"אני אף פעם לא שמח כשמישהו מעכב בזדון את מועד הגעתי למחוז חפצי", כתב ביום שישי חגי סגל, עורך "מקור ראשון", בטורו שבעיתון. "גם לא נראה לי שזאת דרך גיבוש ראויה של קבוצת מיעוט או תנועה אידיאולוגית כלשהי. אין שום דבר הירואי או פדגוגי בהתנפלות אספסופית על נהג חף מפשע בצומת עזריאלי".

מורת הרוח של סגל נבעה מחסימת כבישים באזור קריית-אתא בשבוע שעבר, על-ידי מפגינים שמחו על יחסה של משטרת ישראל ליוצאי אתיופיה. סגל נתקע בפקק והגיע בעקבות זאת לכמה מסקנות, שאותן שיתף עם קוראיו: "חסימת צמתים מרכזיים היא מעשה פרחחי מגונה, קל וחומר הצתת מכוניות והפיכת ניידות. משטרת ישראל אולי נוהגת בתבונה כשאינה מגיבה בכוח אוטומטי על גילויים כאלה, אך עדיף שהיא תהסס יותר לפני שהיא שולפת אקדח ותהסס פחות לפני שהיא עוצרת חוסמי כבישים".

לפני כ-14 שנה, ערב נסיגת ישראל מרצועת עזה, סגל דווקא תמך בחסימת כבישים במסגרת מחאה אזרחית. "אם הרבה אנשים יצאו לרחובות, סכנת האלימות תקטן. יציאה לכבישים עשויה לשכנע את הציבור שזה כואב", צוטט אז סגל באתר ynet. "אני לא רואה אסון גדול בחסימות כבישים, כל אחד צריך לפגוש את חוויית ההתנתקות כדי להבין שמשהו נורא עלול לקרות. גם לפועל נמל מותר לסגור כבישים, וכך גם למתנחלים".

חגי סגל (צילום: יוסי זמיר)

חגי סגל (צילום: יוסי זמיר)

מתי ולמה הפכה הזכות לחסום כביש למעשה פרחחי מגונה? חגי סגל מסר בתגובה כי "אכן, ערב ההתנתקות, כשמדינת ישראל עמדה לעקור בכוח מבתיהם 8,000 אזרחים ישרי דרך, הבעתי תמיכה בחסימת כבישים בידי מתנגדי העקירה. בפועל יש מעט מאוד קווי דמיון בין החסימות ההן לחסימות של השנים האחרונות, ובעיקר אלו של השבוע שעבר. חסימות הכבישים בתקופת ההתנתקות היו אמנם עניין שדובר בו רבות תקשורתית ופוליטית, אך למעשה הן היו בעלות היקף קטן וקצרות מועד. כבישים וצמתים נחסמו למשך שעה קלה בלבד. זאת ועוד, בפעולות החסימה לא ננקט שמץ מן האלימות שראינו בשבוע שעבר: מכות, הפיכת ניידות משטרה, הצתת מכונית של עובר אורח תמים והשלכות אבנים.

"אגב, העיתונות עמדה אז לצד שוטרי היס"מ המכים ולצד בתי-המשפט, שעצרו למשך שבועות(!) את המפגינים החוסמים, ובהם אף כאלה שרק הניחו כף רגל אחת על הכביש. אם זכרוני אינו מטעני, אתר 'העין השביעית' לא תבע אז את עלבון החוסמים מידי התקשורת שתיעבה אותם קשות, ולעתים אף הטיפה לנקוט כלפיהם יד ברזל, פשוטו כמשמעו (יצוין כי אתר 'העין השביעית' נוסד רק שלוש שנים לאחר מכן, אם כי המגזין המודפס נוסד ב-1996; א"פ). אני מעריך שעם טיפ-טיפה מאמץ תוכלו למצוא את ההטפות ההן בארכיונכם המשוכלל ולפרסם אותן באתרכם הנכבד. אם תתקשו למצוא, אשמח לעזור".