מבזק החדשות בבוקר יום ה' האחרון ברשת כאן ב' הבטיח לצופים כי מיד ישודר ראיון עם בני גנץ, יו"ר כחול-לבן ומועמד לראשות הממשלה. מגיש החדשות ידע לספר כי בין שאלות על חברת "המימד החמישי" וקלטות מנדלבליט-אשכנזי, מצא לנכון המראיין ירון דקל לשאול את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, יו"ר רשימת כחול-לבן, על "מעידות הלשון התכופות שלו". גנץ נאלץ לטעון ש"קצב החשיבה מהיר מקצב הדיבור", להתגונן שהוא אינו מגמגם או חירש ולהסביר שבעיה בריאותית אינה סיבה ללעג.

התרגלנו כבר לכך שהתקשורת הישראלית מגישה לאזרחי ישראל סיקור פוליטי מקולקל ומזיק, ועוסקת בתמרונים פוליטיים ותככים פרסונליים על חשבון סוגיות ענייניות ותחקירים. אפילו העובדה שהעיתונאים מסקרים את הקמפיינים הפרסומיים של המפלגות והפוליטיקאים השונים כאילו היו המציאות הפוליטית עצמה כבר הפכה טריוויאלית. אך יש עדיין לאן להידרדר - הרשתות החברתיות מאפשרות לקמפיינים פוליטיים להחדיר למחזור הדם של התקשורת, ללא טביעות אצבעות, מסרים מהסוג שפעם לא היו נחשבים כלל ראויים להתייחסות, ולהפוך אותם לכותרות על סדר היום.

קמפיין הצללים על "גנץ המגמגם" הוא דוגמה מצוינת.

"דביל", "מפגר", "מגמגם," "עילג", "מוגבל", "מטורלל", "ליצן", "משוגע", "צריך להתאשפז", "פורסט גנץ", "בדיחה מהלכת", "לא קוהרנטי", "תופעה מוזרה", "לא יציב", "על גבול הדמנטי", "דמנטי". אלו רק חלק מן הכינויים שמודבקים לרמטכ"ל בדימוס גנץ בעמודים וקבוצות המזוהים עם הליכוד ברשתות החברתיות השונות. התדמית שמנסים להצמיד לגנץ באה כמובן בניגוד לזו של נתניהו, שמוצג כ"אחד בדורו", "קוסם", "המדינאי הגדול ביותר שידעה ישראל", "גאון", "בן גוריון של ימינו" ועוד.

קשה לדעת כמובן היכן עובר הגבול בין מסרים המוכתבים מלמעלה לבין מסרים הצומחים באופן עצמאי, או להבדיל בין מפיצים שהם אנשי מטה או פעילים פרטיים. מה שכן ניתן להבחין בו בבירור הוא כיצד מגיעים המסרים הישר מן הספסלים האחוריים של הרשתות החברתיות עד לפיו של ראש ממשלה מכהן

רבים מהעמודים והקבוצות בפייסבוק ובוואטסאפ, שלוקחים חלק ברשת שמהדהדת מסרים של הליכוד ושחשפנו כאן בשבוע שעבר, לוקחים חלק בקמפיין ההשחרה של בני גנץ. קשה לדעת כמובן היכן עובר הגבול בין מסרים המוכתבים מלמעלה לבין מסרים הצומחים באופן עצמאי, או להבדיל בין מפיצים שהם אנשי מטה או פעילים פרטיים. אך כמו שחשפנו, בקבוצות הוואטסאפ, שם מתחיל פעמים רבות מסלול הפצת המסרים, נמצאים, מזוהים בשמם, גם אנשי מנגנון מובהקים כמו עוזרים פרלמנטרים, או כמו חני בליווייס, מנהלת הלשכה בליכוד המקורבת מאוד לראש הממשלה ורעייתו.

מה שכן ניתן להבחין בו בבירור הוא כיצד מגיעים המסרים הישר מן הספסלים האחוריים של הרשתות החברתיות עד לפיו של ראש ממשלה מכהן, שלקול תשואות ומחיאות כפיים מחקה את יריבו הפוליטי כשהוא מגמגם.

קמפיין "גנץ מגמגם" יוצא לדרך, פייסבוק מגמגמת

אחד המסרים הוויראלים העיקריים החוזרים בקבוצות ובעמודים של רשת תומכי הליכוד הוא "גנץ מגמגם". בסבב הראשון של הבחירות, במרץ 2019, הפך ראיון לא מוצלח שנתן בני גנץ ליונית לוי לבדיחת רשת לאחר שבמקום להגיד את שמה של המגישה יצא לו גמגום קל שהפך לויראלי. "יו יו יונית" יצא מגבולות מצחיקני הימין והפך לרמיקס של נוי אלוש. פליטת הלשון נפלה לידי הליכוד כפרי בשל, והפכה בסיס לקמפיין שהתחיל מטענות לחוסר רהיטות, עבור לחוסר ניסיון וכלה בטענות למחלת נפש.

כעת כל שהיו צריכים הוא להמשיך למצוא דוגמאות כאלו. וכשמחפשים - מוצאים. זה אפילו די קל. וכך כל גמגום או מענה איטי מדי של גנץ הופך לסרטון קאלט, שרץ במהירות ברשתות.

‏"הסרטונים של פורסט גנץ. לא במפוקס. לא מרוכז. לא קוהורנטי. לא הגיוני. מגמגם. מבולבל. מתמהמה. פזור דעת. חסר משמעות" (את האימוג'י הלועגים חסכנו מכם) - זה היה המלל שהתלווה לרבים מתוך 2,600 השיתופים לסרטון שפרסם ה"בלוגר" צחי חגג, שמפעיל גם את העמוד שמתחזה לעמוד חדשות בשם "פרובוקטור", וביחד מגיע ליותר מ-150,000 עוקבים. חגג פרסם סרטון לקט של רבים מסרטוני "גנץ לא כשיר" שרצים ברשת.

כבר באפריל 2019 פרסם כתב חדשות 13 יוסי לוי כי "עמוד הפייסבוק פרובוקטור נפתח בשנת 2014 כעמוד חדשות לכל דבר, שנה מאוחר יותר נפתח לו גם אתר חדשות הנושא את השם 'פרובוקטור'. בהמשך האתר נסגר, ונותר רק עמוד הפייסבוק".  עוד הוסיף לוי כי "לאורך כל שנות קיומו הדף והאתר זכו למוניטין מפוקפק בכל הקשור למידע שפורסם שם – ועדיין, כאמור, העמוד מופיע כעמוד חדשות. בשבועות האחרונים העמוד, שכאמור מוגדר כעמוד חדשות, הפך לעמוד תעמולה גלוי בשירות נתניהו – כזה שאפילו תמונת הנושא והפרופיל שלו שונו לאלו של מועמד תנועת הליכוד".

על מפעיל העמוד צחי חגג כתב לוי שנראה כי זה "עושה בעמוד שימוש בוטה לטובת הפצת קוסנפירציות כנגד יריביו של נתניהו, שנמצאות אי שם על הסקאלה שבין תעמולה המבוססת על ידיעות כוזבות  ודברי הסתה כנגד אנשי שמאל – כאמור הכל תחת כסות של עמוד חדשות". העמוד מתויג על-ידי פייסבוק כעמוד חדשות עד לרגע כתיבת שורות אלה.

פוסט נוסף שזכה להידהוד מאסיבי הוא של המתכנה "בלוגר ציוני אמיתי". הסרטון שבו גנץ נראה מתבלבל בתאריך הבחירות זכה מהעמוד שלו בלבד ל-1,900 שיתופים ו-36 אלף צפיות. בטקסט שנלווה לסרטון הוא כתב: "אתם יושבים?! גנץ מתקשה לזכור את התאריך של הבחירות!! אמיתי לגמרי! זה לא מצחיק זה כבר עצוב. הבן אדם לא כשיר. שתפו".

מסלול הפצת המסר כולל גם עדכון ושכלול שלו. מה שהחל כלעג פרוע למום גופני (מומצא), הופך מורכב יותר, סופח הצטדקויות ואפולוגטיקה. פוסט שכתב פעיל הימין טל אור-טסונה וזכה לשיתופים רבים וחוזרים בעמודים ובקבוצות המזוהות עם פעילי הליכוד, כולל כבר הערה מקדימה: "אין כל צורך לצחוק על גמגום, כי גנץ הוא לא מגמגם רפואי ...וישנם כאלה (כולל אצלי במשפחה). גם משה רבנו האדיר, היה כְּבַד פֵּה וזה בסדר", ואחריה: "סיבת הגמגום אצל גנץ, היא מדאיגה שבעתיים, מכיוון שהיא מגיעה מכך שהוא ריק מתוכן והוא יודע את זה".

באותו אופן גם רן ברץ, לשעבר דוברו של נתניהו ומקים אתר "מידה" המסור לקמפיין של ראש הממשלה, מתאים את המסר התוקפני כך שיהיה קל יותר לעיכול מעבר למעגלים הפנימיים של הפעילים: "הבעיה של גנץ איננה שהוא מגמגם או עילג, כי הוא לא. גם הבלבולים הרבים הם רק סימפטום. מקור הבעיה הוא שגנץ לחוץ ומתרגש, והוא ממהר מדי בתשובה, כאילו הוא מנסה לברוח מהשאלה. לכן הוא לא מצליח לנסח אפילו את מה שהתכונן אליו. הוא פשוט לא קר רוח - וזה מה שמשדר חוסר התאמה לתפקיד ראש הממשלה". הפוסט פורסם בעמוד שלו והופץ גם הוא בעמודים ובקבוצות.

כשהקמפיין מגיע לראש הממשלה, לא צריך להגיד דבר. נתניהו פשוט חיקה את גנץ מגמגם, אחרי ששידר סרטון ובו נראה גנץ כשהוא לכאורה מגמגם. באופן שהזכיר את החיקוי שביצע טראמפ לכתב ביקורתי שהוא גם נכה. כמו טראמפ, גם נתניהו התנצל בפני "מי שנפגע". זה לא מנע ממנו לחזור ולבחור במילה "מגמגם" כשביקש להקניט שוב את גנץ בתחילת החודש: "מה אתה מדבר כאן בשפה רפה? מה אתה מגמגם פה? תגיד חד-משמעית".

מהגמגום לטלפרומטר: הקמפיין מתרחב

למסר על הגמגום של גנץ מצטרף גם הליגלוג על השימוש שהוא עושה בטלפרומפטר. אמנם עיתונאים התייחסו לעובדה שיו"ר כחול-לבן נעזר בטלפרומפטר כדי להקריא את הנאומים שלו כבר מתחילת דרכו בפוליטיקה. ב"דה מרקר" אף יעצו לו בספטמבר האחרון איך להשתמש בטלפרומטר בצורה מיטבית. אבל בשילוב עם קמפיין הגמגומים של גנץ הפך הטלפרומפטר של גנץ לכוכב בעמודי וקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ של הליכוד.

את ההזדמנות הגדולה סיפק להם הנאום של גנץ בוושינגטון. שלושה טלפרומפטרים היו בחדר, והליכודניקים חגגו. התיעוד של שלושת המסכים הופץ שוב ושוב על ידי הפעילים בקבוצות ובעמודים כמו "לא שותקים יותר - לשמור על ביבי", "דווקא נתניהו ורק הליכוד", "(הקבוצה הרשמית)חברים שאוהבים את ‏Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו‏", "הסברה ישראלית - דורון יער", "חדשות ישראל" ועוד רבות מאוד. כולן קבוצות ועמודים שמהווים חלק מהרשת שמהדהדת מסרים למען קמפיין הליכוד.

קטעי וידיאו נוספים שבהם נתפס גנץ כשהוא מגמגם נחתכו וצורפו אליהם אמירות כגון "ככה זה כשאין טלפרומפטר". גם לפריים נוסף של גנץ שנלכד מתוך סרטון, ובו הוא נראה עושה פרצוף משונה, נלווה הכיתוב "בלי פוטושופ ובלי פרומפטר הוא איש אפור וסנילי". התמונה הופצה גם היא בעמודים המזוהים עם קמפיין הליכוד, כמו למשל "מאוחדים להצלת ישראל", "תעבירו את זה הלאה שכולם ידעו את האמת", "אתר חדשות הליכוד", ועוד.

וגם כאן, זווית הטלפרומפטר עושה את דרכה לנאומים של נתניהו ומשמשת אותו כדי ללעוג לגנץ. "לגנץ יש זכויות - הוא היה רמטכ"ל. גם אהוד ברק היה רמטכ"ל. ראיתם איזה ראש ממשלה הוא היה? קשה להיות ראש ממשלת ישראל. זה קודם כל לדעת להגיד 'לא'. צריך לעמוד בלחצים קשים מבית ומחוץ, ובלי טלפרומפטר. בני גנץ חמוד אבל הוא לא מנהיג", אמר נתניהו בנאום בהרצליה.

נתניהו עצמו, אגב, בדרך כלל אינו משתמש בטלפרומפטר אלא מדפיס את נאומיו על דפי נייר בפונט ענק. הסיבה: יו"ר הליכוד סובל מקוצר ראייה, אך אינו רוצה להיראות נואם כשהוא משתמש במשקפיים.

הקמפיין נכנס לשלב הפירוק לגורמים

קמפיין ההשחרה לא נעצר בלטפול לגנץ גמגום או להיטפל לשימוש בטלפרומטר. צלילה לרשת המסרים של הליכוד מעלה כי בקרב אוהדי נתניהו יש מי שפיתחו בשנה האחרונה תחביב מיוחד - לפרק כל סרטון שבו מופיע גנץ לגורמים ולהוציא ממנו פריימים וקטעים קצרים שיכולים להגחיך ולהשפיל אותו. למעשה, ישנם קבוצת טלגרם ועמוד טוויטר שמוקדשים כל כולם רק לחיתוכים הללו. כל פריים וכל סינק מופצים שוב ושוב ושוב ברשת הקבוצות ועמודי הפייסבוק המזוהה עם הליכוד, כשפעמים רבות מתלווה אליהם אותו המלל בדיוק. אפילו אוהד כחול-לבן שייחשף לתעמולה הזו, לא יוכל לעצור עצמו מלחפש את הפאדיחה בפעם הבאה שיראה את גנץ מדבר.

גם את הראיונות שנתן גנץ לכלי התקשורת פירקו הפעילים הליכודניקים לגורמים קטנים, וכל ליפסוס אפשרי מהן נחתך. גם כאן, לא ניתן לדעת היכן המקור: יוזמה עצמאית של תומכי המפלגה, או עבודה מקצועית של מטה קמפיין הליכוד. רשת המסרים הפועלת ברשתות החברתיות מאפשרת להפיץ את המסר ללא טביעות אצבע.

השלל שנמצא: גנץ התבלבל בתאריך הבחירות, קרא לעיתונאית דנה וייס דפנה, אמר בטעות עבירת "הפרת שוחד" במקום "הפרת אמונים", וגם חטא בגמגום (קטע בן שש שניות ובו המשפט "ראינו איך נתניהו קיבל דגל, שלט אדום, פתק צהוב מהממשל" נחתך והופץ; "רונית הביביסטית" הפיצה קטע בן 3 שניות של גמגום תחת הכותרת "גנץ העילג").

ברשת הפצת המסרים ניתן לראות לפחות שני שחקנים המוגדרים כ"כלי תקשורת": עמוד הפייסבוק של ערוץ הטלוויזיה "ערוץ 20" ועמוד הפייסבוק של אתר החדשות 0404. כך למשל נכתב בכותרת של אייטם שהופץ באתר 0404: "האם בני גנץ קרא מסרים שכתב על היד? צפו בגנץ נתפס במצלמה במהלך ריאיון". האייטם הופץ בקבוצות ועמודים רבים כמו "תעבירו את זה הלאה שכולם ידעו את האמת", "מאוחדים להצלת ישראל", "הליכוד נתניה - מחל - ליכודניקים נתנייתים", ועוד.

קטע הוידיאו החתוך שבו גנץ נראה כביכול מסתכל בהערות על כף היד בזמן ראיון הופץ בגרסאות נוספות, למשל בעמוד "הליכוד שלנו", בקבוצה "הליכוד רק בראשות בנימין נתניהו", ועוד. תמונה נוספת מתוך הראיון, שפרסם בועז גולן, הבעלים של אתר 0404, בטוויטר - הופצה גם היא בעשרות קבוצות המזוהות עם הליכוד ("לא שותקים יותר - לשמור על ביבי", "ישראל חזקה", "הליכוד רק בראשות בנימין נתניהו", "חדשות ישראל", "פרנציפ נתניהו" ועוד רבות).

פריים נוסף של גנץ מתוך הראיון ובו הוא טועה בתאריך הבחירות הופץ בתחילה ע"י "רונית הביביסטית" ואז שוב פעמים רבות מספור בקבוצות הליכודניקים בצירוף הכותרת "עילג אהבל". העיתונאי לשעבר אלי ציפורי, חבר בכיר ברשת הפצת המסרים של הליכוד, משתתף גם הוא בקמפיין הלעג לגנץ. ציפורי כתב בדף הפייסבוק שלו כי הראיון של גנץ אצל דנה וייס הוכיח שהוא לא ראוי להיות ראש ממשלה, זאת בעיקר בשל טעויות הדיבור שלו. הפוסט זכה ליותר מ-1,900 שיתופים. וכמובן שגם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה ודמות מובילה בפעילות הפוליטית ברשתות החברתיות, לעג לגנץ ("גמגומים חסר פשר", "פורסט גאמפ") וסיפק חומר נוסף להפצה ברשת המסרים.

האנשים העלומים מאחורי איסוף החומרים אינם בוחלים בדבר. תמונה שמופצת בימים האחרונים שוב ושוב בקבוצות של פעילי ותומכי הליכוד היא פריים מתוך סרטון שתיעד אירוע בחירות בו השתתפו חברי הכנסת בני גנץ וגבי אשכנזי, בו נראית ידו של גנץ כאילו היא נחה על איבר מינו.

"גנץ, שחרר! זה גדול עליך" נכתב בתמונה ששותפה בעמוד "שקרים של שמאלנים". הטקסט בסטטוס שנכתב על ידי אבי פורטוגז ושמתלווה לרבים מהשיתופים אומר "שלושה דברים חשובים, מלמדת אותנו התמונה הזאת. האחת, גנץ על גבול הדמנטיות אינו מודע למעשיו. השני, חבריו בכחול-לבן מודעים לכך. לא שולחים אותו לבד. השלישי, התקשורת, שמחובתה לדווח במקרה כזה, תפסה צד". מתווסף אליו ציטוט של גולשת בשם אסנת דנינו דניאלס שטוענת "אגב, כשהוא בלחץ הוא נוגע בעצמו. תופעה שגיליתי כשהייתי פעם בכנס שלו בלונדון".

התמונה הופצה בקבוצות הוואטסאפ של הליכוד ומשם בעמודים ובקבוצות בפייסבוק, למשל: "דווקא נתניהו ורק הליכוד", "רק מחל", "מאוחדים להצלת ישראל", "נלחמים בשקר האנטי ציוני של "הפלסטינים" ושל השמאל הקיצוני", "משפחת הליכוד | נתניהו VIP", "ליאור הררי | הליכודניקים VIP", "חדשות ישראל".

אינני מגמגם

קמפיין ההשחרה של גנץ ייזכר כרגע שפל בתולדות הלא מפוארות של התעמולה הפוליטית בישראל. קמפיין המתמקד אך ורק בנראות במנותק מכל תוכן או מהות, ממציא מומים גופניים ואז לועג להם, ומתחבא מאחורי אפשרויות ההפצה האנונימית והויראלית של העידן הדיגיטלי. בחסות האפילה שמאפשרות הרשתות החברתיות ניתן לטפול על מי שנמצא כשיר לשמש כרמטכ"ל שהוא חולה נפש ולוקה בדמנציה.

רשת הפצת המסרים מאפשרת חלחול והכשרה של טענות וחומרים שפעם היו נחשבים ללא ראויים להתייחסות. כך מסר בדבר גמגום כביכול של מועמד פוליטי, מתחיל את דרכו בערבות הפרועות של הרשתות החברתיות, הלאה אל אנשי מפתח בקמפיין ומשם אל נאומיו של המועמד המתחרה. אולם בכך לא תמה דרכו של המסר - מטרת הקמפיין היא לשתול אותו בתקשורת המרכזית, מחוץ לרשת, ולהכריח את מושא הקמפיין להתייחס אליו.

כך במוצ"ש הקודם מצא עצמו גנץ מסביר בראיון לאטילה שומפלבי ב-ynet כי "אני יציב, אני מוביל, אני מנהיג, אני מדבר בגובה העיניים, אני משוחח עם הרבה מאוד אנשים. אינני מגמגם". התשובה של גנץ לשומלפבי הפכה מיד לחלק אינטגרלי מהקמפיין, ושותפה בקבוצות ועמודי רשת המסרים של הליכוד. המסר השלים מעגל.  שאלת כשירותו של גנץ להיות ראש הממשלה, הנשענת על מספר דוגמאות של ליפסוסים בראיונות שהופצו שוב ושוב ושוב ושוב ברשתות החברתיות, הפכה לשאלה שיש לענות עליה ולהתייחס אליה ברצינות.