ערוץ אגו הוא ערוץ ייעודי לגברים בטלוויזיה בכבלים, המשדר תכנים מאתגרים לגבר האינטליגנטי: אקשן רך, רכבים מפנקים וארוטיקה קלה. לצד החמוקיים הבתוליים משודרות בערוץ גם תוכניות על הנשקים המעניינים שמיטב גברינו ימציאו במאה ה-21. ערוץ אגו בהחלט רוקד על כל החתונות: מוות ומין, ליבידו ותת-מקלע. אפרת (השם המלא שמור במערכת) היא מטפלת אלטרנטיבית הכותבת להשלמת הכנסה את "הבוקסר" בערוץ אגו.

"הבוקסר"

"הבוקסר", אופציה אינטראקטיבית של הטלוויזיה בכבלים, מין גרסה מתוחכמת יותר לטלטקסט של פעם, אמור לפתות צופים ממין זכר להיכנס ולצפות בתוכני הערוץ. "יש כמה מדורים", מספרת אפרת. "אחד מהם הוא 'נערת אגו'. מדובר בכמה עלמות חן שנבחרו באודישנים ותמונותיהן החושפניות מוצגות ב'בוקסר'. תפקידי הוא לכתוב כמה מלים מתחת לתמונות, כדי שצופינו יכירו את הבנות טוב יותר. בעצם, אני מתמצתת טקסט נתון לכמה מלים".

מותר לך

'''מותר לך' הוא המוטו של הערוץ, ואני מחילה אותו גם על עצמי. ברור שמין הוא קריאת הכיוון הכללית בכל התכנים שאני כותבת. זה דווקא כיף לי, כי אני אוהבת לדבר על מין, ועם רוב הבחורות שאני מכירה אי-אפשר לעשות את זה. כאן אני יכולה להשתולל על זה. אני יכולה לכתוב על הכל בלי לעשות חשבון.

"בהתחלה החזירו לי את הטקסטים וכיוונו אותי לשפה יותר נמוכה. היה קשה לי כאשה לדבר נמוך, אבל לקחתי את זה כשיעור. כן, זה נמוך, זה לא מנסה להיות משהו אחר, ויש בזה הרבה שחרור. אני לוקחת את זה כמשחק שנותן לי חופש, לא כמשהו שמשפיל אותי כאשה. אני שומרת על הגבולות ועל האג'נדה שלי בטקסטים. אני לא אכתוב דברים שאני לא הייתי רוצה לקרוא או שלא מכבדים אותי. למשל, אני כותבת מדור שנותן עצות שימושיות בענייני מין (הזיונולוגית). דרך העצות אני מעודדת מודעות במין, תקשורת מינית. יש שם איזשהו ניסיון לחנך. העורך אמר לי פעם - אני מבין שאת רוצה לעשות את כולנו גברים מודרניים, אבל לפחות תכתבי את זה בגסויות. זה מה שאני עושה".

פמיניזם

"תמונות הפורנו שאני משתמשת בהן הן תמיד של בגירות ששילמו להן טוב, ובכל מקרה מדובר בפורנו מאוד רך. זה לא כמו באינטרנט, שמוצף בפורנו קשה.

"השאלה של פורנו מורכבת, זה לא שחור או לבן. אני לא רואה בעיה בלדבר על מין. ואני גם לא אציל את העולם מפורנו".

"מזקירת המנכ"ל"

התכנים ב"מזקירת המנכ"ל" הם פרי מוחה הקודח של אפרת. מדי שבוע היא מגוללת את עלילות האהבהבים של מנכ"ל ומזכירתו. "מדובר בפנטזיה גברית אולטימטיבית, פנטזיה המוכרת גם לגבר שלא תהיה לו לעולם מזכירה אישית. ה'מזקירה' בהחלט מאתגרת אותי כיוון שמדובר, אחרי הכל, בלוקיישן לא הכי יצירתי - המשרד.

"אני ממציאה את הסיפורים וגם שואבת השראה מספרים או מפורומים של פנטזיות מיניות. גם הפנטזיות הפרטיות שלי נכנסות לשם, כמו במדור שהתמקד בפוט מסאז'. העניין הוא שגברים פחות כותבים פנטזיות, הם יותר מצלמים אותן. אלה קצת יריות באפלה, שנשענות הרבה על סטריאוטיפים. אני נהנית לשחק עם הסטריאוטיפ, אבל אין לי פידבק מבחוץ, אז אני לא יודעת אם אני קולעת למחשבה הגברית. ובכל זאת, האתגר שלי הוא לנסות להבין מה גברים רוצים לקרוא".

גבולות

"המזקירה שלי לא תהיה מוטרדת מינית, כי היא בוחרת. בתכנים שלי אני גם לא נותנת לגיטימציה לבגידות: הבוס לא נשוי, או לפחות לא מוזכר מצבו המשפחתי. אז זה לא סיפור של בגידה, זה סיפור של משחק הדדי".

אג'נדה

"לגיטימי לדבר על פנטזיות, אבל לא כל פנטזיה לגיטימי לממש".

פנטזיה

"הייתי רוצה להיות מסוגלת לדבר בכל השפות. גבוה ונמוך. כמו גבר של אגו וגם כמו במגזין יוקרתי יותר. ואז אני אדע שהשפה שלי היא מתוך בחירה ולא מתוך החלטות שאחרים החליטו בשבילי".