"לקראת עוד סוף שבוע קר, נראה שכדאי להתרגל לכך ששינויי האקלים כותבים את ספרי ההיסטוריה, וחורף בישראל הוא כבר לא טפטוף קטן. הנה כמה פינוקים שינעימו לנו את השהות בבית", נכתב בכותרת מדור "שופינג" במוסף "עסקים" של "מעריב". שינויי האקלים כותבים את ספרי ההיסטוריה? למה אף אחד לא מספר לנו? חיפשתי בעמודי השער ובכתבות המובילות של העיתונים שגליונותיהם נסקרים כאן, ולא מצאתי זכר לתופעה המשמעותית הזו, המשנה את ספרי ההיסטוריה (יוצא הדופן היחיד הוא "הארץ").

כיצד זה שרק במדור זניח, מריח מתוכן שיווקי, במוסף שכל כולו נראה כמו זירת טובות הנאה עלומות או תירוץ למודעות מנדטוריות, יודעים לספר לנו בכותרת על תופעה משנת היסטוריה בדמות שינויי האקלים? משום שהכסף, הכח, האינטרס - תקראו לו איך שתקראו - הוא חיה גמישה. הוא יודע כיצד לעצור ולצנזר את העובדות שמפריעות לו, לטשטש אותן ולזרוע ספק לגביהן, והוא יודע גם כיצד להשתמש באותן עובדות ממש כשהן יכולות לעזור למכור נרות אליפסה בניחוח פשתן ושפתונים נוזליים בניחוח עוגיית מקרון.

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" כתבת השער מוקדשת להשפעה של שינויי האקלים על האגם הלאומי. רק ששינויי האקלים כלל לא מוזכרים. אמנם אחד המרואיינים מציין כי "דבר כזה לא היה שנים", אבל הסיבה היחידה לעליית המפלס הפתאומית שהיא עילת הכתבה - מתומצתת במשפט "ואולי הכנרת בכלל עלתה בגלל האופטימיות". האופטימיות של ראש המינהלת האיזורית. כן, כנראה שזה זה.

הכתב אסי חיים כותב על מפלס המים, על הדגה, על הדייגים, על טבריה ואפילו על הכינרת שהיא "כמו אישה", כשההקשר היחיד הוא מיקרו-כלכלה: "האם גשמי הברכה שהעלו את המפלס יאוששו גם את העסקים שמסביבה?". כותרת הכתבה היא "כסף על ים כנרת". אבל כיצד אפשר לענות אפילו על השאלה הקטנטונת הזו מבלי לעסוק בתהליכי הענק שברקע? "כשהכנרת גואה כולם במדינה מחייכים, אבל איך מתרגמים את זה לכסף?", שואלת הכותרת. אפשר לגחך על הפרובינציאליות, אפשר ללעוג לעילגות, אפשר להתעצב מהזווית החומרנית, אבל אפשר גם לצפות לפחות לניסיון חצי רציני לענות על השאלה שבכותרת.

הכרה ב"שינויי האקלים" לא אומרת להתחיל למדוד טמפרטורות אלא לקבל שינוי תפיסה כולל. הבנה כי לאופן בו אנחנו מתקיימים יש השפעה ישירה ודרמטית על המקום בו אנחנו מתקיימים. וההבנה הזו רלוונטית אפילו אם מצמצמים את המבט לזווית הצרה של עסקים קטנים על גדות אגם לא גדול בשוליו של המזרח התיכון.