בית-המשפט דחה השבוע את תביעת הדיבה שהגיש בני קצובר נגד קשת בעקבות הגדרתו כ"סבא פוגרום" במערכון ששודר ב"ארץ נהדרת". קצובר, יו"ר ועד מתיישבי השומרון, הוא ממקימי גוש אמונים ותנועת ההתנחלויות.
בשנת 2017 הופיע בתוכנית ההומור והסאטירה של קשת מערכון בשם "הנערים ממעלה טפיוקה" שהציג באור לעגני חבורה של בני נוער הגבעות המקימה מאחז בשם "מעלה טפיוקה ב'". במהלך המערכון, ששילב קטעים מבוימים עם קטעי ארכיון אמיתיים, הוצג על המסך קצובר, ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, והוגדר כ"סבא פוגרום" וכן כ"מזג"ן היישוב". בעקבות הופעתו במערכון, שארכה שתי שניות, הגיש קצובר תביעה בסך 300 אלף שקל נגד חברת שידורי קשת בע"מ.
קצובר טען, באמצעות עו"ד צוריאל חזי, כי הצגתו כ"סבא פוגרום" היא הוצאת דיבה חמורה שפגעה מאוד בו ובבני משפחתו. במערכון, מדגיש קצובר בתביעתו, מוזכרים מעשים פליליים כגון שריפת מסגד ואיומים ברצח. "התובע מעולם לא היה מעורב בשום פוגרום", הובהר בכתב התביעה, "וכן אינו קשור לשום פעילות פלילית המוזכרות ו/או מצולמת בתכנית".
לפי קצובר, ב"ארץ נהדרת" פרסמו את הדיבה תוך כוונה לפגוע בו, ועל כן הוא זכאי לפיצוי גבוה במיוחד. מלבד הפיצוי הכספי דרש קצובר מבית-המשפט לחייב את חברת קשת לפרסם תיקון והכחשה וכן להסיר ולמחוק את כל העותקים המקוונים של המערכון.
בקשת טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין מוטי ארד ונועה מונרוב, כי מדובר בתוכנית סאטירה. "חלילה לנו לחיות במדינה שבה אין הגנה לסאטירה מפני תביעות לשון הרע", נטען בכתב ההגנה. "אם יקבעו גדרות ואיסורים לסאטירה בשל הגנה על שם טוב של אדם, בכך יגזר דינה ולא ניתן יהיה לשדר סאטירה כלל. כל מהותה של הסאטירה בהיותה מוגזמת, עוקצנית ולא נעימה בעליל למושאה".
עוד טענו בקשת כי לא ציינו את שמו של קצובר במערכון, כי היותו איש ציבור מוכר מקנה חשיבות מוגברת לחופש הביטוי בעניינו וכי בניגוד לרושם שביקש ליצור בתביעה, "שמו נקשר, פעמים רבות בעבר, בהטפה לפעולות אלימות מסוג 'תג מחיר'".
השופט יאיר דלוגין מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו קיבל את טיעוני ההגנה ודחה את התביעה.
"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות המצוי בתיק, נחה דעתי כי הוכח קשר, ברמה הנדרשת, בין התובע ולבין סוג האירועים והרעיונות שהוצגו במערכון", כתב בפסק-הדין. "לפיכך, אין פגם חוקי בשילוב התובע במערכון, לרבות כ'אב רוחני' וזאת בהתחשב בכך שמדובר במערכון סאטירי, ולא בפרסום שמתיימר לייחס לתובע מבחינה עובדתית השתתפות או אחריות לאירועי האמת הספציפיים ששולבו במערכון".
השופט דלוגין הוסיף והסביר מדוע היה מקום לכלול את דמותו של קצובר במערכון. "מצאתי בחומר הראיות שהוצג לפניי ראיות הקושרות את התובע מבחינה אידיאולוגית ואחרת, גם אם לא אישית במובן של השתתפות אישית באירועים מסוג זה, לאירועים מהסוג שהוצגו במערכון. קשר זה הוא ללא ספק הדוק מספיק כדי לשלב אותו במערכון הסאטירי המדובר, העוסק כאמור בנוער הגבעות, התנגדותם לפינוי יישובים, הקמת יישובים חדשים על ידם וביצוע פעולות המכונות 'תג מחיר'", כתב.
לאחר שסקר שורה ארוכה של התבטאויות מפי קצובר בנושא התנחלויות ופינויין קבע השופט דלוגין כי "הצגתו של התובע כאב רוחני של קבוצת מתיישבים צעירים ביו"ש, אשר עוסקת בהקמת ישובים ומאחזים בשטחי יו"ש ומתנגדת לפינוי יישובים, לרבות על דרך של עימותים עם כוחות הביטחון בהקשר זה, אינה 'תלושה מן המציאות', אלא עולה בקנה אחד עם פועלו של התובע ועם התבטאויות שונות שלו בהקשר זה ממש".
קצובר טען כי במערכון נקשר שמו לעידוד ותמיכה בפעולות אלימות ממש, בעוד הוא הטיף שלא לנקוט באלימות בהופעות שערך ביישובי המועצה אך השופט סקר בהרחבה התבטאויות שונות של קצובר עצמו ושל ועד מתיישבי השומרון שבראשו עמד ומהם הסיק כי "גם אם התובע לא נטל באופן אישי חלק בפעולות 'תג מחיר', הרי שהתובע תמך, בין אם בצורה מפורשת ובין אם בצורה מרומזת, בביצוע פעולות תג מחיר [...] וזאת על דרך של העברת מסרים שלפיהם אין טעם לפגוע רק ברכוש כי הדבר לא מוביל להרתעה, כי הוא מבין ללבם של בני הנוער אשר פועלים באלימות כנגד ערבים, כי הוא נמנע מלגנות פעולות כאמור וכי הוא לא גיבש דעה בשאלה האם יסגיר בני נוער אשר פגעו ברכוש של ערבי ולא בטוח שיסגיר גם בני נוער אשר נהגו באלימות כלפי חיילי צה"ל".
השופט דלוגין הוסיף והתייחס לממד הסאטירי של הפרסום. "אין בביטוי 'מזג"ן היישוב' כדי להשפיל או לבזות את התובע, בנסיבות שבהן מדובר במערכון סאטירי", קבע.
אשר לביטוי "סבא פוגרום", השופט קבע כי אמנם המילה "פוגרום" היא "בעלת משמעות קשה מאוד" אולם "מאחר שהשימוש במילה 'פוגרום' במקרה דנא נעשה במסגרת הכינוי שניתן לתובע, 'סבא פוגרום', במסגרת המערכון המדובר, יש לתור אחר המשמעות של מילה זו בהקשר הנ"ל".
לפי השופט, "המשמעות שיש ליתן למילה 'פוגרום', במסגרת הכינוי 'סבא פוגרום', בהתחשב בהקשר הרלוונטי, שהוא המערכון, היא אותם המעשים שהמתיישבים במערכון במסגרת קטעי האמת נראים כמבצעים לרבות המעשים עליהם הם מדברים, גם אם בקריצת עין". בהקשר זה, כתב השופט דלוגין, ולאור תמיכתו של קצובר, במפורש או במרומז, בביצוע פעולות של "תג מחיר", הכיוי "סבא פוגרום" "הוא סביר ואין בו כדי להוות לשון הרע כלפי התובע וזאת כאשר מדובר במערכון סאטירי".
לבסוף העיר השופט כי "יש לזכור כי אחד האלמנטים הלגיטימיים של הסאטירה הנו הגזמה. לפיכך, דמות אמיתית, כגון איש ציבור, אשר דמותו מופיעה במערכון סאטירי, בהגדרה, תופיע דמותו בצורה מוגזמת, בין אם מבחינת המראה, בין אם מבחינת המעשים שעושה אותה דמות במערכון ובין אם מבחינת האמירות של אותה דמות במערכון והדעות שהוא מוצג כמחזיק בהן. הצופה הסביר, אשר מבין כי מדובר במערכון סאטירי, לא באמת סבור, אפוא, כשהוא צופה במערכון מסוג זה, כי הדמות האמיתית מתנהלת בדיוק כפי שהיא מוצגת במערכון, אלא מבין כי ישנו אלמנט של הגזמה. בסאטירה, כאשר הליבה יש בה מן האמת והדמות האמיתית שמוצגת קשורה לנושא, אלמנטים שונים של הגזמה הנם לגיטימיים ואינם יכולים להוליד עילת תביעה בלשון הרע".
קצובר חויב בהוצאות בסך 20 אלף שקל.
57752-01-18