הדס שטייף אינה נסוגה מהפרסומים שפירסמה בגלי-צה"ל, שלפיהם נתן זהבי הטריד מינית נשים, ומצהירה כי חלק מהנשים שסיפרו לה על מעשיו יהיו מוכנות להעיד על כך בבית-המשפט – כך עולה מכתב ההגנה שהגישה שלשום (7.2) לבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו.

לפני כשלושה חודשים הגיש זהבי לבית-המשפט תביעה לפיצוי בסך 1.8 מיליון שקל משטייף לאחר שזו פרסמה בגלי-צה"ל כי כפה עצמו על נשים. לדבריו, כפי שבאו לידי ביטוי על-ידי עורכי-דינו ליאור אפשטיין, שלומי וינברג ובן קרפל, שטייף "שמה לה למטרה לבוא חשבון ולנצל מעמדו התקשורתי של התובע ואחרים לשם פרסום עצמי, באמצעות השמצות נבזיות במיוחד ברף הגבוה ביותר האפשרי, הרומסות את שמו הטוב של התובע עד עפר, בפרסומי לשון הרע קיצוניים במיוחד".

זהבי יצא נגד העובדה כי שטייף דיווחה על עדויות בלי לציין את שמות הנשים, מיקום האירועים ומועדם, וטען כי בכך היא מונעת ממנו "יכולת אמיתית להתגונן". עוד טען כי מהלכי שטייף, שנעשו במסגרת "אופנה" של "לינץ' ציבורי", הם "אלימות מילולית של ממש". בכתב התביעה ציטט זהבי באריכות 13 פרסומים של שטייף נגדו, טען כי כולם שקריים לחלוטין ודרש לקבל עבור כל אחד מהם פיצוי בסך 140 אלף שקל, וביחד 1.82 מיליון שקל, שאותם עיגל, "לצורכי אגרה", לסך של 1.8 מיליון שקל.

בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עורכי-הדין אורנה פורגש וניר גצ'רסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב, טוענת שטייף כי עומדות לה ההגנות בחוק איסור לשון הרע. "למרות הנוצות שבהן מבקש התובע להתהדר, כלוחם למען זכויות וצדק חברתי", נטען בכתב ההגנה, "הרי שבפועל פנו לנתבעת מספר לא מבוטל של נשים, מיוזמתן, ושטחו בפניה עדויות על התנהגות פסולה של התובע, העולה לכאורה עד כדי הטרדה מינית".

הדס שטייף (צילום: משה שי)

הדס שטייף (צילום: משה שי)

שטייף טוענת כי טרם הפרסום הראשון "עשתה, כהרגלה, עבודה עיתונאית מקיפה, יסודית ומקצועית", וכי "רק לאחר שהתברר לה שהעדויות שנשמעו בפניה הן עדויות מקוריות של מתלוננות שאינן מתחזות, ושחלקן אף מגובות בעדויות נוספות המתארות התנהגות דומה של התובע במקרים שונים, החליטה הנתבעת לפרסם את התחקיר בכלי התקשורת השונים". לדברי שטייף, היא לוותה מהרגע הראשון על-ידי הגורמים המקצועיים בייעוץ המשפטי של גלי-צה"ל כדי להבטיח שהיא אכן פועלת במסגרת הראוי ועל-פי חוק.

לפי שטייף, "העדויות אשר הגיעו אליה ואותן פרסמה, ככל שביכולתה לוודא עניין זה, הינן עדויות אותנטיות, ובנסיבות העניין עומדת לה הגנת 'אמת דברתי', וכן הגנת 'תום הלב' הקבועות בחוק איסור לשון הרע. [...] מאחורי הסיפורים אשר פורסמו על-ידי הנתבעת, ובגינם הוגשה תביעה זו, עומדים אותם מקורות עיתונאים אשר נפגעו מהתובע, וביחס לחלקן ניתן לומר כי הלה באומץ לב אשר ראוי להערכה, ועל אף הרגישות הברורה הנובעת מכך, יהיו מוכנות אף להעיד בפני בית-המשפט הנכבד ולהתעמת עם טענות התובע, וזאת בכדי להעיד על אמיתות העדות שאותה הביאו בפני הנתבעת".

עוד מזכירה שטייף בכתב ההגנה כי "לעיתונות תפקיד חשוב ומרכזי בהעלאת המודעות לתופעת ההטרדות המיניות בחברה בה היא פועלת". לדבריה, "באמצעות חשיפת מקרים, והעלאת תופעות שליליות שכאלה לסדר היום הציבורי, התקשורת, הלכה למעשה, מכינה את הקרקע לאותם נפגעי הטרדות מיניות לאזור אומץ ולספר את סיפורם, על אף הרגישות והמחיר האישי הכבד שעלולים לשלם על כך. הכל במטרה למגר תופעה זו ולשים את כבודו של האדם במרכז".

43552-11-17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 5.12MB)

להורדת הקובץ (PDF, 227KB)