"משפחה", השבועון הנפוץ במגזר החרדי, חגג בסוף השבוע האחרון יום הולדת שלושים. לרגל המאורע נדפס גיליון חגיגי למזכרת ובו "400 עמודים מלאים בנוסטלגיה, טורים אישיים, מסעות בזמן, זכרונות מהעבר ותוכניות לעתיד", כפי שהגדיר זאת סגן עורך השבועון, שמעון ברייטקופף, בחשבון הטוויטר שלו.
בין היתר כלל הגיליון החגיגי את "מילון המונחים השלם שיאפשר לכם להתמצא בנבכי עיתון 'משפחה' לדורותיו". קוראים חדי עין וזיכרון שמו לב שכמה מהערכים במילון, שעליו חתומים שמעון ברייטקופף וישראל גרובייס, מוכרים להם. ואכן, בדיקה משווה מעלה כי קטעים שלמים מהמילון הועתקו ממיזם דומה שערך השבועון המתחרה "בקהילה" לפני תריסר שנים.
בפסח תשס"ז, אפריל 2007 למניינם, ציין "בקהילה" 500 גליונות. בנימין ליפקין, אז עורך העיתון וכיום עורך היומון "המבשר", חיבר לרגל האירוע מוסף שנשא את הכותרת "500 מי יודע" וכלל "500 מושגים ורגעים" בתולדות השבועון. השוואה בין המוסף של "בקהילה" ומילון המונחים של "משפחה" מעלה כי בכמה מהמקרים הדמיון גדול מכדי להיות מקרי.
שמעון ברייטקופף (צילום מסך)
כך, למשל, הגדירו ב"בקהילה" בשנת 2007 את המושג "אייטם":
בתרגום מילולי: קטע. הושאל מעולם התקשורת המשודרת לתקשורת הכתובה. שמיש בעיקר בהתייחס לפרקים שונים בפלטפורמה אחת, אך גם ביחס לידיעות בודדות. לדוגמה, כל אחד מהנושאים השונים במדור 'מדעי המדינה' (עיין ערך), קרוי אייטם. 'אייטם מיותר' או 'האייטם הבא' – הם מטבעות לשון שגרתיות בעולם התקשורת".
וכך הגדירו השבוע ב"משפחה" את המושג "אייטם":
"בתרגום מילולי: פריט (מידע או ידיעה). הושאל מעולם התקשורת המשודרת לתקשורת הכתובה. שמיש בעיקר בהתייחס לפרקים שונים בפלטפורמה אחת, אך גם ביחס לידיעות בודדות. לדוגמה, כל אחד מהנושאים השונים במדור 'מדעי המדינה' (עיין ערך) קרוי אייטם. 'אייטם מעניין', 'אייטם מיותר' או 'האייטם הבא' – הם מטבעות לשון שגרתיות בעולם התקשורת".
כך הגדירו ב"בקהילה" בשנת 2007 את המושג "לייאאוט":
"ה'אורים-ותומים' של מלאכת העריכה. לוח משבצות להצגה מלאה של עמודי העיתון. הדף היקר מכל לעורך ביום העריכה והורדת העיתון לדפוס. דף שמחולק למשבצות של כפולות, בהתאם למספר עמודי העיתון, כשבכל משבצת יש שרטוט מדויק שבו נאמר מה מכיל העמוד. שטחי הפרסום (עיין ערך) מסומנים בהתאם לגודלם המדויק ובשטחי המערכת יש ציון בקודים של כל אחד מהתכנים. כל משבצת שנצבעת על-ידי העורך במרקר זרחני, רצוי בצבע צהוב, מסירה עוד לבנה מחומת הדאגה האופפת אותו ביום הסגירה. עם היצבע הדף כולו בצהוב, אות הוא כי תמה מלאכתו וכעת נותר רק לחייך".
וכך הגדירו השבוע ב"משפחה" את המושג "ליא-אאוט" (כך במקור):
"ה'אורים-ותומים' של מלאכת העריכה. לוח משבצות להצגה סכמתית עמודי העיתון. הדף היקר מכל לעורך ביום העריכה והורדת העיתון לדפוס. דף שמחולק למשבצות של כפולות, בהתאם למספר עמודי העיתון, כשבכל משבצת יש שרטוט מדויק המציג במלל ובקווי מתאר מה מכיל העמוד. שטחי הפרסום (עיין ערך) מסומנים בהתאם לגודלם המדויק ובשטחי המערכת יש ציון בקודים של כל אחד מהתכנים. כל משבצת שנצבעת על-ידי העורך במרקר זרחני, רצוי בצבע צהוב, מסירה עוד לבנה מחומת הדאגה האופפת אותו ביום הסגירה. עם היצבע הדף כולו בצהוב, אות היא כי תמה מלאכתו וכעת נותר רק לחייך".
כך הגדירו ב"בקהילה" בשנת 2007 את המושג "בלעדי":
"חלומו של כל עורך וכותב. הרבה לבטים ובירורים קודמים לרגע שבו ניתנת ההוראה והמלה האלמותית בת חמש האותיות נמרחת בראש הידיעה, הראיון, התמונה או הכתבה. בראש ובראשונה נדרש הביטחון המלא לכך שאכן מדובר בבלעדיות שאין בלתה. מעבר לכך, לא כל ידיעה או תמונה שאין לאחרים אכן זכאים לבשורה רמה שכזאת. בניגוד לזהירות המרבית בה נוקט כל עורך אחראי בטרם יחליט על הכרזת הבלעדיות, יש כאלו שידם קלה ובהינף מקלדת מורחים בקול תרועה רמה מעל כל ידיעה חדשותית ותחת כל עץ רענן במשעולי פרדסם את הכותרת 'בלעדי', אף אם למחרת היום מתפרסמת ידיעה זהה במרכולתם של כל שאר העיתונים".
וכך הגדירו השבוע ב"משפחה" את המושג "בלעדי":
"חלומו של כל עורך וכותב. התלבטויות, התייעצויות וסדרה של בירורים ווידואים קודמים לרגע שבו ניתנת ההוראה והמלה האלמותית בת חמש האותיות נמרחת בראש הידיעה, הראיון, התמונה או הכתבה. בראש ובראשונה נדרש הביטחון המלא לכך שאכן מדובר בבלעדיות שאין בלתה. מעבר לכך, לא כל ידיעה או תמונה שאין לאחרים אכן זכאים לבשורה רמה שכזאת".
וכן הלאה וכן הלאה.
יוסי אליטוב (צילום: "העין השביעית")
אחד המונחים המקוריים במילון של "משפחה" דווקא נשא את הכותרת "כל הזכויות שמורות". בשבועון הסבירו לקוראים כי "לא רק לחברות הצילומים מותר לשמור על זכויות יוצרים (עיין ערך). גם מערכת 'משפחה' מודעת לשימוש שניתן לעשות בחומרים המשובחים שלה. ומכאן הבהרה למי שעלה בדעתו לעשות שימוש בחומר יקר ערך שיש מי שהשקיע בו שעות רבות. חשוב לזכור שההכרזה הזו, 'כל הזכויות שמורות', משדרת גם ארומה של יוקרה המשווה אופי רב-ערך לחומר המוגש לקורא על-ידי לבלר שזה עתה מגישים את פרי בוסרו לעלעול הקורא, אשר אינו חשוד כמי שירצה לעשות בו שימוש חוזר".
העורך הראשי של "משפחה", יוסי אליטוב, מסר בתגובה: "במסגרת גיליון מיוחד לרגל 30 שנה לעיתון 'משפחה' הכין צוות של העיתון מילון מושגים על העיתונות החרדית בכלל ועל 'משפחה' בפרט. במהלך ההכנה נעזרנו גם בשירותיו של העיתונאי בנימין ליפקין, מטובי העורכים בעיתונות החרדית מזה שנים. אנו מודים לו על העזרה ועל הליווי המקצועי". אלא שלפי ליפקין עצמו מדובר בשקר.
ליפקין, שחיבר את המילון המקורי ל"בקהילה", מספר בשיחה עם "העין השביעית" כי לפני כחודשיים פנה אליו ברייטקופף ושאל אותו אם יש בידיו עותק מהמילון שחיבר אי אז. ליפקין בדק במחשבו, ושלף את הקובץ. "שאלתי אותו 'מה אתה רוצה לעשות בזה', והוא אמר לי שביקשו ממנו להכין מילון כזה ושהוא רוצה לקבל השראה", אומר ליפקין. הקובץ נשלח, וההשראה הגיעה. נראה שרחוק מדי. "פתחתי את העיתון ודי נדהמתי", מספר ליפקין על תגובתו למראה ההעתקה.
שלמה קוק, עורך "בקהילה", מסר בתגובה: "אנחנו בודקים את העניין ושוקלים את צעדינו".