גולשי ספורט וואלה כבר התרגלו, והטוקבקיסטים אוהדי מכבי תל-אביב בכדורסל מחממים אצבעות כבר ברביעי בערב: ביום חמישי יתפרסם עוד תחקיר, או כתבה מיוחדת, וייחשף טפח נוסף ממערומיה של הקבוצה של המדינה. בעוד כל מדורי הספורט צועדים ביום הזה שמאל-ימין לתפארת עוד משחק בליגה האירופית, בוואלה סוטים מהשורה ונועצים עוד סיכה באימפריה מיד-אליהו.
את הקו הזה מוביל הכתב אוהד גרינוולד, שנראה כמי שלקח על עצמו לתקוף את מכבי תל-אביב בכל מחיר. את המערכה נגד הפרה הקדושה החל לפני שלוש שנים, בראיון עם אביו של שחקן הקבוצה עמרי כספי, שהטיח האשמות קשות במאמן, עודד קטש, וקבע כי הוא מנסה להרוס את בנו. הראיון עורר הד גדול בתקשורת הספורט, שהתייחסה לסיפור בהרחבה ופירגנה לוואלה בקרדיט.
מאז צועד גרינוולד במעין מסע צלב חסר לאות נגד המועדון הצהוב. לשיא הגיע לפני שנה וחצי כשפירסם את תקציב המועדון, שנחשף לראשונה בתולדותיו (בתחקיר השתתף טל וולק מ"גלובס"). מאז פירסם גרינוולד רשימה ארוכה של כתבות ותחקירים שחשפו התנהלויות משונות, קבלת החלטות מוטעית וסודות כמוסים מהמועדון הצהוב.
ייזכר גם הראיון עם יניב גרין, שבא בטענות על כך שהוא מחמם יותר מדי את הספסל. לא זכור שחקן פעיל במכבי תל-אביב שהעז לתקוף כך את המערכת, ועוד באתר השנוא ביותר על הצהובים. ביום שישי שעבר, כשהתקשורת עסקה בשבח והלל לניצחון הגורף על פרוקום החלשה, פירסם משבית השמחות מוואלה כתבה שטענה כי הניצחון הוא הוכחה לקריסת היורוליג, שסובלת מפערים אדירים בין הקבוצות ומעניין מועט.
בזכות עבודתו החרוצה הועלה גרינוולד לדרגת סא"ל בוואלה: הוא קיבל לוגו מגלומני עם תמונתו ושמו בגודל כפול מאותיות קידוש לבנה, ומדי שבוע הוא משתדל להצדיק את המוניטין שלו. במכבי תל-אביב הוא מסומן כאויב העם. פיני גרשון סירב בעונה שעברה במופגן לענות על שאלותיו במסיבות עיתונאים, ודרכו לחדר ההלבשה הצהוב נחסמה לא פעם על-ידי מנהלי הקבוצה. בברנז'ה אף מספרים שהאשרה השנייה שוואלה קיבלו למשחקי היורוליג נשללה מהם, והאתר מקבל כיום רק אשרה אחת בלבד (שבה משתמשת הכתבת ורד כהן, המסקרת את הקבוצה בשוטף). סנקציות לגיטימיות בהחלט מצד המועדון, שמתקשה להתמודד עם כאב הראש הזה.
גרינוולד חתום בסך-הכל על עבודה עיתונאית חרוצה ואמינה. בשלוש השנים שבהן תקף את הקבוצה לא הוגשה נגדו מצד המועדון תביעה משפטית או תלונה למועצת העיתונות. הכתבות שלו זוכות תמיד למאות טוקבקים, רבים מהם תוקפים אותו ולועגים לו. לזכותם של אנשי וואלה ייאמר שהם אינם מצנזרים את ההשמצות, גם כשהן מטילות דופי ביושרו של הכתב.
השאלה המתבקשת – האם גרינוולד הוא עיתונאי ללא חת ששם לו למטרה לחשוף את האמת על מועדון הספורט הכי מאותרג במדינה, או שהוא עיתונאי מורעל, אובססיבי ומוטה-אג'נדה שהחליט לצעוק שהפרה הקדושה עירומה – היא שאלה מעניינת, אבל לא עקרונית. ברמת המאקרו, האג'נדה של וואלה ושל גרינוולד לא מצליחה לקעקע את הדימוי של מכבי תל-אביב, אבל היא עיתונות חשובה ונחוצה, ובעיקר קול חריג במקהלה התקשורתית המפרגנת בדרך כלל. בעידן שבו רוב כלי התקשורת מחפשים דרכים לקלוע לטעמו של הקהל הרחב ולהחניף לו, יש משהו מרענן בהתעקשות של וואלה לשחות נגד הזרם.
חמישי האפור
בנאליות ואפרוריות שלטו ביום חמישי שעבר בשערי הנפוצונים. בספורט "ידיעות" הלכו על משחק הידידות הלא מעניין מליל אמש של נבחרת הכדורגל מול המעצמה מאיסלנד, ועל הפניה בולטת לקראת משחקה הקל של מכבי תל-אביב בכדורסל מול פרוקום החלשה. ב"מעריב" הלכו בשער על משחק הנבחרת, וגיוונו עם סיפור במסגרת על אייל ברקוביץ', שסולק מדיון בבית-הדין של ההתאחדות.
ל"ידיעות" של יום חמישי דווקא היה סיפור טוב, שהיה ראוי לשער: כתבה על הפועל בני-מוסמוס, הקבוצה החלשה ביותר בכדורגל הישראלי, מהמקום האחרון בליגה ג', שבה משחקים אך ורק בני חמולת אגברייה. אלא שהכתבה הזו התחבאה מעיני קוראי הספורט ופורסמה ב"24 שעות". במדור הספורט היו צריכים להילחם שסיפור כזה יתפרסם אצלם, כדי להתעלות מעל השטאנץ הקבוע ולהתהדר בו בשער. עם כל הכבוד לנבחרת ישראל ולמכבי תל-אביב, הם היו יכולים להסתפק גם בהפניות קטנות.
יישר כוח לספורט "הארץ", שביום כזה התעלה עם הברקה: תחת הכותרת "בידידות" בעברית ובערבית, הוא שילב בין משחק הנבחרת הישראלית למשחקה של נבחרת פלסטין שנערך בחברון מול נבחרת רמת-הגולן. כתב "הארץ" משה הרוש נסע לשטח הרשות הפלסטינית, והתוצאה היא שדרוג של הבנאליה בשתי דרגות.
9 קטנות
לא נשים קטנות. לפני שבועיים נכתב כאן איך ערוץ הספורט דוחק את ליגת הנשים בכדורסל, לאחר ששידר אותה כ-15 שנה, רק מפני שזכויות השידור עברו ל-ONE. עכשיו מתרחבת המערכה: השבוע הגיש איגוד הכדורסל תביעת לשון הרע בסך 1.4 מיליון שקל נגד הערוץ ואנשיו. המשך יבוא.
הקלטת הלא לוהטת. "אברטון עוקבת אחרי דמארי" – כותרת ענק ב"ידיעות אחרונות" של יום ראשון (לאורך עמוד וחצי!), שמגלמת את הרע בתקשורת הספורט. בסך-הכל חלוץ טוב, שכבש בשבוע שעבר שני שערים בהופעת בכורה בנבחרת, וכבר זוכה לעיתונות מעריצה בשקל. אברטון עוקבת? בידיעה נכתב כי הקבוצה קיבלה קלטת מהסוכן של השחקן. אולי יצפו בה, אולי לא. העיקר שיש עיתונאים שעובדים שעות נוספות בשירות קבוצות כדי להעלות את ערך שחקניהן.
ההישג הלא מרשים. "הישג מרשים לעו"ד יואל גולדברג", קבע אתר ONE, לאחר שפרקליטו של אייל ברקוביץ' הצליח להשיג בבית-המשפט המחוזי צו המורה להתאחדות לכדורגל להחזיר את "הקוסם" לקורס המאמנים הבכיר שממנו הושעה. "הישג מרשים"? מתברר שהצו ניתן במעמד צד אחד. בדיון הבא בהשתתפות ההתאחדות הכול יכול להתהפך. ההישג המרשים של עו"ד גולדברג הוא הפרגון שנתנו לו ב-ONE.
השופט שאינו רייניש. גלעד צוויק, "מעריב", היה במלחה במשחקה של הפועל ירושלים ביורוקאפ מול ריגה, ראה אותה מנצחת וקבע שהישראלי יערי רייניש היה אחד משלושת השופטים. העובדות הן שרייניש הועמד בכוננות לאחר שטיסתו של אחד השופטים (ממונטנגרו) נחתה באיחור בגלל שיבושי הערפל בנתב"ג. סוף דבר: אותו שופט הצליח להגיע בזמן ולשפוט, מה שלא מנע מהכתב לכתוב שרייניש שפט בכל זאת.
התוצאה שלא היתה. מדוע ב"ידיעות" של יום חמישי לא חשבו לגלות לקוראיהם את תוצאת משחק הידידות בין אנגליה לצרפת? ביתר העיתונים הופיעה התוצאה. פדיחה.
לא פולי יאש. לחובבי האותיות הקטנות: ידיעה קטנה ב"ידיעות" של יום ראשון סיפרה כי שגיב כהן כבש בניצחון קבוצתו פולי יאסי הרומנית. שני עמודים אחר-כך חזרה הידיעה על עצמה, רק שהפעם שם הקבוצה היה פולי יאש.
ספורט "מעריב", אותו טור ידיעות ומן הסתם אותו עורך: בידיעה על מכבי תל-אביב נכתב כי בקבוצה חגגו את הולדת בתו של יניב עזרן, וקצת יותר למטה, בידיעה על אשדוד (Aממנה עבר השחקן לתל-אביב), טענו כי החגיגה היתה בכלל לרגל מסיבת ברית המילה של השחקן (מה, של עזרן עצמו?). אז בת או בן, בריתה או ברית?
ה-play by play באתר ערוץ הספורט נלחם עם הכותרת הראשית, במרחק של שני ס"מ זה מזה, כשלכל אחד גרסה משלו. בתצלום העליון התוצאה במשחק בסכנין היא 0:1 להפועל תל-אביב (תוצאה שלא היתה ולא נבראה), אף שבתיאור נכתב במפורש ש"הניגרי" לא מצא את המסגרת. למטה: הכותרת הראשית עדיין תקועה על הדקה ה-65, אף שקצת מעליה המשחק כבר הסתיים. מישהו נרדם שם במשמרת.
איזו שכונה מפוארת בתוצאות הלייב של וואלה, בחסות Livegames: מכבי באר-שבע כבשה רק שער אחד, אבל אנשי התוצאות התעקשו להדביק לה מבקיעים של ארבעה שערים, שהם בכלל מבורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית. בית"ר שמשון עם תוצאת אפס, אבל הוצמדו לה שני כובשים ששייכים בכלל להרצליה שמשמאל למעלה. איך אפשר לסמוך על תוצאות חיות כאלה?
עדכון (25.11): דורון ברגר, מפעיל Livegames, פנה ל"העין השביעית" בטענה כי התוצאות השגויות שצילומן מופיע לעיל לא יצאו ממערכת Livegames.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il