אין לי מושג מה הסיבה שהניעה את עו"ד אפרים (אפי) נוה, ראש לשכת עורכי-הדין בישראל, להסתובב במשך כמה חודשים, בכמה וכמה ימי צילום, כאשר מיקרופון מוסתר בדש בגדו, מקליט אותו ואת בני שיחו. מערכת התוכנית "עובדה" והכתב עמרי אסנהיים, ששידרו מהנקלט באותו מיקרופון, עשו עבודה מבריקה כשהצליחו לרתום לצורך כתבה על הוועדה למינוי שופטים את נוה, את שרת המשפטים איילת שקד וחברים נוספים בוועדה. כתוצאה משיתוף הפעולה שלהם עם מערכת התוכנית זכינו למבט מבפנים על אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים במערכות השלטון – ועדה שהיא המקום הקובע כיצד ייראו פניה של מערכת המשפט בשנים הבאות.

נוה הסכים להסתובב עם מיקרופון, שהקליט כאמור אותו ואת שיחותיו עם עורכי-דין, שופטים, חברי-כנסת ושאר נכבדים שעמם הוא מתחכך באירועים פומביים, כמו כנס לשכת עורכי-הדין באילת. את מה שנאמר על הבמה כולם שומעים, אבל העסקאות האמיתיות נחתכות במסדרונות ובטרקלין האורחים החשובים. אני מקבל את דברי מערכת "עובדה" שנוה ידע בדיוק מה נושא הכתבה, והחליט – משיקוליו – לשתף פעולה עם היוזמה. כשהוא נראה ונשמע משוחח עם שופטים מכהנים, עם חברי-כנסת ועם עורכי-דין חנפים הבאים לעשות נפשות לעצמם במטרה להתמנות כשופטים – הוא עצמו יודע שהדברים מוקלטים, אך אין שום אינדיקציה שבני שיחו מעלים זאת בדעתם.

אין כאן סוגיה של אתיקה עיתונאית המצויה במחלוקת; אין כמובן גם סוגיה חוקית, שהרי ידיעתו של אחד מהמשתתפים בשיחה על כך שהיא מוקלטת מוציאה אותה מגדרה של האזנת סתר אסורה. אבל סוגיה של הפרת כללי האתיקה של עורכי-הדין דווקא יש: כלל 22(א) לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית) אוסר על עורך-דין להקליט שיחה עם עורך-דין אחר אלא אם הדבר נעשה בידיעתו. עם זאת, נוכח הכוח שצבר עו"ד נוה במנגנון האמון על מינוי וקידום שופטים, קשה לראות את גדודי בני שיחו ממהרים להתלונן על שהוקלטו בלא ידיעתם.

כללי לשכת עורכי-הדין אוסרים על עורך-דין להקליט שיחה עם עורך-דין אחר אלא אם הדבר נעשה בידיעתו, ומתייחסים גם לניגודי עניינים של חברים בוועדה למינוי שופטים

מלבד ההפרה לכאורה של הכלל האתי בדבר איסור הקלטתו בסתר של עמית למקצוע, נראה שראש לשכת עורכי-הדין כשל בהיבט אחר, מהותי יותר: עצם מעורבותו, שכלל אינה מוסתרת, בהחלטות הוועדה לבחירת שופטים. סעיף 53א לחוק לשכת עורכי-הדין אוסר על עורך-דין החבר בוועדה לבחירת שופטים לייצג צד בבית-משפט שהשופטים בו מתמנים על-ידי הוועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה.

לא זו בלבד שנציגי הלשכה החברים בוועדה לבחירת שופטים מנועים מלהופיע בבתי-המשפט, אלא שהם, כמו יתר חברי הוועדה, גם אינם רשאים לקבל הנחיות מהגוף ששלח אותם לוועדה, וזאת בהתאם לסעיף 6א לחוק בתי-המשפט.

ראש הלשכה, על-פי עדותו שלו, הוא עורך-דין פעיל המופיע תדיר בבתי-המשפט, ולא רק הוא, אלא גם עורכי-דין העובדים במשרדו ובעבורו. עו"ד נוה מעולם לא טרח להסתיר כי מעת בחירתו לראש הלשכה לפני כשנתיים וחצי הוא אוחז בהשפעה ישירה על עמדותיהם של נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, ובהחלטתם לתמוך בקידומם של מועמדים כאלה, ולא באחרים. יעידו על כך הראיונות הרבים שנתן לכלי התקשורת בתקופת מינוים של ארבעה שופטים חדשים לבית-המשפט העליון לפני חודשים אחדים.

המשמעות היא שמעולם לא התקיימה "חומה סינית" בין נציגי הלשכה בוועדה, שאמורים להיות עצמאיים, לבין ראש הלשכה, שהוא בעל ברית של שרת המשפטים. באחרונה פורסם כי נוה אף התמנה פורמלית לאחד משני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. בכך הוא הציב עצמו בניגוד עניינים חריף מול עבודתו כעורך-דין ליטיגטור המופיע בבתי-המשפט, ובהפרה לכאורה של הוראות החוק.

הטענות הללו עשויות להישמע כמו דשדוש בטכנוקרטיה, פורמליזם קיצוני של מי שמבקשים להקפיד על קוצם של כללים. אבל בנושא של טוהר המינויים לערכאות השיפוט, הפרוצדורה היא המהות. יש סיבות שבגללן שופטים מכהנים אינם אמורים להסתופף בקרבתם של גורמי כוח, כמו שרת המשפטים, ראש לשכת עורכי-הדין או חברים בוועדה לבחירת שופטים; יש סיבות שבעטיין מצופה מחברי הוועדה לבחירת שופטים לשקול שיקולים ענייניים בלבד (להבדיל למשל ממדיניות של "למנות רק תימנים", כפי שהעידה על עצמה חברת הוועדה ח"כ נורית קורן, או מדיניות של למנות רק חובשי כיפה או מתנחלים, כפי שפועלת שרת המשפטים שקד); יש סיבות שבעטיין אמורים נציגי לשכת עורכי-הדין בוועדה לא להימצא בניגוד עניינים.

גדולתו של תחקיר "עובדה" אינה בכך שהוא חושף כי הכללים הללו מופרים בראש חוצות, אלא בכך שהמחיש שהשחקנים המעורבים מתגאים בהפרתם. הבון-טון החדש הוא צבירת כוח ציבורי ופוליטי באמצעות ניתוץ כל ערך של הגינות. מערכות ציבוריות רבות הושחתו מזמן או נמצאות בתהליכי השחתה. תחקיר "עובדה" המחיש כי דבר אינו עומד בדרכם של המשחיתים לכרסם גם את יסודותיה של מערכת המשפט.