בשבועות האחרונים עלה קמפיין שלטי חוצות ענקיים ברחבי הארץ. תחת הכותרת הסחבקית "כחלון דואג לכם נטו" מתפרסמים צילומים מרניני לב של דוגמנים כלל ישראלים כשהם מחייכים ומסופקים, כל זאת בתקופה שבה הציבור יוצא להפגנות ומוחה על כך שנטו – נראה שכמה וכמה מחברי הממשלה לא מוכיחים דאגה אמיתית למצב העם אלא יותר למצב הכלכלי שלהם עצמם.
כשכחלון הקים את מפלגת כולנו הוא הודיע שהגיע להיות חברתי נטו, אולם בפועל הוא ממשיך ומתנער מהכרזות הבחירות שלו: כחלון הבטיח לטפל בהסכם הגז כאילו אין לו חברים, אך דקה לאחר כניסתו לכנסת ומינויו לשר אוצר נזכר שבעצם כן מדובר בחברים שלו ושהוא מנוע מלעסוק בנושא. בעיית הדיור מטופלת בשליפות קופירייטריות הנושאות גוון פופוליסטי: הגרלות מחיר למשתכן שכבר זוכות לביקורת של זוכים, הכרזות וחוק דירה שלישית שבינתיים נדחה על-ידי בג"ץ. דו"ח מרכז אדוה האחרון הציג תמונה עגומה וביקר קשות את מדיניות כחלון, וגם התגובות לכתבות בתקשורת וברשתות החברתיות מבהירות שהציבור לא מרוצה.
הררי החשדות והחקירות גרמו לכך שבמוצ"ש אחד עברה ההפגנה נגד השחיתות השלטונית מפתח-תקווה לשדרות רוטשילד ולרחבי הארץ והוציאה לרחוב קהל של עשרות אלפי מפגינים. בהפגנות המתקיימות מול הפנטהאוז המפואר של כחלון, באחד המקומות היותר יוקרתיים בחיפה, שר האוצר לעולם לא טורח להתייחס למפגינים.
כחלון הוא הפוליטיקאי החיפאי הבכיר ביותר, שהחיפאים קיוו שיהיה הלוביסט שלהם בממשלת נתניהו – יעזור לעצור את הרחבת בתי-הזיקוק, יפעל לטובת המצב במפרץ חיפה. אלא שכחלון מחובר ליונה יהב חבר מפלגתו ומנותק מהציבור החיפאי, שאיבד את האמון ביהב עצמו לאור התנהלותו לאורך שנות שלטונו בחיפה בנושא הזיהום. התפנית לכאורה שעשה לאחרונה כבר לא משכנעת ונראית כמו מסע יחצני לטובת הבחירות הקרבות.
בתיה עופר על שער "ליידי גלובס", 5.12.17
לצד שלטי החוצות הצטרף כחלון לתעשיית כתבות ה"סיפור האישי" בעלות האופי המציצני. מי לא רוצה להציץ לחיים האישיים של מי שקובעים את חייו או מהלכים עליו אימים? רונית צח הצביעה בדף הפייסבוק שלה על השיטה העיתונאית לרתימת רגשות האמפתיה של האזרח הקטן, בנתחה את הכתבה על משפחתו של אלון קסטיאל. כחלון עשה שימוש בסיפור האישי הנוגע ללב על ילדותו ואמו מגבעת אולגה והסיפור על אביו קשה היום, שכל שהוריש לו לדבריו הם בקבוקי עראק.
כתבת אמפתיה כזו התפרסמה לאחרונה ב"ליידי גלובס", ראיון שבו סיפרה בתיה עופר, אשתו הרביעית של עידן עופר, על חייה באנגליה, לשם עברו המיליארדר ומשפחתו משיקולי מס. עופר מתרפקת על הגעגועים לארץ, נסיבות חייה השזורים ברגעים קשים ועמידתה האוהבת לצד בעלה הסובל לדבריה מהכפשה לא צודקת של הציבור החיפאי המתלונן על המפעלים המזהמים.
בתיה עופר פועלת גם במישור החברתי. היא היו"ר של קרן שמגשימה משאלות לילדים החולים במחלות מסוכנות. כזכור, משפחתו של עופר תרמה כספים למרכז הרפואי רמב"ם שבו מאושפזים ילדים ובוגרים החולים במחלות קשות, שחלקם כנראה הגיעו לשם כתוצאה מהזיהום של המפעלים המזהמים של משפחתו של עופר. המפעלים שזכו להמשך השקט התעשייתי בזכות ניווט מניפולטיבי של תמיכה משולבת וחמקמקה של יהב וכחלון.
ה"אהבה" כאמצעי מקדם מכירות כבר נשחקה מרוב שימוש, וה"חברתי" הוא ה"אהבה" החדש. בעלי עמדות הכוח וההון רתמו את המושג "חברתי" לטובת מעשים מאוד לא חברתיים, ומנסים לשכנע את הציבור שיאהב אותם. אולי גם כחלון וצוות הקמפיין שלו סבורים שהציבור עשוי עדיין ולמרות הכל לקנות את המסר החברתי של כחלון משלטי החוצות, כאילו מדובר באביזרי רכב או משקפיים במבצע. ואם לא, הם לפחות יכולים להתנחם בכך שעל השלט קשה מאוד להשאיר טוקבק.