בדיון שנערך היום בעניינה של ענת קם, מי שהעבירה מסמכים מסווגים לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו, הודתה המדינה כי לצורך איתורה של קם עשו רשויות החקירה שימוש במסמכים שהעביר לידיהן בלאו. כתב "הארץ", נזכיר, הגיע באמצעות בא-כוחו עו"ד מיבי מוזר להסכם עם שירות הביטחון הכללי ולפיו ימסור מסמכים סודיים שמצויים ברשותו ובתמורה ייהנה מחסינות.

"מסמכים שמרשך יפקיד כאמור לא יהוו בסיס לחקירה פלילית כנגד מרשך", נכתב בהסכם. "מובהר כי ככל שתיפתח חקירה לאיתור מקור ההדלפה – מרשך לא ייחקר כחשוד ולא יישאל על מקורותיו העיתונאיים בקשר למסמכים אלה. עוד יובהר כי ככל שיאותר חשוד בהדלפה, המסמכים שיועברו על-ידי מרשך לא ישמשו כראיה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה".

בעיתון "הארץ" פורסם בעבר כי ראש השב"כ יובל דיסקין טען באוזני כתבים כי השב"כ "עמד בהסכם עם בלאו ולא ניצל את המסמכים שהעביר העיתונאי לאיתור המקור". דיסקין צוטט באופן ישיר כאומר: "לשיטתנו לא הפרנו את ההסדר. עמדנו על קוצו של יוד. מי שפעל לא על-פי ההסכם זה בלאו".

לכאורה, ההודאה מהיום, שלפיה השב"כ עשה שימוש במסמכים שהעביר לו בלאו, מעידה כי הארגון הפר את ההסכם עם העיתונאי, כפי שטענו בעיתון "הארץ" מהרגע שבו הוסר צו איסור הפרסום על הפרשה. אלא שגם כעת עומד השב"כ על קוצו של יוד.

"רשויות החקירה פעלו בהתאם לאמור בהסכם", נמסר ממשרד ראש הממשלה, האחראי על השב"כ. "אורי בלאו לא נחקר כחשוד, לא נשאל על מקורותיו העיתונאיים בהקשר למסמכים שמסר. המסמכים שמסר בלאו אינם משמשים כראיה בהליך המשפטי נגד ענת קם". במלים אחרות, לא נכתב בהסכם כי המסמכים לא ישמשו לאיתור המקור. בשל כך אין לראות בשימוש שכזה הפרה של ההסכם.