"העולם נראה היום כמו הסיוטים הכי גרועים שכתבתי עליהם". בציטוט הזה, של הסופר הרוקי מורקמי, נפתחה כותרת המשנה שהודפסה על שער המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" ביום ראשון, ה-15 בפברואר. באותו בוקר היו אנשי המוסף יכולים בוודאי לחתום על הקביעה הזאת. אף שכותרת המשנה הבטיחה "ראיון בלעדי" עם הסופר היפני המצליח ("הסופר היפני הפופולרי ביותר במערב", החמיאה המראיינת), הרי שבאותו בוקר בדיוק התפרסמה כותרת על שער "הארץ": "ארוחת ערב עם חתן פרס ירושלים, הסופר הרוקי מורקמי, המבקר בארץ". הכתבת, מיה סלע, זכתה, כפי שציינה בכתבה, ל"דייט לילי" עם הסופר במהלך "ארוחה אינטימית" מעוטת משתתפים.
כיוון שאותו בוקר לא היה בוקר טוב לאנשי "ידיעות אחרונות", הוא גם לא היה בוקר טוב לאלמוג גולד, אשת יחסי-הציבור של יריד הספרים הבינלאומי, שמורקמי היה אורח הכבוד שלו. גם ב"הארץ" היה מי שבטנו כאבה מעט באותו בוקר. כל כאבי הבטן האלה אולי אינם מצטברים לכדי חומר לרומן יפני גדול, אבל הם בהחלט יכולים לפרנס כתבה קצרה על נקמנות, עסקאות תן-וקח וטריקים עיתונאיים קטנוניים.
לדפוק על הדלת, להיכנס מהחלון
תחילתו של הסיפור כבר לפני כמה שבועות. יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, שמושך אליו רבים מבכירי הסופרים בישראל ומבכירי המו"לים בעולם, הזמין את הסופר היפני המפורסם הרוקי מורקמי להיות אורח הכבוד ביריד ולקבל את פרס ירושלים. ועדת הפרס שבחרה במורקמי הורכבה משלושה שופטים: פרופ' דבורה גילולה, הסופר אתגר קרת, ויו"ר הוועדה, דב אלפון, כיום העורך הראשי של "הארץ" ומי שעד לפני כמה חודשים היה העורך הראשי של הוצאת הספרים כנרת-זמורה-ביתן-דביר, מהגדולות והחשובות בארץ.
משאישר מורקמי את השתתפותו, החלו כתבי הספרות והתרבות למיניהם לפנות אל היחצנית גולד במטרה לנסות לתאם ראיון עם הסופר המפורסם ("על-פי טבלאות רבי-המכר", כתבה סלע, "הוא הסופר הזר הפופולרי ביותר בארץ, יחד עם פול אוסטר"). גולד קיבלה את הפניות והעדיפה, כמו רבים לפניה, את "ידיעות אחרונות", העיתון הנפוץ ביותר במדינה. "סגרתי ראיון בלעדי עם רענן שקד וענת לב-אדלר [עורך מוסף '24 שעות' וסגניתו]", מספרת גולד. "השיקול שלי היה לתת במה מכובדת וחשובה לסופר וגם לקדם את היריד עצמו".
מורקמי נחת בלוד ביום שישי, ובאותו יום ריאיינה אותו כתבת המוסף, אילת נגב, כדי שהראיון יתפרסם כבר ביום ראשון ב"24 שעות". ביום ראשון, כאמור, התפרסמה גם הכתבה ב"הארץ", שכללה ציטוטים מפיו של מורקמי.
שער מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מה-15 בפברואר
עמ' 13 בעיתון "הארץ" מה-15 בפברואר
כיצד הצליחה כתבת "הארץ" לעקוף את מחסום היחצנות ולהגיע אל מורקמי? לפי עדותה של סלע עצמה בכתבה, הנסיבות שבהן ריאיינה את הסופר היו ארוחת ערב אינטימית שבה נכחו רק שלושת השופטים בוועדת הפרס, מורקמי, רעייתו, הסוכנת שלו ומנהל היריד. האורחת השמינית, מיה סלע, הוזמנה על-ידי יו"ר ועדת הפרס: דב אלפון. הוא הציג אותה כ"מישהי מהעיתון".
"לעתים", כתבה סלע בכתבתה ב"הארץ" בנוגע לכשרון השיחה של הסופר, "קל להתפתות להאמין שאתה הסופר בעל השם העולמי ומורקמי הוא כתב העיתון שבא לראיין אותך". לפי גולד, את הפיתיון הזה אכלו הנוכחים בארוחה. "אני יודעת שאף אחד מהנוכחים לא קלט שהיא עיתונאית שבאה לכתוב על ארוחת הערב", אומרת גולד.
לפי גורמים ב"הארץ", ההשתתפות בארוחה ופרסום הדברים שנאמרו שם כאילו היו ראיון עיתונאי לא היו בחירתה של סלע, אלא נעשו בהוראתו של עורך העיתון. כמו אלפון, גם היא ידעה כי הראיון הבלעדי עם הסופר הובטח ל"ידיעות אחרונות". ב"הארץ" היו מאושרים מההישג העיתונאי, אולם במערכת העיתון היו גם מי שטענו כי הדרך אל ההישג, שניצלה את מעמדו של אלפון כיו"ר ועדת השופטים, לא היתה אתית. "אם היו שולחים את הכתבת הזאת לדפוק על הדלת במלון של הסופר המפורסם ולנסות להוציא ממנו כמה משפטים, זה היה הרבה יותר לגיטימי", אומר גורם בכיר ב"הארץ". "אבל להכניס אותה לארוחת ערב סגורה זה מלוכלך. למרות שאני מאמין שכל עורך או עיתונאי אחר שהיתה נופלת לידיו ההזדמנות לכתוב על משהו שהובטח למישהו אחר כבלעדי, היה קופץ על זה בשתי ידיים".
ומה לגבי המשחק הלא הוגן מול המתחרים, אנשי המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"? "רענן שקד מהלך אימים ביחד עם העיתון שלו על כל היחצנים ומציע דילים שאף עיתון אחר לא יכול להציע", אומר איש "הארץ". "אז מול כוחניות מתמודדים בכוחניות. ככה העולם הזה מתנהל. יש שיקולים זרים בכל העיתונים, וגם ב'הארץ'. תמים מי שיחשוב ש'הארץ' הוא עדיין אותו עיתון נקי כביכול מהנורמות האלה".
הבטחות שניתנו, הבטחות שהופרו, הבטחות שהוכחשו
בחזרה לבוקר יום ראשון: העורך שקד בחופשה. הסגנית, לב-אדלר, מצלצלת בכעס ליחצנית גולד. "קיבלתי טלפון נזעם, וכל מה שיכולתי זה להתנצל ולהגיד לה שהיא צודקת. דפקו אותם ודפקו אותי. אלפון ניצל את תפקידו כיו"ר חבר השופטים", אומרת גולד. מנהל היריד התקשר גם הוא ל"ידיעות אחרונות" והתנצל.
ב"ידיעות אחרונות" לא הסתפקו בשיחת הנזיפה ובהתנצלויות. הם גם שלחו מכתב ובו איומים הנוגעים להמשך העבודה המשותפת של העיתון עם גולד ("אני מייצגת לקוחות מאוד גדולים, כמו סטימצקי ופרויקטים גדולים שהתקשורת הישראלית לא יכולה להתעלם מהם", אומרת היחצנית בתגובה). גורמים ב"ידיעות אחרונות" מספרים כי מפלס הזעם ב"ידיעות אחרונות" עלה משום שהיה מדובר ביותר מסיפור בלעדי שנשמט להם מהידיים. "בתמורה לראיון הבלעדי הזה הם התחייבו בפני היחצנית לפרסם כתבות על אירועים שונים ביריד ולפרסם ראיון עם צילה חיון, מנכ"לית של חברה שעושה אירועי תרבות והפיקה את הקפה הספרותי ביריד".
לפי אותו גורם, הראיון עם חיון כבר היה עשוי וגמור, תואם מפגש עם צלם, והכתבה היתה אמורה להתפרסם ביום שלישי. "ואז, ביום ראשון, ביטלו איתה הכל, כאילו העסקה עם אלמוג [גולד] בוטלה", הוא מספר. "זו לא פעם ראשונה ש'ידיעות' מעניש יחצנים שלא מוכנים לעשות מה שהם רוצים. אנחנו העיתון הגדול במדינה ואנחנו קובעים את כללי המשחק, ומי שלא משחק את המשחק שלנו, ימצא את עצמו מוחרם על-ידי העיתון הגדול במדינה", הוא מוסיף.
הרוקי מורקמי בטקס קבלת פרס ירושלים, 15 בפברואר (צילום: קובי גדעון)
למרות הטענות הללו, בסביבתם של שקד ולב-אדלר מכחישים את קיומה של העסקה. "לא הבטחנו שום דבר", אומרים שם, "רק שנוסף לראיון תהיה בוקסה על היריד. לא הבטחנו ידיעה בכל יום, אלא לסקר את היריד כראות עינינו. אנחנו לא מבטיחים דברים כאלה אף פעם. גם צריך להיכנס לפרופורציה: בסך-הכל מדובר פה בראיון עם סופר סיני [כך במקור; ש"א] מפורסם". ובכלל, הם טוענים, "אנחנו לא עובדים בכוחניות וזו לא הדרך שלנו. אין שום התנהלות כוחנית סביב האירוע הזה". אותם מקורות מספרים גם כי לאחר שהתברר שהבלעדיות לא נשמרה, שלחה גולד מכתב בדואר אלקטרוני ובו הסבר על השתלשלות האירועים, וכי במערכת המוסף "הוחלט להאמין לה".
"אני מכירה מה זה נורמות עיתונאיות ועבודה של יחצנים", מסכמת גולד. "אבל דבר כזה? ובמיוחד כשמדובר ב'הארץ' ובשוקן, שחרת על דגלו להיות עיתון איכותי ובעל זווית ביקורתית? הייתי בשוק. הייתי פשוט המומה".