ראש הממשלה אהוד אולמרט, אתמול בכנסת (צילום: פלאש 90)
אולמרט
הפסד קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב בגמר האירופי הכניס את עורכי "ידיעות אחרונות" לבעיה. לו היתה מנצחת, ניתן היה להקדיש נתחים נכבדים מהשער והעמודים הראשונים למשחק. משהפסידה, אין ברירה אלא להתייחס לעניינים הרציניים שעל סדר היום – חקירות אולמרט והירשזון.
"אין ברירה" אמרנו? אם דור תש"ח היה מאמץ גישה תבוסתנית שכזו, לא היתה מוקמת כאן מדינה. תמיד יש ברירה. ולראיה, גליון "ידיעות אחרונות" של היום. השמות אולמרט והירשזון, למשל, כלל אינם מופיעים על השער. אמנם האחד הוא ראש הממשלה הנמצא בלבה של סערת חקירה בהולה ומסקרנת, ותוכנו של כתב אישום נגד השני, שהגיע אתמול לידי מערכות העיתונים, חמור ועסיסי, אך מרבית עמוד השער מוקדשת לקידום שני ראיונות חג (שרי אריסון מגלה כי "אושר לא קונים בכסף", ויעל פוליאקוב "צוחקת מרוב כאב").
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" – "שולה זקן שותקת" – מסמנת את הקורבן המועדף על העיתון בפרשה, אך הדיווח עליה מופיע בעמ' 4 בלבד. דפדוף הלאה מעמוד השער מגלה כי הכפולה הראשונה של "ידיעות אחרונות" מפתיעה, ולא מפני שהיא כוללת "חשיפה". העיתון מקדיש את הכפולה הראשונה הבוקר לידיעה של אלכס פישמן על כך שחמאס עושה שימוש באזורים בחצי האי סיני לאימונים ואחסון נשק.
כשמגיעים סוף-סוף לפרשיות השחיתות החדשות [טובה צימוקי, יובל יועז ואורון מאירי], מתברר כי "גורמים במשטרה אמרו אתמול שמעורבותה של זקן בפרשה היא משמעותית מאוד". עוד בעניין מביאה צימוקי, המצטטת מדברי הצהרת היועץ המשפטי, פרקליט המדינה וראש אגף החקירות במשטרה: "מול זכות הציבור לדעת קיים אינטרס ציבורי חיוני שלא לסכל את החקירה ולפגוע באפשרות של גילוי האמת", דברים המופיעים הבוקר גם בכל העיתונים האחרים. ואילו יובל קרני ואיתמר אייכנר, הממונים על ליקוט התגובות הפוליטיות לחקירה נגד אולמרט, הביאו מדגם של תגובות שאינן שליליות או חריפות במיוחד, ואף צירפו להן מידע על קבוצה של קציני מילואים שהחליטו דווקא עכשיו להתפקד לתנועת קדימה.
ב"הארץ" הבשורה העיקרית מופיעה כבר בכותרת הראשית: "גורמי אכיפה: בתוך ימים נחליט אם יהיה כתב אישום נגד רה"מ". בידיעה מוסיף אותו גורם אכיפה כי "מדובר בחקירה מהירה, פשוטה יחסית, ועד כה הצטבר בה חומר רב ומשמעותי" [יהונתן ליס, תומר זרחין ומזל מועלם]. בסיום הדיווח, בתחתית עמ' 2, נכתב כי "מחר תתברר בבית-משפט השלום בתל-אביב עתירת עיתון 'הארץ' בדרישה לצמצם את צו איסור הפרסום בפרשה או לבטלו".
ב"ישראל היום" מוקדשת הכפולה השנייה כולה לראש הממשלה, תחת הכותרת "עסקים שלא כרגיל". כותרת המשנה: "הנסיונות של אולמרט להפגין קור רוח כשלו" [שלמה צזנה]. לצד הידיעה, המביאה בהרחבה מדבריו של ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה, ידיעה על כך שבמפלגת העבודה נרקם מהלך לפרישה [מתי טוכפלד], וטור פיוטי של דן מרגלית, הכותב על אולמרט: "מלחמת בני האור בבני החושך עוברת לזירת החקירה נגד ראש הממשלה. אין לו בושה. יש לו עור עבה. הוא יסביר משהו למשפחתו הקרובה. החצר הביזנטית מנומרת". בסופו של המאמר כותב מרגלית: "פרישתו בלתי נמנעת, ויפה שעה אחת קודם".
מימין: קונדליזה רייס, אבו עלא וציפי לבני. בפגישה בירושלים אתמול (צילום: פלאש 90)
הירשזון
לעניין כתב האישום נגד שר האוצר לשעבר מגיע "ידיעות אחרונות" רק בעמ' 8. הכותרת בעניינו היא "הירשזון: מוותר על החסינות", וזה מעט מוזר, מפני שאפילו בטקסט עצמו [יורם ירקוני] מצוין כי "רוב חברי-הכנסת שמואשמים בפרשות פליליות לא נאחזים בחסינות". מהן העבירות הפליליות שבהן מואשם הירשזון? אין אף מלה על גניבה בכותרת, בכותרת הגג או בכותרת המשנה. גם הליד הראשון מטה את השורש ג.נ.ב כמעט בלי חשק: "מכתב האישום עולה שהירשזון קיבל חלק מכספי הגניבה ...", ורק בליד השני נאמר במפורש כי הירשזון מואשם ש"גנב 2.5 מיליון שקל מכספי ההסתדרות".
לטור הפרשנות של בעז אוקון, המופיע מתחת לתמונתו של הירשזון, יש דווקא פתיחה מבטיחה ("פעם נשאלה מבקרת המדינה השופטת מרים בן-פורת אם לשר פנחסי יש מה להסתיר. לא, היא השיבה, יש לו מה לגלות"), אבל אז מסתבר שהוא מתייחס בכלל לסיעת צדק-לגמלאים, שידיעה על ההתפתחויות החדשות בעניינה מופיעה אף היא באותה כפולת עמודים.
על אף כל זאת מצאו ב"ידיעות אחרונות" מקום לקטע מהעיתון מאוקטובר האחרון, אז פורסמה בו טיוטת כתב האישום, שנוסח, כפי שאפשר ללמוד מכותרת הגג שמופיעה בקטע הארכיוני, "בעקבות תחקיר 'ידיעות אחרונות'".
ב"הארץ", למשל, בחרו בכותרת אחרת לידיעה שבה מצוין כי הירשזון מוותר על חסינותו: "הירשזון יואשם בגניבה, הלבנת הון ומרמה" [תומר זרחין]. כל עורך וסגנונו. ב"ישראל היום" הכותרת הראשית הבוקר פשוטה: "הירשזון גנב", ציטוט מתוך כתב האישום. פרט לכותרת הראשית, כל הכפולה הראשונה בעיתון מוקדשת להירשזון, "האיש שגנב מיליונים" [צבי הראל ועדנה אדטו], תוך הבלטה של סעיפי האישום החמורים בעזרת שלל אמצעים גראפיים. אפילו ההחלטה של השר לשעבר לוותר על חסינות מקבלת בעיתון גוון שלילי; נטען כי הוא עושה זאת "מחשש לחשיפת קו ההגנה שבו ינקוט".
דווקא ב"כלכליסט", המסופח ל"ידיעות אחרונות", מגלים עצמאות מערכתית. הכותרת הראשית של העיתון הבוקר היא "גניבה, מרמה, הלבנת הון", וזו מודפסת לצד תמונה של הירשזון. ההאשמות החמורות מודגשות גם בכותרת הידיעה בנושא: "מעטפות עם מזומן, ארוחות ונסיעות לחו"ל" [אביעד גליקמן], ואחריה מופיעים ציטוטים נרחבים מכתב האישום.
אברהם הירשזון (צילום ארכיון: פלאש 90)
עוד בעיתון
מיזם מיוחד ב"ידיעות אחרונות" ליום העצמאות ה-60: הדפסה מחדש של הגיליון מיום הקמת המדינה. "לתלוש ולשמור", מבקשת כותרת המשנה למיזם. איתן הבר כותב הקדמה לעיתון של לפני 60 שנה, ומתייחס בביקורת לסגנון הלשוני של שמואל סביסלוצקי ובנימין לובוצקי, כפי שזה עולה ממאמריהם. הבר כותב: "המלים, יסלחו לי מורי ורבותי, ארכאיות, לקוחות מן הבוידעם". גם אם נתעלם מהעובדה שהדברים נכתבו לפני 60 שנה ולכן אין סיבה שלא יעשו רושם ארכאי, כדאי לציין כי בעגת הצעירים של ימינו אין נפוצים ביטויים העושים שימוש במלה "בוידעם".
בעיתון עצמו מודגשים בפס צהוב חלקים נבחרים, ואלה זוכים לפרשנויות בצד הדף. כך, למשל, על טור העורך נכתב כי ד"ר הרצל רוזנבלום נקרא לעבודה "אחרי שכמעט כל עורכי העיתון פרשו בלילה אחד והקימו עיתון חדש". נראה שיש צורך גם בהדגשת חלקים נבחרים מהפרשנויות והסברתם. מובן שלא כל השורות בעיתון מסומנות בצהוב ומקבלות פרשנות צמודה. כך, למשל, השורה הבאה, המופיעה ב"טור הבדיחות": "למה התרוקנה יפו מאנשיה? בגלל מאנשיה!".
ל"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" צורף היום עלון בשם "זמן אירופה", "מגזין האיחוד האירופי בישראל", שמונה עמודים צבעוניים בפורמט קטן, שמביאים את ברכת האיחוד ל-60 שנות עצמאות מדינת ישראל. "מוסף זה מופץ על-ידי משלחת נציבות האיחוד האירופי למדינת ישראל", נכתב, אך מדפדוף בו נראה שהוא מופץ מטעם שמעון פרס, המקבל עמוד שלם לשטוח בו את חזונו, וזאת לעומת הפסקאות הבודדות של מזכ"ל מועצת האיחוד האירופי ונשיא הנציבות האירופית. במרכז המוסף מיזם "ישראל ואירופה – הרגעים הגדולים", "רשימה נוסטלגית של רגעים שנרצה לזכור". מההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה, דרך נצחונות באירוויזיון, ועד להסכמים כלכליים שונים.
פרס, שמעון פרס (צילום: פלאש 90)
ענייני תקשורת
ב"דה-מרקר" מתפרסם ראיון עם פאיז א-שטיווי, מנכ"ל השבועון "כל אל-ערב" [יעל ולצר]. לפני שבועיים הגיעה לסיומה שותפות בין א-שטיווי לקבוצת "ידיעות אחרונות" בבעלות על השבועון, וא-שטיווי יצא ממנה עם בטן מלאה: "'ידיעות אחרונות' רק רצו שאנחנו נעשה עבורם את העבודה [...] 'ידיעות' כל הזמן רק רצו מאיתנו כסף, ובכלל לא עיניין אותם העיתון עצמו. הם לא ראו אותנו ממטר". אגב, מ"ידיעות אחרונות" לא נמסרה תגובה בעניין.
עוד ב"דה-מרקר", ולצר מדווחת גם על כך ש"קשת תדחה שידור סרט דוקומנטרי על אולמרט בשל החקירה נגדו". לפי הידיעה, במסגרת הסרט התלוותה הבמאית ונסה פאפא לראש הממשלה בשבועות האחרונים וצילמה אותו בשגרת יומו. הסרט היה אמור להיות משודר בשבועיים הקרובים.
מתי גולן כותב ב"גלובס" על הפרת "ידיעות אחרונות" את צו איסור הפרסום בפרשת אולמרט האחרונה. לדבריו, עיתונים ימשיכו להפר צווי איסור פרסום "עד שאיזה עורך או מו"ל לא יוכנס לכלא".