפריע לאנשי "ידיעות אחרונות".

הפרסום המגוחך האחרון ברוח זו יצא מבית מדרשם ביום שישי האחרון, כשקשרו לעצמם כתרים על ידיעה שלפיה נציגי אוקלהומה מה-NBA אמורים להגיע לארץ כדי לעקוב אחרי עמרי כספי ממכבי תל-אביב. האפשרות שכספי יגיע ל-NBA ידועה כבר שנתיים, וכמה קבוצות הוזכרו בהקשר הזה. עכשיו מגיע "ידיעות אחרונות" ומצרף את אוקלהומה לרשימה המתארכת. בסך-הכל אופציה, ספקולציה, אפשרות, סיכוי, האמריקאים רק מתעניינים, שוקלים להגיע לתל-אביב ולהתרשם מהשחקן במשחקי הפלייאוף, יש גם אפשרות שלא יגיעו, הכל מסויג, מאוד ראשוני, מה שלא מנע מהעיתון לצרף לידיעת הפולו-אפ איור של חותמת "חשיפת 'ידיעות אחרונות'". גם כותרת המשנה העניקה קרדיט עצמי, וכמובן הכתבה עצמה, שם אישרו מקורביו של השחקן את "הפרסום הבלעדי אתמול ב'ידיעות אחרונות'".

התרברבות ושחצנות מהסוג הזה די מעצבנות. העיתון מנסה ליצור בקרב הקוראים את הרושם כי עבד והתאמץ למענם וכי הם מקבלים מוצר ייחודי ותמורה מלאה לכספם. אלא שמדובר במפגן כוח מדומה, שהשורה התחתונה שלו היא זלזול באינטליגנציה של הקוראים. הכתרת ידיעה ספקולטיבית למחצה בתארים מפוצצים והצגתה כסיפור השנה הן תופעות שאפשר לראות רק בעיתון שהפסיק לייצר חשיפות ראויות באמת. מה שנשאר זה לחגוג על סקופים מליגת רס"ן שמועתי.

המצעד

באותו עניין: אם בספורט "ידיעות אחרונות" היו הוגנים עם קוראיהם בה במידה שהם חוגגים את הישגיהם, הם היו מבקשים סליחה גם על נפילות. כאלה אפשר למצוא אצלם הרבה יותר מכל הידיעות ה"בלעדיות". הנה רשימה חלקית מהחודשים האחרונים.

1. "יניב קטן בדרך חזרה לנבחרת" (1.1.09). כותרת ענקית על רוב השער. מה יצא מזה? קטן לא זומן ולא בדרך. במדור הספורט ברחוב מוזס מוזמנים לפרסם צילום של הכותרת הזו תחת החותמת האדומה: "כפי שפורסם בטעות ב'ידיעות אחרונות'".

2. "אניימה מועמד לקלאב ברוז'" (8.1.09). הברווז התעופף לאוויר, אניימה נשאר בהפועל תל-אביב. "כפי שפורסם בטעות ב'ידיעות אחרונות'".

3. "בתקשורת היוונית מטילים ספק גדול בהגעת אולימפיאקוס" (4.1.09). עוד ברווזון מפואר, או שמא מכוער, מתקופת המלחמה בעזה. היוונים הגיעו לתל-אביב בלי שום בעיה, ולא כפי שפורסם בטעות ב"ידיעות אחרונות".

4. "בספרד מתעניינים בשפונגין" (29.12.08). כותרת גדולה, שחיכתה לרגע שבו תככב בפולו-אפ משתחצן על מעברו של המגן לאחת הקבוצות הספרדיות. ומה שלום שפונגין? הבחור נראה לאחרונה בהרכב מכבי תל-אביב, או בקצה הספסל שלה. ולא כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות".

ברווז בתל-אביב (צילום: גדעון מרקוביץ')

ברווז בתל-אביב (צילום: גדעון מרקוביץ')

5. "הג'ודאים לא יפתחו את העונה הבינלאומית" (30.12.08). לא סתם כותרת ספקולטיבית, אלא עובדתית למהדרין. מה נשאר ממנה? ג'ודאינו האמיצים, בראשות אריק זאבי, התחרו מאז תחילת השנה בצרפת ובפולין, ואפילו לקחו כמה מדליות. ולא כפי שפורסם בטעות ב"ידיעות אחרונות".

6. "באיגוד השופטים שוקלים לבטל את שיבוצו של ביטון לגמר הגביע" (19.2.08). אז שוקלים. זה לא אנחנו, זה הם. ואם זה היה מתממש, היינו מרביצים יופי של פולו-אפ על הפרסום בעיתוננו. וביטון? הוא דפק בגמר יופי של שיפוט ויופי של תמונה. עוד כותרת לאוסף ה"כפי שפורסם בטעות בידיעות אחרונות".

7. "המטרה של מכבי תל-אביב - אבו-חצירא" (22.1.09). מכבי ניסתה להחתים את החלוץ, אנחנו התאמצנו להעניק לזה כותרת ענקית. לא הצליח, עוברים הלאה, קורה. מישהו זוכר?

8. "נמני נוטה להחתים את גודווין" (26.1.09). הגיע איזה קשר מאפריקה להיבחן במכבי תל-אביב, לא יודעים מי-מה-מו, נמני אמר שהוא לא יודע, לחצנו עליו, הוא היסס קצת, וזה הספיק לנו להכריע את הידיעה לכיוון ה"נוטה". לא יצא בסוף? מילא, טיאטאנו מתחת לשטיח, זה כבר לא מעניין.

9. "שניים מחמשת הבליינים בתקרית עם פישר יעופו עוד לפני תום העונה" (4.3.09). כן, לא סתם ישוחררו ממכבי תל-אביב, הם יעופו על טיל. אל תשכחו איפה קראתם על זה בפעם הראשונה. כמובן, בעיתון של המדינה.

מעניין כמה ברווזים עוד נשארו בארסנל של ספורט "ידיעות אחרונות".

5 קטנות

1. כלל שיווק. לאחרונה מתחתי ביקורת על אתר ערוץ הספורט, שנראה יותר כמו פלטפורמה לקידום שידורי הערוץ ופחות כאתר המונע משיקולים עיתונאיים. בשבועיים האחרונים יש שיפור מסוים, והפרסומים ברובם ענייניים. חבל שעדיין רואים שם מחלות מהסוג הזה: כותרת משנה של הכותרת הראשית, המבשרת על מבזק חדשות "בחסות כלל". בשביל דיל טוב יותר עם המפרסמים, לא מהססים להכניס את שם החברה גם לתכנים. עצוב.

2. ביישנות היום. ומי יעצור את ההידרדרות של ספורט "ישראל היום"? אף אחד כנראה. יום ראשון, קודש הקודשים של עיתונות הספורט, ורק שרוליק מצטנע בביישנות עם 2.5 עמודים בלבד! את סיקור מחזור ליגת-העל והליגה הלאומית ארזו על עמוד אחד קומפלט, כנראה במבצע מיוחד לחג. יותר חשוב להם לתת שלושה עמודי תשבץ עם שעשועים ומבוכים לילדים. 

3. 0:0 לוואלה. גם ארבעה ימים אחרי שהמשחק הסתיים, בוואלה עדיין תקועים עם סיקור שגוי. כאן אפשר לראות איך שער השוויון של נבחרת ישראל הופך, הפלא ופלא, ליתרון 0:1 לטובת הבחורים של קשטן, ואיך במהלך הבא התוצאה קפצה ל-1:2 ליוונים.

4. לאטמה לוואלה. ואם בסיקור התוצאה אף אחד בוואלה לא מצא זמן לטפל, הסיפור הבא דווקא קיבל טיפול כפול. באתר "לאטמה" מביאים שתי גרסאות לכותרת וכותרת המשנה של אותה כתבה בספורט וואלה. הכותרת בגרסה הראשונה טענה "איפה הוא ואיפה פיני?", ואילו השנייה התעקשה על "השיעור של מכבי". בעיתונות המודפסת זה לא היה קורה. 

5. חיידק אלים. פרויקט "היכל התהילה" של ערוץ הספורט מכניס מדי יום כדורגלן מפואר נוסף לרשימת הגדולים ביותר. הניסוח "מי יהיה בר המזל" קצת צורם. כל אחד מהגדולים הגיע לתהילה בזכות כוכבותו. הוא לא צריך להיות תלוי רק במספר האס.אם.אסים. כנראה שגם כאן נדבקו במחלת "האח הגדול".

לתגובות: yegerm9@walla.co.il