"תהליך האישור נחשף", קבעה כותרת כתבה שהתפרסמה ביום שלישי האחרון באתר "דבר ראשון". "חשיפה", החרתה החזיקה כותרת המשנה, שרמזה כי בכתבה ייחשפו פרטים בנוגע ל"תיק 4000" שיתאימו לגרסתו של נתניהו. "תיק 4000", כזכור, הוא פרשייה פלילית שבמסגרתה נחשדים ראש הממשלה ואיש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, בדיל מושחת: אלוביץ' סידר לנתניהו תקשורת מטעם באתר "וואלה" שבבעלות בזק, ואילו נתניהו סידר לאלוביץ' הטבות רגולטוריות בשווי מיליונים רבים.
אחת מאותן הטבות רגולטוריות, אולי המרכזית שבהן, היא אישור המיזוג בין בזק לבין חברת yes. לפי ההשערה העומדת לכאורה בבסיס החשדות, נתניהו, שבתחילת הקדנציה הנוכחית כיהן גם כשר התקשורת, דחף לאישור המיזוג למרות התנגדות הדרג הפקידותי במשרד. בכתבה ב"דבר ראשון" מציינים כי הליך האישור אכן נעשה "באופן קדחתני" ובהחלטה "לחוצה", מה שתואם את החשד שלפיו אינטרסים זרים שיחקו כאן תפקיד, אך מוסיפים כי לפי הפרוטוקול שנחשף באתר, בישיבת מועצת הכבלים שבה אושר המיזוג לא נרשמה התנגדות של נציגי משרד התקשורת.
בעוד הכתבה ב"דבר ראשון" מנוסחת בזהירות ומספקת תיאור מפורט וניואנסי של המציאות הרגולטורית הסבוכה בלאו הכי, עיתונאים וכלי תקשורת הרתומים לעגלת הקמפיין של נתניהו קפצו עליה כמוצאי שלל רב. "דבר ראשון" הוא הרי אתר השייך להסתדרות, ואינו חשוד מיידי בעיתונות מוטה לטובת נתניהו כמו "ישראל היום", למשל, וממילא ניתן לייחס לפרסומיו על החקירות הפליליות משקל רב יותר.
כך ב"ישראל היום" פירסמו דיווח בחתימת עקיבא ביגמן על "המסמך הנעלם שמערער את תיק 4000", זאת למרות שמי שעיכב את חשיפת המסמך היה משרד התקשורת עצמו ומי שהביא לחשיפתו היתה התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את בקשת חופש המידע והעתירה שגלגלו בסופו של דבר את המסמך ל"דבר ראשון".
אראל סג"ל, מקורבו של נתניהו, מיהר להכריז בעקבות הפרסום ב"דבר ראשון", בתוכניתו ברדיו 103FM, כי "תיק 4,000 תפור". ואילו בבלוג "טלקום ניוז", שהפך לאחרונה לחביב צבא האמת של נתניהו, הגדילו לעשות ומיהרו להכריז בעקבות הפרסום ב"דבר ראשון" על "מסמר נוסף בארון הקבורה של 'תיק 4000' התפור".
ארז רביב, כתב "דבר ראשון" (צילום באדיבות המצולם)
ארז רביב, מי שחתום על הכתבה ב"דבר ראשון", כותב באתר מאז הקמתו לפני כשנתיים ומכסה את תחום הכלכלה והתשתיות. למסמכים שפירסם, הוא מספר ומסיר את ענני הקונספירציה המתעבים אצל כותבים מסוימים ברשתות החברתיות, הוא הגיע בכלל בעקבות חיפוש מידע על פרשה אחרת המסתעפת מסאגת המיזוג. החיפוש הוביל אותו להודעה לעיתונות ששלחה התנועה לאיכות השלטון ב-2017, על בקשת חופש המידע בנוגע למסמכי המיזוג. רביב דאג לעקוב אחר התקדמות הבקשה, שכללה כאמור עתירה לבית-המשפט, וכך היה לעיתונאי הראשון שקיבל את המסמכים עצמם.
תוכן המסמכים, יש לציין, כבר התפרסם בחלקו ב"דה-מרקר" בשנה שעברה, וכתב "דה-מרקר" אמיתי זיו אף פירסם בעבר את פרוטוקול המיזוג עצמו.
שאלתי את רביב האם היה מוכן לכך שיעשו בכתבה הזהירה שפירסם שימוש ציני כדי לשרת את הספין של נתניהו, המנהל מאבק על חפותו.
במספר אתרים קבעו שהפרסום שלך ב"דבר ראשון" הוא מסמר בארון הקבורה של "תיק 4000". אתה מסכים לתיאור הזה?
"התיאור הזה לקוח מפרסומים אחרים, שבאחריות כותביהם. בכתבתי יש משום חיזוק מסוים לגרסת נתניהו בתקשורת, אך הבחינה המהותית היא מול הראיות בתיק, שלא ידועות במלואן".
האם, כפי שמנסים לרמוז ב"ישראל היום" ובמקומות אחרים, החקירה המשטרתית פסחה על המסמך שחשפת, או בחרה להסתיר אותו?
"פרסמתי מספר מסמכים המוכרים לפרקליטות, שאישרה מראש את מסירתם".
בקרוב ניחשף כנראה לטיוטת כתב האישום ב"תיק 4000", וממילא ייפתרו רוב הספקולציות באשר לחקירה. עד אז, האם אתה באמת סבור שניתן ללמוד על מסכת פלילית מנבירה, שקדנית ככל שתהיה, במסמכים כמו פרוטוקולים וחוות דעת? האם לא הגיוני לשער שמי שעוסק בפעילות לא חוקית יטרח לא לתעד אותה?
"כתבתי מעידה על עצמה, היא אינה 'מרשיעה' או 'מזכה', אלא מציגה עובדות וניתוח זהיר. לאור העניין הציבורי פרסמתי הבוקר רשימה נוספת שסוקרת את התפתחות התיק כולו. לדעתי, עובדות, פרוטוקולים ומסמכים מסייעים לדיון הציבורי בעניין".