על פייסבוק לא מוטלת החובה לצמצם את החשיפה לפוסט של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הפיץ ידיעה שנטען כי אינה אלא חדשות כזב, כך קבע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, וסילק על הסף תביעה נגד הרשת החברתית.
לפי בית-המשפט, כאשר מתפרסם בפייסבוק מידע כוזב, אשר על פניו אינו נראה ככוזב, אין מקום לחייב את החברה לבחון את אמיתות המידע שמופץ בה ולהכריע האם אכן מדובר במידע כוזב.
בתחילת חודש ספטמבר האחרון פורסמה ב"ישראל היום" ידיעה תחת הכותרת "איראן מאשרת: 'עובדים עם הקרנות של סורוס'". לפי הידיעה, שלא היתה חתומה בידי איש, "איראן הודתה [...] רשמית כי היא עובדת עם קרנות 'החברה הפתוחה' של המיליארדר היהודי והאנטי-ציוני ג'ורג' סורוס". בידיעה נמסר כי "שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, אמר הבוקר בהשיבו על שאילתות בפרלמנט בטהרן כי קרנות 'החברה הפתוחה' של סורוס פועלות בצמוד עם ממשלת איראן".
ראש הממשלה נתניהו שיתף את הידיעה של "ישראל היום" בדף הפייסבוק שלו, שאחריו עוקבים כ-2.3 מיליון משתמשי פייסבוק. עד מהרה גרף הפרסום של נתניהו מאות שיתופים, תגובות מילוליות וסימני לייק.
עוד באותו היום פרסם נדב איל, כתב חדשות 13 (אז חדשות ערוץ עשר), סדרה של ציוצים בטוויטר שבה הסביר מדוע הידיעה של "ישראל היום" שקרית ומבוססת על תיאוריית קונספירציה אנטישמית שכלל אינה טוענת את אשר נטען בידיעה.
לפי תיאוריית הקשר האיראנית, סורוס ניסה לחולל יחד עם הרפורמיסטים, בשליחות היהדות העולמית, מהפכת קטיפה באיראן. "הקיצוניים האיראנים מנסים לקשור בין רפורמיסטים ובין היהודי סורוס, שאכן רוצה בנפילת התיאוקרטיה שלהם", צייץ בין היתר איל. "מה עושה ראש ממשלת ישראל? מפיץ פרט מתוך דיון בפרלמנט האיראני שמבוסס על פייק ניוז אנטישמי, שכולו נולד מתרגום שגוי, נגד יהודי אחר. כי הוא, נגיד את זה בפירוש, איש שמאל".
הפוסט השקרי של ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום מסך)
בעקבות הפצת הידיעה הכוזבת פנה עו"ד שחר בן-מאיר אל חברת פייסבוק בבקשה כי תקטין את החשיפה לפרסום של ראש הממשלה נתניהו, אך לא קיבל כל מענה. בשל כך פנה לבית-המשפט בבקשה כי ייתן צו שלפיו החשבון של נתניהו מפיץ חדשות כזב, ויורה לפייסבוק לצמצם את החשיפה לפוסט. בן-מאיר ביסס את תביעתו על ההתחייבות שמסר מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, בפני הסנאט בארצות-הברית, להקדיש מאמץ רב יותר למניעת הפצת חדשות כזב. בנוסף, ציין בן-מאיר, בכללי הקהילה של פייסבוק מובהר כי החברה פועלת לצמצם את הפצתן של חדשות מזויפות.
בפייסבוק טענו, באמצעות עורכי-הדין ד"ר יואב אסטרייכר, רותם גלעד ומיטל הרניב, כי התביעה של עו"ד בן-מאיר אינה אלא "מתקפה חזיתית כוללת על העיתונות החופשית".
בפייסבוק ביקשו מבית-המשפט לסלק את התביעה על הסף משתי סיבות עיקריות: ראשית, טענו, ממילא החשיפה לפוסט של נתניהו צומצמה בינתיים משמעותית, משום שחלף זמן רב מאז פרסום הפוסט. ראש הממשלה פרסם בינתיים עשרות רבות של פוסטים אחרים, כך שהפוסט על סורוס "קבור מבחינה פיזית אי שם במעמקי עמוד הפייסבוק" שלו.
עו"ד בן-מאיר התריע מפני אי-הגבלת הפצת חדשות כזב בפייסבוק, הזכיר את רצח העם במיאנמר ואת חלקה של פייסבוק בהסתה שקדמה לו, וטען גם שהחובה של פייסבוק למנוע הפצת חדשות כזב אינה קשורה למקור של חדשות הכזב
בנוסף, ובאופן עקרוני, בפייסבוק טענו כי אין לה כל חובה חוזית כלפי משתמש אחד לצמצם את החשיפה לפוסט של משתמש אחר "רק משום שהוא חולק עליו".
כללי הקהילה של פייסבוק מגבילים את המשתמשים בפרסומיהם, כך נטען, אך לא מחייבים את פייסבוק לפעול נגד פרסומים כלשהם. "שאיפתה של פייסבוק להגביל את ההפצה של 'False News'", נכתב בכתב ההגנה, "אינה יכולה להיחשב כהתחייבות חוזית להבטיח מניעת חשיפה כאמור". את שחר בן-מאיר הפנו באי-כוח פייסבוק ל"ישראל היום", וטענו שעליו לפעול מול העיתון שפרסם את הכתבה, ולא מול הפלטפורמה שבה נתניהו הפיץ אותה.
בן-מאיר ביקש מבית-המשפט שלא לסלק את תביעתו על הסף, וטען כי הבקשה של פייסבוק מבוססת על טענות עובדתיות שטעונות בירור בבית-המשפט. מעבר לכך התריע בן-מאיר מפני אי-הגבלת הפצת חדשות כזב בפייסבוק, הזכיר את רצח העם במיאנמר ואת חלקה של פייסבוק בהסתה שקדמה לו, וטען גם שהחובה של פייסבוק למנוע הפצת חדשות כזב אינה קשורה למקור של חדשות הכזב, ולכן לא משנה אם נתניהו המציא חדשות כזב או רק הפיץ חדשות כזב שהומצאו על-ידי גורם אחר.
לגבי הטענה כי אין לפייסבוק חובה חוזית למנוע הפצת חדשות כזב טען בן-מאיר כי יש לדון בכך בבית-המשפט לפני החלטה על גורל התביעה. לדבריו, במקרים קודמים, כאשר היה לפייסבוק נוח, היא עצמה טענה כי תנאי השימוש והכללים הם למעשה חוזה שנחתם בינה לבין המשתמשים.
השופטת לימור ביבי קיבלה את בקשת פייסבוק, והחליטה לסלק את התביעה של בן-מאיר על הסף. לפי פסק דינה, "עולה ברורות מתוך כתב התביעה ומתוך טענותיו והפניותיו של התובע עצמו כי לא קיימת עילה חוזית" של פייסבוק כלפי המשתמשים להסיר או לצמצם החשיפה של פרסומים שקריים.
לפי השופטת, כל טענתו של התובע היא כי מדובר בפרסום שקרי, והוא אף מרחיב בכתבי הטענות שלו מדוע הפרסום הוא שקרי, מכאן כי "אין מדובר בפרסום אשר על פניו הינו שקרי"
בתנאי השירות של פייסבוק, מפרטת השופטת ביבי, נכתב כי קיימת חובה של המשתמש כלפי פייסבוק לכך שלא יפעל באופן המפר את תנאי השימוש וכללי הקהילה, אולם באשר לפייסבוק כל הנכתב הוא כי לה יש זכות, ולא חובה, לנקוט בהליכים נגד משתמשיה. גם בדברים של צוקרברג מול הסנאט, הוסיפה השופטת, אין "משום התחייבות של פייסבוק המקנה בידי מי מהמשתמשים זכות אכיפה להסיר או לצמצם החשיפה לחומר שקרי. לכל היותר יש בהם משום הצהרת מדיניות של פייסבוק לפעול על מנת להוביל למיגור התופעה".
ואולם, מוסיפה השופטת ביבי, גם לו סברה כי יש חובה של פייסבוק כלפי משתמשיה לפעול להסרת או לצמצום החשיפה של חדשות כזב, "הרי שהנני סבורה כי לא היה מקום להחיל חובה זו במקרה לפני".
לפי השופטת ביבי, בן-מאיר לא טען כי הפוסט של נתניהו גרם לפגיעה בו או בציבור כלשהו. כל טענתו היא כי מדובר בפרסום שקרי, והוא אף מרחיב בכתבי הטענות שלו מדוע הפרסום הוא שקרי. מכאן מסיקה השופטת ביבי כי "אין מדובר בפרסום אשר על פניו הינו שקרי".
"בנסיבות אלו", כותבת השופטת ביבי, "הנני סבורה כי הטלת חובה על פייסבוק לבחון תוכנו של המידע ולבחון טענות אפשריות בדבר מהימנותו ואמיתותו ולהלכה ולמעשה להכריע בטענות אלו אינה סבירה, ואין לקובעה ובמיוחד האמור נכון בשים לב לכך שמנגד לזכות לכאורית להסרת התוכן, עומדת הזכות להעלות תוכן המגלמת זכות יסוד לחופש ביטוי".
בשל כך החליטה השופטת ביבי לדחות את תביעתו של בן-מאיר על הסף, ולחייבו בהוצאות בסך 7,500 שקל.
18962-09-18