תאגיד השידור הציבורי התבקש לשלב בשידוריו תעמולה שנועדה להשפיע על ציבור האזרחים באיראן – כך עולה מדברים שאמר יו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, בישיבה שהתקיימה מוקדם יותר השנה. לדבריו, בתאגיד הוחלט להוסיף שידורי רדיו בשפה הפרסית בעקבות פנייה של מערך ההסברה הלאומי, זרוע הדוברות של משרד ראש הממשלה. לדברי עומר, גם "גורמי ביטחון וממשלה" פנו לתאגיד וביקשו מאנשיו לדאוג שיתקיימו שידורים בפרסית.

דוברת התאגיד, גילי-שם טוב, מסרה ל"העין השביעית" כי אחת הפניות הגיעה ממשרד התקשורת – שבראשו עמד אז ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, הדוברת סירבה למסור את שמותיהם של הגורמים שביצעו את הפניות. גם במשרד ראש הממשלה נמנעו מלמסור את השמות.

מפרוטוקול הישיבה שבה עלתה סוגיית השידורים בפרסית עולה כי ראש הממשלה פנה בבקשה זו גם באמצעות מערך ההסברה הלאומי. נתניהו מופקד על מינוי ראשי המערך, שהם נאמניו ומקורביו. בעבר מילא את התפקיד דוברו האישי לשעבר ניר חפץ, ורן ברץ – מקורב לנתניהו ועורך אתר "מידה" – אמור היה להתמנות לתפקיד אך נבלם בעקבות דרישה מטעם ממשל אובמה. בתקופה הרלבנטית להחלטה על השידורים בפרסית כיהן בתפקיד ראש מערך ההסברה הנוכחי, בועז סטמבלר.

במשך שנים מומן קיומה של התחנה בסיוע מערכת הביטחון, כך על-פי כתבה שפרסם העיתונאי רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" ב-2009

מעורבותם של נציגי נתניהו בדרישה להוסיף שידורים בשפה הפרסית מציגה זווית חדשה של ההתערבות הפוליטית בגוף השידור הציבורי הצעיר, שהוקם כדי להחליף את רשות השידור אכולת הפוליטיזציה והשחיתות.

הישיבה שבה נדונו השידורים בפרסית התקיימה ב-14 בפברואר, שלושה חודשים לפני תחילת שידורי התאגיד, בתקופה שבה נתניהו ופוליטיקאים אחרים עדיין פעלו כדי לבטל את הקמתו. פרוטוקול הישיבה נמסר לעמותת "הצלחה" בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה לתאגיד, אך חלקים רבים בו הוסתרו ולא ניתן לדעת מה נכתב בהם.

מדבריו של היו"ר גיל עומר עולה כי חוץ מתכנים בשפות עברית, ערבית ואנגלית, בתאגיד השידור החליטו לייצר תוכן גם בחמש שפות אחרות: רוסית, צרפתית, ספרדית, אמהרית ויידיש. הסיבה לבחירה בשמונה השפות הללו היא שעל-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אלו הן השפות הנפוצות בישראל. על-פי פרוטוקול הישיבה, השפה הפרסית התווספה לרשימת השפות לאחר התערבותם של הגורמים הממשלתיים.

שידורי הרדיו הישראליים בפרסית החלו בשנת 1949 והסתיימו בחודש מאי 2017 עם סגירת קול-ישראל בפרסית, תחנה קטנה ששידרה מירושלים שידורים שנקלטו באיראן ואף צברו שם פופולריות רבה. במשך שנים מומן קיומה של התחנה בסיוע מערכת הביטחון, כך על-פי כתבה שפרסם העיתונאי רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" ב-2009.

סמליל תחנת הרדיו כאן פרסית

לפי ברגמן, לפני כעשר שנים קוצץ התקציב הלשכה שדרכה מימן משרד הביטחון את התחנה – אך היועץ שעמד בראש הלשכה, אורי לוברני, הצליח להבטיח את המשך פעילות התחנה באמצעות גיוס תורמים, "יהודים פרסים שעזבו את המדינה ומתגוררים בארצות-הברית ובאירופה". גם מנהלה של התחנה במשך שנים רבות, מנשה אמיר, התייחס אליה כאל "מנוף הסברה יעיל וישיר" של ישראל באיראן במאמר שפרסם לאחר סגירתה ב"ישראל היום".

עם סגירת רשות השידור החלו גם בתאגיד לשדר שידורי רדיו בפרסית, אך אלו הופסקו בתוך כשבועיים לאחר שהשדרנית שנבחרה להוביל אותם החליטה לוותר על התפקיד – כך על-פי דברים שמסרה דוברת תאגיד השידור. עוד נמסר כי לאחרונה נבחר שדרן מחליף, נתנאל טוביאן, וכי השידורים בפרסית יתחדשו במהלך החודש הקרוב.

"השידורים בפרסית מיועדים בראש ובראשונה לשידור אל מעבר לים – לאיראן ולגולה הפרסית", נמסר עוד מתאגיד השידור הישראלי. "לא מדובר בשידורי תעמולה, כי אם בשידורי חדשות, תרבות ומגזין על הנעשה בישראל והצגה של המציאות מנקודת המבט הישראלית. השידורים מיועדים לכל מי שמעוניין לקלוט אותם באיראן, ועל-פי ההערכות לאורך השנים, מדובר במיליוני מאזינים – כמובן, לא רק יהודים".

מפרוטוקול הישיבה עולה כי ההחלטה להקים תחנת רדיו בפרסית התקבלה בוועדת התוכן של המועצה ומעל ראשו של סמנכ"ל הרדיו דאז, שמעון אלקבץ. עם זאת, דוברת התאגיד מסרה ל"העין השביעית" כי "עמדתו של סמנכ"ל הרדיו היתה ידועה בטרם קבלת ההחלטה". עוד נמסר מהתאגיד כי "לאחר קבלת ההחלטה ובעקבות דיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת מונתה ועדה פנימית לדיון בשידורי כלל השפות, ובה נכח סמנכ"ל הרדיו".

משרד ראש הממשלה: אין תגובה

ראש מערך ההסברה הלאומי, בועז סטמבלר, בחר שלא להשיב לפניית "העין השביעית".