לעומת כלי התקשורת בארצות-הברית, שצימצמו באופן יחסי את מידת הסיקור של מערכת הבחירות האחרונה בישראל, באירופה היה מי שגילה בה עניין רב. פראנס 24, רשת חדשות בינלאומית המשדרת מצרפת, שלחה שלושה נציגים לסיקור הבחירות, ואלה העבירו בימים האחרונים, כסיפור המוביל של הרשת, שלל כתבות, ראיונות ודיווחים חיים בניסיון להסביר לקהל הבינלאומי את הניואנסים והמורכבויות של מערכת הבחירות בישראל, על מטעניה, שיטתה ותוצאותיה הסבוכות.
את ערב הבחירות השבוע העבירו סוהא סיבאני ורוברט פרסונס, שניים משליחי הרשת בארץ, במטה קדימה שבתל-אביב, ולמרות זווית הראייה הדומה, התחושות האישיות שעלו בהם לאורך הערב נטו לכיוונים שונים.
פרסונס מספר כי התרשם מאוד מקריאות השמחה והחגיגות שפרצו מיד אחרי היוודע תוצאות המדגמים, לפני שהנוכחים עיכלו שהמציאות הקואליציונית בישראל מורכבת מכפי שקיוו. "מעניין לראות את הדמוקרטיה הישראלית בפעולה", הוא אומר, "כי עם כל הביקורת שניתן למתוח על ישראל, היא עדיין דמוקרטית בהרבה מכל המשטרים באזור".
תגובתה של סיבאני לתוצאות הבחירות היתה רגשית בהרבה. "מבחינה עיתונאית", היא מספרת, "שמחתי שהייתי במטה של קדימה כי הם ניצחו, ועיתונאי תמיד רוצה להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, אבל באופן אישי, אחרי שהיתה לי הקלה לכמה שניות, בחנתי את התוצאות לעומק וראיתי שליברמן בכל מקרה יהיה בממשלה".
פראנס 24 משדרת כבר למעלה משנתיים חדשות בינלאומית "מזווית צרפתית" בשלושה ערוצים במקביל: בצרפתית, באנגלית ובערבית. הרשת ממומנת, בחלקה, על-ידי ממשלת צרפת, והיא פרי יוזמתו של הנשיא לשעבר ז'אק שיראק.
נכון להיום, הערוצים בצרפתית ואנגלית משדרים 24 שעות ביממה, והערוץ בערבית משדר ארבע שעות בלבד. לפני שנה הצהיר נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כי הוא מתכוון לסגור את הרשת ולהחליפה בערוץ דובר צרפתית בלבד, אך בינתיים היא ממשיכה לפעול ואף עתידה להתרחב בקרוב. בעוד כמה שבועות אמור הערוץ בערבית לעבור לשדר במשך עשר שעות בכל יום, לקראת הפיכתו אף הוא לערוץ המשדר כל היממה.
הרשת אמורה להתחרות ברשתות בינלאומיות כגון CNN, BBC או אל-ג'זירה, אך בשונה מהן, בפראנס 24 אין כל הבדל בניסוחים וסגנון בין הערוצים הדוברים שפות שונות, לדברי פרסונס וסיבאני. "ההבדל היחיד", אומר סיבאני, "יהיה בסדר הדיווחים, בהתאם לקהל היעד, לא באופיים".
כחלק מהניסיון לשמור על ניטרליות בדיווח על נושאים מעוררי מחלוקת, הוחלט ברשת לא לעשות כל שימוש במונח "טרוריסטים". מנגד, גם המונח "לוחמי חופש" אינו קיים בלקסיקון של הכתבים. במלחמה האחרונה בעזה, למשל, צה"ל כונה "הצבא הישראלי" והכוחות שמנגד כונו "פעילי חמאס".
השלילי שבקמפיין שלילי
סיבאני, העובדת בערוץ הצרפתי בשנים האחרונות כמפיקה, נשלחה הפעם, לראשונה, לשמש כתבת שטח בישראל, המדינה שבה נולדה וגדלה. עובדת היותה עיתונאית זרה ומקומית בעת ובעונה אחת העניקה לה יתרון והעמיקה את דיווחיה, אך גם העמידה אותה במצבים לא נעימים. אחד מנהגי המוניות, למשל, הסביר לה כי הוא מתכוון להצביע לאביגדור ליברמן משום שיש צורך ב"מנהיג כמו סטלין", שיידע לטפל במי שצריך לטפל בו. גם עוברי אורח ברחובות תל-אביב דיברו איתה בגילוי לב ובמלים בוטות על הסכנה הטמונה באזרחי ישראל הערבים.
לדבריה, היא נמנעה מלהציג את עצמה כערבייה בפני המרואיינים הישראלים משום שרצתה להתוודע לדעותיהם האמיתיות. "שמעתי דברים רבים שחרו לי כערבייה", היא מספרת, "הרבה דעות גזעניות. בעיקר ראיתי את התכונה, האנושית, שלא להצליח לצאת מנקודת המבט שלך ולראות את זו של האחר".
פרסונס, שהוא ראש דסק החוץ ברשת, התרשם דווקא ממה שלא שמע ולא ראה בימים שבילה כאן. אף שמבטו פגש פה ושם בשלטי בחירות, הוא הופתע ממיעוט הפעילים שראה ברחובות. "היה ברור שקיים מחסור באווירת בחירות", הוא אומר, "שזו מערכת בחירות ללא מטען רגשי חזק עבור הבוחרים".
מבחינת השניים, הסיפור המרכזי של הבחירות היה היטשטשות הבדלי האידיאולוגיות בין המפלגות, יחד עם עליית הימין ומעבר מדיון על סכנות ערביי האזור לדיון על סכנות הערבים אזרחי ישראל. את המידה שבה שלט הנושא הבטחוני בבחירות השניים מגדירים כ"אובססיה".
"כאירופי הצופה מהצד", הוא מוסיף, "נראית לי מעט תמוהה ההיעדרות המוחלטת כמעט של דיון כלכלי בבחירות הללו. בתקופה של משבר כלכלי עולמי חריף זה נראה מוזר לקיים בחירות ללא דיון כלכלי, במיוחד לנוכח העובדה שהממשלה הבאה, תהא אשר תהא, תיאלץ להתמודד עם משבר זה בקרוב. נוסף על כך, הבחירות הללו התחוללו בשל פירוק הממשלה בגין עבירות שחיתות, והיית מצפה שחלק גדול מהמטען הפוליטי במסעות הבחירות ינוע סביב ההתנגדות לשחיתות. אך ציבור הבוחרים, בחלקו הגדול לפחות, הצביע עבור ליברמן, אדם שחשוד בעצמו בעבירות שחיתות".
הבדל בולט בין הבחירות האחרונות בישראל ובין מערכות אחרות שכיסו השניים הוא בשימוש הרב שנעשה כאן בקמפיינים שליליים. לדברי פרסונס, בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות-הברית ניסו שני הצדדים להימנע ככל הניתן מקמפיינים שליליים. "בבחירות הקודמות בארצות-הברית", הוא מסביר, "היתה תגובה ציבורית חריפה לקמפיינים השליליים, ונראה שהפוליטיקאים הגיעו למסקנה שיש בהם כדי לגרום למצביעים לחוש ניכור כלפי המערכת הפוליטית. לא נראה שלקח זה נלמד בפוליטיקה הישראלית".
שניהם מסכימים כי תוצאות הבחירות עתידות להשפיע לרעה על יחסי ישראל-אירופה. "הציפיות באירופה לאחר בחירת אובמה היו גבוהות", אומר פרסונס, "וכעת כמעט בלתי נמנע שבמדינות אירופה יתעורר תסכול כתוצאה מהבחירה בישראל במה שנראה כקואליציה ימנית ויחל מתח בין האיחוד-האירופי לממשלת ישראל".