מותו של שחקן הכדורסל קובי בראיינט בתאונת מסוק זכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת ולסיקור בהיקף יוצא דופן באתר ערוץ הספורט, שפרסם בתוך יומיים כ-25 ידיעות, כתבות וטורי פרשנות על המקרה. היקף כזה אפשר להצדיק במידת העניין שמעורר מותו של ספורטאי-כוכב בסדר הגודל של בראיינט, ובנסיבות המיוחדות (תאונת מסוק, בתו שנהרגה אתו) - אלא שהיקף סיקור כזה מגיע עם מחיר בצידו.

מנקודת מבט עיתונאית, העובדות במקרה הזה ברורות: מסוק בער והתרסק, תשעה נוסעים נהרגו, הסיבות להתרסקות נחקרות. אבל משמעויות האירוע, בשל המעורבים בו, גדולות מפרטיו. ואת הרווח שבין מעט עובדות להרבה משמעות מנסים למלא בערוץ הספורט בסופרלטיבים.

כך למרות שהלב בערוץ הספורט כבד, היד קלה, וכשלא מסתפקים בעובדות מסתבכים בקביעות מופרכות, שלא לומר הבלים, כמו: "ליבו של העולם נשבר"; "שום דבר לא הכין את העולם לטרגדיה שפשוט אי אפשר לעכל"; "אחד מרגעי האבל הכי גדולים שאוהדי הספורט חוו מאז ומעולם"; "הדי האסון הנוראי בלוס אנג'לס [...] הולמים בארצות הברית בפרט ובעולם כולו בכלל"; "בבוקר שאחרי הטרגדיה [...] מתפרסמים פרטים חדשים סביב האסון, שגרם לעולם הספורט כולו להתאחד בדמעות של כאב".

על עילגות אפשר אולי לסלוח. אבל תיאורים מנופחים כאלה, שבינם לבין המציאות אין כל קשר, מעוררים גיחוך ומחלישים את התוקף העיתונאי של הדיווח.

נכון, כשהדמעות זולגות קשה למצוא מילים מדויקות, אך אולי בכל זאת ניתן לדרוש זאת ממי שמלאכתם אמורה להיות כתיבה? תאונת המסוק הקטלנית מוגדרת בכתבות השונות באתר ערוץ הספורט כ"הטרגדיה הנוראית", "הטרגדיה הקשה", "האסון הנורא", "האסון הנוראי" ו"התרסקות המסוק האיומה". הריבוי מוליד התבטאויות מגוחכות כמו המילים "בין היתר" במשפט "אסון המסוק בו נספו בין היתר קובי ובתו ג'יג'י".

נכון, מותה של הבת ג'יאנה בראיינט מוסיף לסיקור מימד דרמטי, אך האם הוא מצדיק קביעה כמו זו של אחד הכתבים באתר ערוץ הספורט: "התאונה הקטלנית של קובי בריאנט אולי לא הייתה קשה כל כך לעיכול אלמלא על רצפת המסוק הייתה גם בתו בת ה-13 שנהרגה יחד עימו. אין דיווח משתק יותר ממוות בגיל צעיר כל כך של ילדים שעוד לא ראו שום דבר בחייהם". מה בין זה ובין דיווח עיתונאי? האסון כבד דיו, ומימדיו מובנים לאדם הסביר, ובוודאי שלאוהד הכדורסל. מדוע צריך להעצים אותו?

הסיבות להתרסקות עדיין נחקרות. תנאי מזג אוויר, תקלה טכנית או טעות אנוש? כרגע ישנן רק ספקולציות. באחת מהידיעות באתר נכתב במילים אלה: "לפי הדיווחים בתקשורת, גם הזהות של הטייס ידועה כבר. מדובר באדם בשם ארה זוביאן. בארה"ב מספרים כי בחנו את העבר ואת הרקע שלו, ואף גילו כי מבחינת המבחנים השנתיים שלו, הכל נראה תקין על פי רשות התעופה הפדרלית. טייסים אחרים שמכירים את זוביאן טענו כי הוא היה אהוב והם סמכו עליו להטיס מסוקים. שכניו, על פי הידיעות, אמרו כי מדובר באדם רגוע ושלו, שתמיד היה ידידותי לסובבים אותו". ניסוח מסורבל יותר מזה קשה למצוא. גם כתיבה רשלנית מחלישה את תוקף הדיווח.

תאונת המסוק הקטלנית היתה גם הזדמנות לעסוק בתאונת אוויריות אחרות בהן נהרגו ספורטאים. וכך מוסרים בערוץ הספורט כי "מבחינה סטטיסטית, תאונות אוויריות הן לא דבר שכיח כמו תאונות דרכים על הקרקע, אבל מדי כמה שנים כל העולם מקבל נוק אאוט למשמע טרגדיה שגובה את חייו של דמות ציבורית ידועה...". כל העולם? נוק אאוט? על מה אתם מדברים?

חלק ניכר מהסיקור עסק בתגובות של כוכבים לאירוע. ריהאנה, לדוגמה, "התקשתה לבטא את תחושותיה בעקבות האסון". ויש כאלה שחיכו להם עם סטופר: "מאז הטרגדיה הנוראית, כוכב הלייקרס בהווה [לברון ג'יימס] לקח את הזמן וניסה לעכל את שאירע, ורק בבוקר יום שלישי (שעון ישראל) שיתף לראשונה בתחושותיו הקשות...". איך כתב בערוץ הספורט יודע שלברון ג'יימס ניסה לעכל את שאירע? אולי תגובתו המושהית מלמדת דווקא על כך שהבין מיד את שאירע, ועצר רגע להתאבל לפני שהגיב? אולי זה מה שכדאי גם לעיתונאים לעשות.