עיתונות דרדלה
ענבל בורנצוויג נשלחה מטעם מערכת העיתון "דה-מרקר" אל מרכזי שירות הלקוחות של חברות הסלולר הוותיקות – אורנג', פלאפון וסלקום – כדי לנסות להוריד מחירים אל נוכח כניסתן של המתחרות החדשות לשוק. "הצטיידנו מראש בגליון 'דה-מרקר' משלשום", כותבת בורנצוויג, "שהציג את המחירים הנמוכים של החברות החדשות במגרש".
ההצלחה היתה מוגבלת (135 שקל במקום 250 בחברה אחת, 248 שקל במקום 300 בחברה אחרת, 235 שקל במקום 300 בשלישית). כשהגיעה למרכז השירות של אורנג', הציג בפניה איש המכירות כתבה "של עיתון מוביל", כהגדרתה, שלפיה האתר של חברת גולן-טלקום קרס. "אתן משלמות פה אולי קצת יותר, אבל האתר שלנו יציב", אמר. "ככל הנראה מדובר במחירי השקה של החברות המתחרות", הסבירה מנהלת המכירות בסניף סלקום.
לא במקרה מקבלים העיתונים מקום של כבוד ברשימתה של בורנצוויג. הם משמשים כלי נשק בידי משרד התקשורת, הצרכנים וחברות הסלולר במלחמת המחירים שהתפתחה בימים האחרונים בשוק הסלולר הישראלי. "נחשו מה היה העיתון היחיד שהוצע לקריאה לממתינים בסלקום", מסיימת בורנצוויג את רשימתה, בלי לספק תשובה.
אם העיתון היחיד שמוצע לממתינים במרכז שירות הלקוחות של סלקום הוא העיתון שבו בורנצוויג כותבת, הרי שהלקוחות יכולים לקרוא בו הבוקר את הכותרת הראשית "אביב סלולרי: החברות החדשות גייסו 20 אלף לקוחות בתוך יומיים". בזמן המתנה לקבלת שירות מנציגי סלקום, יש ללקוחות האפשרות לעיין בשתי הכפולות הפותחות של העיתון, שמתפרסמות הבוקר תחת הסיסמה "תחרות אמיתית בשוק הסלולרי" ומסקרות בהרחבה את ההתפתחויות האחרונות. "בתוך יומיים בלבד: 9,000 לקוחות הצטרפו לחברות הסלולר גולן-טלקום", נכתב בראש עמ' 4. "סלקום גייסה ברבעון האחרון כולו 13 אלף לקוחות", מוזכר בידיעה [אמיתי זיו].
אם העיתון במרכז שירות הלקוחות של סלקום הוא החינמון "ישראל היום", הממתינים לשירות יוכלו לעיין בעמ' 7, המוקדש כולו למה שמכונה "מלחמת הסלולר". "השוק רותח: הלקוחות עוברים, המניות צוללות", לשון הכותרת בראש העמוד. "מיכאל גולן מתחייב: 'המחיר לא יעלה'", נכתב בראש תיבה המפנה את הקוראים לתמצית ראיון [אילן גטניו] עם מנכ"ל חברת גולן-טלקום, שיתפרסם במלואו מחר. "המחיר קבוע ויישאר קבוע", מצוטט גולן.
אם העיתון במרכז סלקום הוא "גלובס", הלקוחות יכולים לקרוא כותרת ראשית המציגה הערכה אחרת. "בלינקוב: תעריפי הסלולר החדשים לא יישארו נמוכים, מספר השחקנים יצטמצם", ציטוט מתוך ראיון שהעניק רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, לגד פרץ. "מבחינת תרבות ההתנהגות אפשר היה להתלהם פחות ולא לחגוג על דמן של חברות הסלולר", מוסיף בלינקוב. "אני חושב שהניסיון להציג את החברות ואת בעלי המניות שלהן כאויבי העם ראוי לכל גינוי". כל הכפולה הפותחת של "גלובס" מוקדשת למה שמכונה "מלחמת הסלולר".
אם, לעומת זאת, העיתון היחיד שמחולק במרכז סלקום הוא "ידיעות אחרונות", הלקוחות הממתינים לקבלת שירות יכולים לשאוב עידוד מהכותרת הראשית של מוסף "ממון": "סלקום ופרטנר מחזירות מלחמה". להבדיל מההנחות המתונות שהוצעו לשליחת "דה-מרקר" לעורף האויב, ישראל וולמן מדווח בעיתון זה כי חברת סלקום "שלפה אתמול שפן מפתיע: חבילה ללא הגבלה שמאפשרת שיחות לחו"ל לכל העולם, כולל לטלפונים סלולריים – ב-149 שקל".
כותרת נוספת בשער "ממון" מתייחסת למחיר העתידי של חבילות הסלולר. "אנחנו לא מתחייבים על מחיר", הוא הציטוט המוביל. להבדיל מהציטוט המבטיח של מיכאל גולן בעיתון "ישראל היום", ב"ממון" מדווח דני שדה על תוצאות בדיקה שערך. שדה ביקש לברר אצל חברות הסלולר לכמה זמן הן מתחייבות לשמור על רמת המחירים הנמוכה וגילה כי אף חברה, למעט רמי לוי, אינה מתחייבת שלא להעלות את המחיר כבר בעתיד הקרוב. בדיוק כפי שטענה מנהלת המכירות בסניף של סלקום בפני כתבת "דה-מרקר". את כפולת העמודים הפותחת ב"ממון" מלווה הסיסמה "מלחמת המחירים".
ומה אם העיתון שממתין ללקוחות סלקום במרכזי השירות הוא עיתון הבית של קבוצת אי.די.בי, "מעריב"? במקרה כזה אין "אביב סלולרי", אין "מלחמת סלולר" ואף לא "מלחמת מחירים". במקום זאת ימצאו לקוחות סלקום בשער מוסף "עסקים" את הכותרת "מהפכה דרדלה". כותרת המשנה מסבירה: "שר התקשורת הבטיח מהפכה, אבל מדובר בביטול ביורוקרטיה שמעטים ירוויחו ממנו". הקוראים מופנים לעמ' 7 במוסף.
לקוחות סלקום שלא יתייאשו ויעזבו באותו הרגע את מרכז שירות הלקוחות יגלו כי המהפכה שמוגדרת ב"מעריב" "דרדלה" אינה שינויי המחירים בחבילות הסלולר לאור כניסת החברות החדשות, אלא בכלל מהפכה אחרת.
"הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים עשויה לפגוע בצרכנים" הוא הציטוט שמתפרסם בראש עמ' 7 מעל ראיון שקיים הדר חורש עם אודי מארצ'י, מנכ"ל hMobile. לדברי מארצ'י, הרפורמה המתוכננת בייבוא המכשירים תוביל להצפה של השוק הישראלי בדגמים זולים ואיכות מפוקפקת. אגב, התיבה "דרדלה" אינה מופיעה בראיון כלל. ומנין המסקנה כי מהפכת הדרדלה הזו תועיל למעטים בלבד? מארצ'י אומר: "הייבוא ישפיע בעיקר על מחירי טלפונים זולים, ובהמשך הוא עשוי להשפיע גם על שוק הטלפונים המתוחכמים כמו אייפון, גלקסי ומותגים אחרים, אך ההשפעה לא תהיה ישירה".
סיכום ביניים: עמוד השער של "עסקים", מוסף הכלכלה של קבוצת אי.די.בי, המחזיקה גם בחברת הסלולר סלקום, מטעה פעמיים. ראשית, ניתן היה לחשוב כי מהפכת הדרדלה היא המהפכה שעובר בימים אלה שוק חבילות הסלולר, זו שעליה מדווחים בהרחבה כל העיתונים למעט "מעריב", ולא המהפכה העתידית שתתמקד בשוק ייבוא המכשירים. שנית, למרות ההגדרה השלילית בעמוד השער והטענה כי המהפכה תועיל למעטים בלבד, המרואיין עצמו אמנם מדבר על האפשרות של פגיעה בצרכנים, אך לצד זאת הוא מעריך כי בעתיד עשוי השינוי להשפיע גם על ירידת המחירים בשוק המכשירים המתקדמים.
אגב, לקוחות סלקום הממתינים זמן ארוך לנציגי שירות יספיקו אולי להגיע לשורת הסיום בידיעה של חורש. שם מצוין כי "במרכזי השירות הטלפוני של החברות הסלולריות נרשמו לחצים גדולים של לקוחות שביררו אם אפשר להוזיל את השירות שהם מקבלים". אף מלה על התשובות שקיבלו.
עוד שתי הערות בעניין הסלולרי
א. בכפולה הפותחת של "דה-מרקר" מונים אמיתי זיו ואמיר טייג את "המנצחים והמפסידים בסיבוב הראשון של המהפכה הסלולרית". בין המפסידים גם "הפנסיונר". "מניות התקשורת נהפכו בשנים האחרונות למרכיב חובה בתיקי ההשקעות של גופי הפנסיה המקומיים", מוסבר. "היציבות המפורסמת שלהן ותזרים הדיבידנדים קרצו למשקיעים ארוכי הטווח, שרק מחפשים היכן לשים את כספי החוסכים. קרנות פנסיה, נאמנות והשתלמות וקופות גמל השקיעו סכומים ניכרים במניות של בזק, סלקום ופרטנר, וכן באג"חים של חברות אלה. הירידות החדות והשמדת הערך שחלה במניות אלה תפגע בתיקי השקעות אלה. סך הפגיעה נאמדת במיליארדי שקלים לא מעטים, שמתחלקים על כמה מיליוני חוסכי פנסיה".
ב. אתמול נכתב במדור זה כי "דה-מרקר" הוביל מסע תקשורתי וציבורי למען פתיחת שוק הסלולר לתחרות, שאת פירותיו חוגגים בימים אלה גם עיתוני הכלכלה האחרים. קורא הפנה את תשומת הלב לכך ש"גלובס" כתב אף הוא בעקביות למען מטרה זו. בדיקה חוזרת, מעמיקה יותר מזו שנערכה אתמול טרם פרסום המדור, מעלה כי הטענה נכונה. עיתונאי "גלובס", גד פרץ, כתב בשנים האחרונות בלהט לא אחת ולא פעמיים ולא שלוש ולא שבע פעמים בעד הכנסת מפעילים חדשים לשוק והגברת התחרותיות בו. עם הכותב והקוראים הסליחה.
איכון ציידים וגנבי עתיקות
על מהפכה נוספת הקשורה לסלולר מדווח בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". "עוקבים אחרינו", נכתב בראש שער העיתון הבוקר. טובה צימוקי ותלם יהב מדווחים בעמ' 4 כי "משרד המשפטים מקדם חקיקה שתגדיל משמעותית את מספר הגופים והרשויות שרשאים לעקוב אחרי אזרחים לצורכי חקירות". לפי הדיווח, "בין הגופים החדשים שיוכלו לחדור לנו לטלפון ולמחשב, לפי היוזמה: רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים". כמו כן, כך מדווח, יקבלו גם משרד החקלאות, המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) ורשם מאגרי המידע היתר לעקוב אחרי אזרחים על-ידי ביצוע האזנות סתר לטלפון, מעקב אחר מסרונים, הודעות אימייל וקובצי מחשב.
מדובר, כך מוסבר, בהרחבה לחוק התקשורת, שנגדו עודנה תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ שהגישו האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי-הדין. במשרד המשפטים, מתברר, הגיעו למסקנה כי יש להרחיב את החוק המקורי. לא רק מבחינת הגופים הרשאים לעקוב, אגב.
לפי ההצעה החדשה, לצד מעקב אחר חשודים בעבירות פשע, יותר מעקב גם אחר חשודים בעבירות עוון. במשרד המשפטים הסבירו כי רשות העתיקות תוכל לקשור באמצעות הסמכויות החדשות שיינתנו לה בין חשודים בגניבת עתיקות. משרד החקלאות יוכל לאתר ציידים לא חוקיים באמצעות איכון הטלפונים שלהם.
ב"הארץ" הצליחו לאתר אנשים העוסקים בציד לא חוקי גם בלי שימוש באיכון סלולרי. בראש שער העיתון הבוקר מקודמת כתבה מאת עמליה רוזנבלום שתופיע במלואה מחר. "טורפי-על: הצצה אל תעשיית הציד בישראל", נכתב מעל תצלום של ניר כפרי שבו נראית חבורת ציידים סביב חזיר בר הרוג.
"מספר מקרי הציד הלא-חוקי בישראל בשנה עומד, על-פי הערכות, על כ-14 אלף", מדווחת רוזנבלום. "קשיי אכיפה בקרב הציידים הדרוזים והערבים, וכן העובדים הזרים התאילנדים, ומצד שני עונשים מקילים לציידים שהורשעו בבתי-המשפט, תורמים לכך שציד זה פורח, ומדלל משמעותית את אוכלוסיית חיות הבר בארץ". לפי רוזנבלום, "עקב כך צפוי לעבור בקרוב בכנסת תיקון לחוק להגנת חיות הבר, שיבטל לחלוטין את מוסד הציד הספורטיבי בישראל".
הסטטיסטיקה לא ממש משנה
הכותרות הראשיות של "ישראל היום" ו"מעריב" מוקדשות לזרים החיים בקרבנו. "פצצת זמן", נכתב בשער "ישראל היום", בין מרכאות, בלי שיהיה ברור מי המצוטט. מעיון בידיעה מאת אבי כהן, יהודה שלזינגר וגדעון אלון, המתפרסמת בכפולה הפותחת של העיתון, עולה כי הכותרת הראשית של "ישראל היום" הבוקר היא ציטוט של "אזרחים".
הנה כך נכתב: "בכירי בטחון הפנים בישראל, ובהם השר לבטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', המפכ"ל רב ניצב יוחנן דנינו ומנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר, הגיעו אתמול למתחם התחנה המרכזית בתל-אביב על מנת לעמוד מקרוב על בעיית העובדים הזרים. אזרחים שהיו במקום פנו לשר בטענות קשות ובדרישה לפתור את הבעיה, שהגדירו כ'פצצת זמן'. השר אהרונוביץ' השיב לאזרחים: 'אני לא מתחבא. אני מגיע לשמוע את הכאב שלכם, ויש לכם כאב אמיתי וצודק'". לשר אהרונוביץ' יש תוכנית: "לתת להם דרכון, כרטיס טיסה ו-1,000 דולר בכיס". זו גם הכותרת שמתנוססת מעל כפולת העמודים הפותחת של העיתון: "1,000 דולר וכרטיס".
עוד נכתב בידיעה כי בשל "מקרי האלימות הגוברים בתל-אביב, שבהם חשודים מסתננים ופליטים אפריקאים", התראיין אתמול שר הפנים אלי ישי לגלי צה"ל ואמר: "אני הייתי עושה דבר פשוט – מכניס את כולם ללא יוצא מן הכלל לבית-הסוהר או חלק מהם למתקן שהייה – מי שלא עוסק בעבריינות, אף שרובם כן עוסקים בעבריינות, ומשם נותן מענק עזיבה או מענק גירוש על מנת להחזיר אותם למדינתם".
לפי הדיווח ב"ישראל היום", ח"כ אופיר אקוניס הניח אתמול הצעת חוק הקובעת כי כל מי שילין, יעסיק ו/או יסיע שוהים בלתי חוקיים בישראל, יהיה צפוי לעונש של חמש שנות מאסר ולקנס כספי בסך 500 אלף שקל. בעיתון מצוטט ח"כ אקוניס כמי שהסביר כי "מעשי האלימות של שב"חים הופכים לאיום ממשי. חובתנו למצוא פתרון שיחזיר את בטחונם של האזרחים".
"בשנה האחרונה דווקא חלה ירידה משמעותית במקרי רצח ותקיפה", מצוטט באותה הידיעה ממש מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו, שהופיע אתמול בוועדת הפנים של הכנסת. עם זאת, מיד בהמשך דבריו אמר המפכ"ל: "אך מול מעשי האלימות הקשים האחרונים, הסטטיסטיקה לא ממש משנה".
"המתנדבים זועקים למענם", כותב דן מרגלית בטור פרשנות נלווה על ארגוני הסיוע לזרים, "וכבר מזמן שכחו כי 'עניי עירך קודמים'. יש בעיה הומניטרית קשה. אך מדוע רובץ כל הנטל על עם קטן, שהסביבה עוינת כלפיו ונשיא איראן מבקש להשמידו, ומשימותיו העצמיות כבדות מנשוא?
"[...] אין מתנדבים לעניינים החשובים לדמוגרפיה של העם היהודי. אין מי שמעודדים עלייה וגיור. הכתובת על הקיר ואיש אינו קורא. יחלפו כמה שנים והדמוגרפיה תתערער לא רק בארץ ישראל המערבית בין הים לבין הירדן, אלא גם מחוף תל-אביב לקו הירוק ממזרח לכפר-סבא. עוד זמן ולפתע ישראל, עם הקו הירוק ובלעדיו, לא תהיה מדינה יהודית עם רוב דחוק, אלא כזאת שתתנחם בכך שהיהודים יהיו המיעוט הגדול בפסיפס המיעוטים שיכלול גם זרים ופלסטינים".
כאמור, גם הכותרת הראשית של "מעריב" מוקדשת לזרים החיים בישראל, אך נקודת המבט שונה. "תלונה למשטרה: השר ישי מסית לאלימות נגד זרים", נכתב בה. בכפולה הפותחת מדווח יובל גורן על דברי שר הפנים בראיון לגלי צה"ל ועל התגובות לו.
"שעות ספורות לאחר ששר הפנים אלי ישי האשים את הפליטים ומבקשי המקלט מאפריקה בעבריינות, התקבלו אתמול טלפונים מאיימים במוקד הסיוע לעובדים זרים", כותב גורן.
"[...] זמן קצר לאחר מכן ניגשו העובדות שענו לטלפונים המאיימים לתחנת משטרת מרחב ירקון, שם הגישו תלונה נגד המאיימים האנונימיים. [...] במקביל להגשת התלונה נגד המאיימים על מוקד הסיוע, הגיעה אתמול מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, עו"ד רעות מיכאלי, למשטרת מרחב ירקון, והגישה תלונה נוספת בשם המוקד נגד שר הפנים אלי ישי על הסתה".
בשולי החדשות
א. בראש שער "ישראל היום" הבוקר הפניית ענק תחת הכותרת "לראשונה בישראל: השתלת פנים". "בלעדי", קוראת חותמת מעל כותרת המשנה: "בקרוב: רופאים מאיכילוב יהיו בין הבודדים בעולם שמבצעים השתלת פנים של אדם מת בגוף חי". הכותרת מקדמת כתבה מאת רן רזניק, שתתפרסם מחר במוסף "שישבת" של העיתון. לכותרת נלווה שער המוסף שיחולק מחר וזמין כבר כעת באתר האינטרנט של העיתון, כולל הכתבה של רזניק על השתלות פנים.
ב. מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש להסכם שאליו הגיע השב"ס עם נציגי האסירים והעצירים המינהליים הפלסטינים. "ההסכם [...] תיקן מעט מהמעוות בכל הנוגע למדיניות הבידוד וביקורי המשפחות של האסירים מעזה", נכתב במאמר. "כמו כן הובטח לבדוק שוב את התיקים של יותר מ-300 האסירים המינהליים, שאחדים מהם כלואים במשך חודשים רבים בלי שנמסר להם מה פשעם. מנגד התחייבו האסירים שלא לעסוק מתוך הכלא בפעילות נגד בטחון המדינה.
"אפשר לראות בכך סימן נוסף להכרת הפלסטינים ביתרונות המחאה הלא-אלימה על פני המאבק האלים. על הממשלה לשוב ולשקול את יחסה לאסירים פוליטיים בכלל ולעצירים מינהליים בפרט. הצעת החוק החדשה להסדרת תנאי כליאה הולמים לכלל האסירים, הממזגת חוק שיזם ח"כ דב חנין (חד"ש) עם הצעה של המשרד לבטחון פנים, היא צעד בכיוון הנכון".
במדור הדעות של "מעריב" כותבת לילך סיגן על ההסכם שנחתם בין השב"ס לאסירים הפלסטינים. "יופי", היא כותבת בפתח מאמרה, "אז שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים הסתיימה. אני לא אומרת את זה בציניות, אלא במלוא הרצינות. בגדול, אלה בסך-הכל חדשות טובות, לא? מצד אחד, מדובר במרצחים או בכאלה שתיכננו להיות מרצחים, ובינינו, אם הם היו כלואים ברשות הפלסטינית – הם לא היו חולמים לקבל אף עשירית מהזכויות שהם מקבלים כאן. הם היו יכולים להרעיב את עצמם למוות, ואף אחד אפילו לא היה יודע מזה. מצד שני, זה שאחרים בוחרים לנהוג כמו חיות לא אומר שגם אנחנו צריכים לבחור להיות כאלה.
"הבעיה שלי היא לא עם ההסכם שנסגר עם האסירים הפלסטינים, אלא עם הפרופורציות שלנו. נדמה שכל הזמן קיים צורך להזכיר לכולם באיזה סרט אנחנו חיים, מי משחק את הדמות של הטוב ומי משחק את הדמות של הרע, ועל מה בעצם מדברת העלילה. המדיה בעולם כולו, וגם אצלנו, כל-כך דואגת להטיף לשימור הזכויות של המרצחים עד כי לפעמים היא שוכחת להזכיר שמדובר ברוצחים אכזריים".
ג. ב"ישראל היום" מדווח שלמה צזנה כי ראש ממשלת ספרד לשעבר, חוסה מריה אסנאר, אמר בהרצאה שנשא בירושלים כי מנהיגה הרוחני של איראן הבהיר לו בשיחה אישית כי הוא מתכוון להשמיד את ישראל. לפי הדיווח, אסנאר אמר כי "בשיחה פרטית שנערכה בטהרן באוקטובר 2000, עלי חמינאי אמר לי כי יש לשרוף את ישראל עד כלות ולהעלימה מהעולם". בתשובה לשאלת ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, "האם כשחמינאי דיבר על מחיקת ישראל מהמפה, הוא התכוון לתהליך היסטורי וממושך של קריסת המדינה הציונית, או שמא דיבר על חיסול פיזי-צבאי?", ענה אסנאר: "הוא התכוון לחיסול פיזי בכוח צבאי".
בתחתית עמ' 4 של עיתון "הארץ" מדווח ברק רביד כי לפי סקר דעת קהל של ה-BBC, שנערך בקרב אזרחים מ-22 מדינות, ישראל היא אחת המדינות המשפיעות לרעה על העולם ומעוררות תחושות שליליות. ישראל הגיעה למקום השלישי בדירוג, לצד קוריאה-הצפונית. במקום השני ניצבה פקיסטן, ובמקום הראשון – איראן.
ענייני תקשורת
ב"דה-מרקר" מתפרסמת רשימת פרשנות מאת שלומי שוב, יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות) בית-ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה, בעקבות הדו"ח שהגישה לאחרונה קבוצת מעריב. שוב מסביר "כיצד רושמת 'מעריב' הכנסות מס של 12 מיליון שקל, חרף היותה חברה מפסידה".
בכפולה האמצעית של "מעריב" מתפרסם ראיון שערך עמיחי אתאלי עם אהרון קליין, שדר רדיו המתגורר בתל-אביב ומשדר תוכנית שבועית באינטרנט עם למעלה ממיליון מאזינים באמריקה.
אמילי גרינצווייג מדווחת ב"הארץ" כי בבדיקה שנערכה באולפן של רשות השידור התגלו "חיידקים מזיקים למערכת העיכול ובודדו כמויות גדולות של עובש".