בית-המשפט החליט להטיל איפול על דיונים בעתירה שהגישו אזרחים נגד מכירת נשק ישראלי לשלטונות הפיליפינים. בהליך המשפטי, שנפתח בחודש מרץ השנה, דורשים העותרים לעצור את מכירת הנשק למשטרו של הנשיא רודריגו דוטרטה בעקבות עדויות ופרסומים עיתונאיים על מעשי זוועה, הפרות של החוק הבינלאומי ופגיעה קשה בזכויות אדם.

אף שהעתירה מבוססת על מידע פומבי שחלק ניכר ממנו הוא פרסומים רשמיים של גופי משטר בפיליפינים, השופטת גיליה רביד מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב החליטה לקבל את עמדת המדינה ולאסור על פרסום תוכן הדיונים. לצד הנימוקים הקבועים בנוגע לפגיעה אפשרית בבטחון מדינת ישראל וביחסי החוץ שלה, נציג המדינה טען כי יש לאסור על פרסום דברי העותרים משום שהמדינה מנועה מלהציג את גרסתה – מצב שיגרום לעיתונות לפרסם דיווחים מסולפים.

העתירה לעצירת הסחר בנשק עם משטרו של דוטרטה הוגשה נגד שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו, נגד משרד הביטחון ומשרד החוץ, ונגד רחלי חן, ראש האגף לפיקוח על ייצוא בטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון. על הדרישה חתומים 56 פעילי זכויות אדם ישראלים, ובהם עורך-הדין שבאמצעותו הוגשה העתירה, איתי מק.

עו"ד איתי מק, מגיש העתירה: "מצער כי המשיבים סבורים כי עצם הדיון בבית-המשפט עלול לפגוע בתדמיתם, ולא עצם מכירת נשק לצורך ביצוע פשעים נגד האנושות ורצח המונים בפיליפינים"

"נשיא הפיליפינים הנוכחי, רודריגו דוטרטה, הינו רוצח המונים ותומך באונס, בירי באיבר המין של נשים ובהפצצת בתי-ספר של המיעוטים הילידיים", כתבו העותרים. "מאז שדוטרטה נכנס לתפקידו כנשיא ביוני 2016, במסגרת 'המלחמה בסמים', המשטרה הפיליפינית הוציאה להורג ללא משפט כ-12 אלף איש. בדרך כלל מדובר ברעולי פנים המגיעים לשכונות העוני, אשר תופסים גברים ונערים והורגים אותם ביריות".

העותרים הוסיפו: "מעבר לשאלת חוקיות המשך הייצוא הבטחוני הישראלי לפיליפינים, המוסר והשכל הישר קובעים כי לא ייתכן שנשק ישראלי ישמש כדי להוציא להורג המוני עניים בשכונות עוני ברחבי הפיליפינים". הנתון על 12 אלף ההרוגים, הם מציינים, מבוסס על דו"ח של ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch, והוא מעודכן לינואר 2018. לפי נתוני הארגון, מניין ההרוגים המשיך לעלות מאז.

העיתונות בארץ נמנעת כמעט לחלוטין מעיסוק בעסקאות נשק בין ישראל למשטרים דכאניים ברחבי העולם, ואינה נוהגת לאתגר את מדיניות האיפול של מערכת הביטחון

אחרי כניסתו של דוטרטה לתפקיד הנשיא, הוסיפו העותרים, הוא דאג לרכוש עבור כוחות הביטחון הפיליפינים נשק רב מתוצרת ישראלית: רובי תבור, גליל וגלבוע, מקלעי נגב, אקדחי מצדה ועוד.

בעתירה צוין כי לפני כשנה, כשדוטרטה קיים בישראל ביקור רשמי, הוא הצהיר בפני הנשיא ראובן ריבלין והתקשורת כי הורה לגופי השיטור בארצו לרכוש רק נשק מתוצרת ישראלית, משום שבשונה מארצות-הברית, גרמניה או סין – מדינת ישראל אינה מטילה עליו שום מגבלות. בתצלום של סוכנות AP מאותה שנה אף נראה דוטרטה אוחז ברובה מתוצרת ישראלית שהוענק לו בטקס פומבי שהתקיים בארצו. התצלום, שנכלל בעתירה, הודפס על שלטים שהונפו בהפגנה שארגנו העותרים נגד דוטרטה בעת ביקורו בירושלים.

הפגנה נגד דוטרטה שאירגנו העותרים סמוך לבית הנשיא בעת ביקורו של השליט הפיליפיני. ירושלים, 4.9.2018 (צילום: יונתן זינדל)

הפגנה נגד דוטרטה שאירגנו העותרים סמוך לבית הנשיא בעת ביקורו של השליט הפיליפיני. על השלטים מוצג תצלומו של דוטרטה אוחז ברובה ישראלי. ירושלים, 4.9.2018 (צילום: יונתן זינדל)

המדינה, שמיוצגת על-ידי עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז תל-אביב, ביקשה מבית-המשפט לדחות את העתירה – ולקבוע כי ההליך כולו יתקיים בדלתיים סגורות מטעמים של "שמירה על בטחון המדינה ולשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ שלה". עו"ד מק, נציג העותרים, התנגד לדרישה. הוא ציין שכל המידע על עסקאות הנשק כבר פורסם על-ידי גורמים רשמיים בפיליפינים, והוסיף: "מצער כי המשיבים סבורים כי עצם הדיון בבית-המשפט עלול לפגוע בתדמיתם, ולא עצם מכירת נשק לצורך ביצוע פשעים נגד האנושות ורצח המונים בפיליפינים".

נציג המדינה: "לנו יש שליטה על הדברים שנאמרים באולם, אחרי זה הדברים יוצאים למקומות אחרים, לזירות אחרות – תקשורת – בצורה שאנחנו לא יכולים לשלוט עליה, בלי ההסתייגויות והמגבלות המתבקשות"

המידע והטענות שלו ושל שאר העותרים, ציין עו"ד מק, כבר פורסמו ברשתות החברתיות ובראיונות בתקשורת, ונשלחו לשגרירויות של הפיליפינים ברחבי העולם, לאו"ם, לארגוני זכויות אדם בארצו של דוטרטה ולשורה ארוכה של גופים וגורמים נוספים. "לכן, הטלת איסור פרסום על חזרת העותרים בעל פה על דברים שכבר נכתבו בעתירה שפורסמה בהרחבה תהווה סגירה של דלת האורווה לאחר שהסוסים כבר ברחו", כתב.

לדבריו, אם המדינה מעוניינת להציג מידע סודי במעמד צד אחד, כלומר לחשוף אותו רק בפני השופטת ולא בפני העותרים והציבור – האפשרות פתוחה בפניה. בא-כוח המדינה, בתשובה, סירב להתפשר. "עמדת המדינה שלפיה איסור הפרסום נדרש גם ביחס לטיעוני העותרים במסגרת הדיון, הינה, בין היתר, פועל יוצא של לקחי העבר", טען עו"ד צדוק.

לדבריו, בהליך אחר שעסק בסחר בנשק נשמעו טענותיו של עו"ד מק בדלתיים פתוחות, באופן שמנע מהמדינה להתייחס לטענות. לאחר מכן, טען נציג המדינה, "פורסמו דברים באמצעי התקשורת אשר הציגו את עמדת המדינה באופן מטעה ומסולף". עו"ד מק, בתגובה, טען כי מדובר בקביעה שערורייתית ולא נכונה, ושבמדינה אפילו לא טרחו לצרף דוגמאות.

ב-19 בספטמבר נפגשו הצדדים באולמה של השופטת רביד. עו"ד צדוק טען כי המדינה אינה יכולה להשיב לטענות העותרים כל עוד הדיון פומבי – וכך עלול להיווצר מצב שבו העותרים מציינים עובדות ומעלים טענות, והתקשורת מפרשת באופן שגוי את שתיקת המדינה. "כיוון שהמדינה לא יכולה להגיב או להפריך או לאשר או לומר דבר נוצרת תמונה כביכול שזו העמדה, זה המצב העובדתי, ונוצר נזק ממשי למדינת ישראל", טען. "זה יוצר קושי גדול, ויוצר תמונה מעוותת של עמדת המדינה".

השופטת גיליה רביד קיבלה את עמדת המדינה, וקבעה כי מעתה והלאה הדיון במכירת הנשק למשטרו של דוטרטה יתקיים בדלתיים סגורות. הנימוק שלה היה זהה לזה של המדינה: החשש מפני הוצאת הדברים מהקשרם על-ידי התקשורת

עו"ד מק, מנגד, ציין שוב כי אין שום מניעה להחיל חיסיון על מידע שתציג המדינה לאורך ההליך המשפטי – אך שב וטען כי אין שום סיבה לאסור על פרסום דבריו שלו, שמבוססים על פרסומים פומביים. "אם חברי דואג ליחסי החוץ, למחרת יפרסמו בכל מקום שהתיק התקיים בדלתיים סגורות", אמר עו"ד מק. לדבריו, אפשר גם להדגיש כי עמדת העותרים אינה מייצגת את המדינה, וכי נציגי המדינה מנועים מלהציג את עמדתה בפומבי.

נציג המדינה, עו"ד צדוק, התנגד: "לנו יש שליטה על הדברים שנאמרים באולם, אחרי זה הדברים יוצאים למקומות אחרים, לזירות אחרות – תקשורת – בצורה שאנחנו לא יכולים לשלוט עליה, בלי ההסתייגויות והמגבלות המתבקשות, ולכן אמירה כזו לא מרפאת את החשש מנזק".

במהלך הדיון החליטה השופטת רביד לקבל את עמדת המדינה, וקבעה כי מעתה והלאה הוא יתקיים בדלתיים סגורות. הנימוק שלה היה זהה לזה של המדינה: החשש מפני הוצאת הדברים מהקשרם על-ידי התקשורת. "בחנתי את האפשרות להחסות רק את דבריו של בא-כוח המשיבים [עו"ד צדוק], כפי שהציע בא-כוח העותרים [עו"ד מק], אולם נראה כי מדובר בפתרון בעייתי שמא יוצאו דברים מהקשרם ולא יזכו למענה הולם, כאשר דברים יצוטטו שלא כהלכה מתוך הפרוטוקול", כתבה השופטת.

בששת הימים שחלפו מאז אכן לא התפרסמו בתקשורת דיווחים מסולפים על הדיון, וזאת משום שהתקשורת כלל לא סיקרה את המאורע. העיתונות בארץ נמנעת כמעט לחלוטין מעיסוק בעסקאות נשק בין ישראל למשטרים דכאניים, ואינה נוהגת לאתגר את מדיניות האיפול של מערכת הביטחון.

25674-03-19

Read this article in English