"אל תשאלו איפה הייתי כשקריית-שמונה לקחה אליפות. תהיו איתם – תהיו איתנו". את הפרומו הזה בשידור משחק האליפות המתקרב של קריית-שמונה בערוץ 1, ביום שני בערב, הקריא עורך המשדר טובי גאני. הוא סיפר במלים קצרות, גדולות, מדויקות, על משק כנפי ההיסטוריה המרחף מעל העיירה הצפונית. זו שכבר לא מזוהה רק עם קטיושות ואבטלה. "ערב טוב, עם ישראל", פתח יורם ארבל את השידור בפתוס השמור לאירועים לאומיים.
"תהיו איתם – תהיו איתנו", קבע-ביקש הפרומו, אלא שכמה מהצופים לא קנו את המלים הגבוהות. שהרי מלכתחילה הערוץ הציבורי לא מאוד רצה ולא באמת התכוון להיות במשחק הזה. שבוע קודם לכן בישרה מחלקת הספורט של רוממה כי הדרבי התל-אביבי יהיה המשחק המרכזי. דרבי הוא תמיד משחק סוער ומעניין, אבל הפעם לא היה לו ערך גדול מבחינת הטבלה. חשובה הרבה יותר קריית-שמונה, שנמצאת במרחק של מטר מזכייה דרמטית באליפות. ואם בערוץ הציבורי ברוממה לא חשבו שהשליחות שלהם היא להיות עם קבוצת הפריפריה מהצפון ברגעיה ההיסטוריים, סימן שהם מועלים בתפקידם, או פועלים על אוטומט, או סתם מנותקים.
הזעקה שקמה בקבוצה ובעיריית קריית-שמונה, יחד עם פרסומים באתרי הספורט, עשו את שלהם. תוך כמה שעות התקפלה הטלוויזיה הציבורית. עוד לפני כן ניסה אורי לוי, מנהל מחלקת הספורט, להגן על ההחלטה המשונה. בתגובה שהעביר ל"וואלה" נאמר: "אנחנו מחליטים איזה משחק ישודר, ובחרנו לשדר את הדרבי. אחרי הכל, זהו משחק עם חשיבות גדולה יותר מזה של קריית-שמונה מול בני-יהודה, משום שהוא זה שיקבע אם קריית-שמונה תהיה אלופה כבר השבוע. בכל מקרה, גם אם קריית-שמונה תוכתר לאלופה, נשדר את משחק ההכתרה שלה בשבוע שלאחר מכן. מבחינת עניין, אין ספק שהדרבי הוא המשחק המעניין של השבוע, הוא מרתק יותר אנשים".
ההחלטה של הערוץ הממלכתי להיענות לבסוף ללחץ הציבורי המוצדק ולנסוע לבסוף לקריית-שמונה ראויה לשבח. על זה נאמר, מודה ועוזב, ירוחם. יחד עם זאת, יש שתי נקודות העולות מן הפרשה הזו שכדאי להדגיש: ההחלטה הראשונית של הערוץ לשדר משחק מטעמי רייטינג מלמדת על אופן קבלת ההחלטות בתחנת רוממה. זו הולכת ומתרחקת מהמנדט העיקרי שלה: אלטרנטיבה לערוצים המסחריים המונעים משיקולי רווח והפסד בלבד, וקידום החשוב על פני המעניין. מה עוד שבמקרה הזה החשוב – קריית-שמונה – הוא גם המעניין. גם ספורטיבית וגם חברתית.
במקרה של הקבוצה הצפונית, נתקלה ההחלטה השערורייתית של הערוץ הממלכתי בתגובה ציבורית תקיפה ומיידית, והתיקון אכן מיהר לבוא. אבל לא תמיד יש מי שמאלץ את הערוץ לחזור בו מהחלטות עקומות של ראשיו. כדאי למנהלי הערוץ לבדוק שוב את סולם העדיפויות שלהם מן היסוד, ולא להסתפק בכיבוי שריפה מקומית כשזנב הדימוי הציבורי שלהם מתחיל לבעור.
הנקודה השנייה קשורה לצביעות שניכרה בפרומו המפתה שהוזכר לעיל. למען האמת, היא היתה צפויה. היה ברור שבערוץ יגישו את המשחק בקריית-שמונה בפתוס פטרוני, היסטורי, כאילו שהם מעולם לא חשבו לדלג עליו בנונשלאנט. היה אפשר לצפות מערוץ 1 שיסקר את המשחק בלי פומפוזיות, בהתחשב בכך שרבים מהצופים כבר הספיקו להבין שקריית-שמונה עבור עורכי הספורט של הערוץ הזה היא אלופה סוג ב'.
יום שמח, יום עצוב
במדור ביקורת התקשורת המעניין במדור הספורט באתר "וואלה" כתב נמרוד עופרן על המאניה-דיפרסיה שאחזה בעיתונות בעקבות שני משחקיה הראשונים של מכבי תל-אביב בהצלבה מול פנאתינייקוס. "המדינה כולה – ותקשורת הספורט שלה בחזית, כמובן – התגייסה כדי להלל ולקלל, לעקוב ממרחק מיקרוסקופי אחר כל דבר שקורה, ומיד להבהיל אותו למעבדת הקולקטיב לניתוח מעמיק". עופרן עקב אחרי ההתנהלות הזו באמצעות ביקורת על שדרי המשחק בערוץ 10, ניב רסקין ועפר שלח: "את התבוסה במשחק הראשון מיהרו שלל עיתונאים לכנות במלים 'השפלה', 'ביזיון ו'בושה', כשבמהלך אותו משחק ניב רסקין אפילו צעק את המשפט: 'פנאתינייקוס רוצחת את מכבי תל-אביב'!".
כיוון שעופרן אינו יכול או אינו רוצה, או שמא עורכיו אינם מעוניינים, לבקר את עצמם, הנה להם שתי כותרות ממדור הספורט שלהם אחרי שני המשחקים. בראשון, למחרת התבוסה של מכבי, פירסמו ששחורציאניטיס בדרך החוצה מהקבוצה. ייתכן שהידיעה נכונה, אבל עיתוי הפרסום אינו מקרי ומשקף את מצב הרוח הכללי. חלפו 48 שעות, מכבי ניצחה בגדול במשחק השני, והנה צצה ב"וואלה" כותרת שמביעה קורת רוח – בקבוצה רוצים שדייוויד בלו, ממצטייני המשחק, יחתום הלאה. גם כאן הידיעה קשורה בקשר אמיץ עם מצב הרוח הכללי. ועוד לא אמרנו כלום על הידיעה באותו אתר שלפיה הלייקרס מה-NBA חושקת לפתע ביוגב אוחיון. מאניה-דיפרסיה בהתגלמותה.
יאללה בית"ר
מה ערכו של אירוע בינלאומי בכדוריד בעיני תקשורת הספורט? מכבי תל-אביב אירחה במוצאי שבת וביום ראשון השבוע את מאריבור הסלובנית במסגרת רבע גמר גביע האתגר האירופי. אלא שאף ערוץ טלוויזיה לא טרח לשדר את שני המשחקים ההיסטוריים, החשובים בתולדות המועדון.
לערוץ הספורט יש הסכם שידורים עם איגוד הכדוריד על העברת משחקי הליגה, כמתחייב מהוראות הרגולציה. כל שידור הוא עול כספי על הערוץ. בערוץ אמרו שהם מוכנים לשדר את משחקיה של מכבי תל-אביב, אבל אלה יבואו על חשבון שידורים ממשחקי הפלייאוף בליגה. יו"ר מכבי תל-אביב, אייל פרוילינגר, טען באוזנינו כי מדובר באירוע ממלכתי שחורג מההסכם הרגיל ומחייב צילום.
לערוץ הספורט היתה בעיה נוספת: השבת שלהם עמוסה והמצלמות בתעסוקה מלאה במגרשי הכדורגל. בערוץ אמרו לאנשי מכבי כי אם הקבוצה שלהם תשיג תוצאה שתיתן לה סיכוי בגומלין, ישודר המשחק השני. מכבי השיגה תוצאה טובה, הפסידה במשחק הראשון רק בשער אחד, אלא שאז דרשו בערוץ הספורט להקדים את משחק הגומלין לשעה 16:45, ולא לשחק ב-20:00 כפי שקבעה הקבוצה. הסיבה: יום ראשון תפוס לטובת "ערב הכדורסל של ישראל".
במכבי התעקשו לקיים את המשחק בשעה המקורית, מתוך התחשבות באוהדיהם, וכך נמנע גם שידור המשחק השני. במכבי עוד ניסו להציל את המצב ופנו ל-one, אלא ששם דרשו מהם 15 אלף שקל. המשחק לא שודר, והחשיפה הטלוויזיונית היחידה שהוא קיבל באותו יום ארכה כדקה ב"חדשות הספורט".
"שערורייה מדהימה", מסכם היו"ר פרוילינגר. "הבאנו כבוד למדינה, אבל בערוצי הטלוויזיה העדיפו לשדר משחקי כדורסל זניחים, או את בית"ר ירושלים. כנראה שבית"ר מביאה כבוד גדול למדינה".
2 קטנות
דלת אחורית. "יוני רוזנטל: נבוא בטירוף, המשחק הזה תלוי בנו", בישרה כותרת הידיעה ב-one. ספק אם מישהו ב"מערכת one", החתומה על פרסום מה שאינו אלא הודעה יחצנית מהפועל ראשון-לציון בכדוריד, ידע כי מי שכתב אותה הוא לא אחר מדין אלמס, הכתב שאותו פיטרו לפני כשלושה שבועות אחרי ששוחח עם כותב שורות אלו. אלמס, שמעדכן בהתנדבות את אתר הקבוצה, עדיין מחפש עבודה. אגודת העיתונאים הצעירה לקחה על עצמה לייצג אותו מול one בכל הקשור לפיטוריו השערורייתיים.
לא עשתה שיעורי בית. ב"שירים ושערים" בשבת האחרונה העלו לשיחת טלפון את חלוץ קריית-שמונה, שמעון אבוחצירא. המראיינת מירי אליקים הקדימה ובישרה כי שחקני קריית-שמונה כבר הקליטו את שיר האליפות, מה שלא מנע ממנה לפתוח ולשאול את אבוחצירא אם הקבוצה הקליטה את שיר האליפות. להפתעתה של המראיינת, התשובה של השחקן היתה שלילית. כהקדמה לשאלה הבאה סיפרה אליקים שאבוחצירא כבש עד כה שישה שערי ליגה, והשחקן הנבוך העמיד אותה על טעותה ובישר שכבש בדיוק פי שניים.
התיקונים
האם ב-one כאלה לארג'ים שהחליטו להעסיק את אורי קופר, איש "ידיעות אחרונות", ככתב שלהם ולשלם לו כדי לפרסם כתבה שכתב? האם one מכר ל"ידיעות" שטח פרסום ולא הקפיד על הפרדה בין פרסומות לידיעות? או שבאתר החליטו לפנק את האח לבעלות הצולבת, ואחד העורכים במשמרת ישב לכתוב פרסומת לעיתון?
טעות עריכה קשה ב"ידיעות אחרונות" העלימה את מטה אשר מההפסד בסדרת הגמר בפלייאוף הכדורעף, והקריבה במקומה את הפועל כפר-סבא.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il