איש יחסי-הציבור והיועץ האסטרטגי איל ארד הוא "זיקית פוליטית, אשר כל צעד וכל קמפיין כשרים בעיניו תמורת כסף, יהיו שערורייתיים אשר יהיו", כך טוען בועז הרפז בכתב הגנה שהגיש לאחרונה בתגובה לתביעת דיבה של ארד נגדו.
לפני כשלושה חודשים פנה ארד לבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו ודרש, באמצעות עורכי-הדין דרור ארד-אילון וגיא זאבי, פיצוי בסך 250 אלף שקל מהרפז, האנטי-גיבור של הפרשה הקרויה על שמו.
ארד טען בתביעתו כי בשנת 2010, כשברקע שוררת מתיחות בין לשכת שר הביטחון אהוד ברק ללשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, פנה הרפז לחברת יורו בבקשה לקבל הצעה לקמפיין. החברה, שבראשה עמד ארד, שיגרה להרפז מייל ובו מכתב עם הצעה כזו. "הנתבע השתמש במכתב שקיבל כאמור, ויצר על גביו מסמך מזויף הנחזה להיראות כייעוץ תדמיתי-אסטרטגי שנערך על נייר המכתבים של חברת יורו", נטען בכתב התביעה, "ובו 'תוכנית פעולה' בת 19 שלבים למניעת הארכת מינויו של הרמטכ"ל לשנה חמישית, כביכול".
מכתב זה הוא שהודלף מאוחר יותר לאמנון אברמוביץ', והוא שעמד במרכז הדיווח הראשוני על פרשת הרפז ב"אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2, כשזו עוד כונתה "פרשת גלנט". "מסמך שערורייתי שיצא ממשרדו של איל ארד", הגדיר זאת מגיש התוכנית דאז, יאיר לפיד.
איל ארד. 19.12.2005 (צילום: פלאש 90)
"אף ששמו לא מוזכר במסמך המזויף", נטען בכתב התביעה של ארד, "ברור היה כאילו מדובר בייעוץ תדמיתי-אסטרטגי שהתובע, כאיש המקצוע המרכזי בחברת יורו, אחראי לו ועומד מאחוריו. [...] בכך שהצביע (במישרין ובעקיפין) על התובע ועל חברת יורו המזוהה עמו כמי שהגו והעלו על הכתב 'תוכנית פעולה' לפגיעה ברמטכ"ל בכלל ובדרך שהוצגה במסמך המזויף פרי עטו של הנתבע בפרט, הציג הנתבע את התובע כמי שנטל חלק מרכזי בפגיעה בסדרי שלטון ובאי-תקינות שלטונית בולטת וחמורה, כמי שגרם לנזק כבד לאמון הציבור בשלטון החוק וכדמות הראויה לבוז ולביקורת ציבורית חריפה". בעקבות החלטת הפרקליטות לפני כשנה להגיש כתב אישום נגד הרפז, בין היתר בגין זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, מצא לנכון ארד להגיש את תביעתו נגד הרפז.
הרפז טוען מנגד כי את התביעה של ארד יש לדחות על הסף, וכן לגופה. "הנתבע לא זייף מסמך ולא היתה לו יד בזיוף מסמך", מובהר בכתב ההגנה שהוגש מטעם הרפז באמצעות עורכי-הדין ד"ר יחיאל וינרוט, עמית חדד ואושר רובינגר. לדברי הרפז, האירועים שהוזכרו במסמך התרחשו במציאות והטענה כאילו זייף מסמך "נעדרת בסיס ראייתי כלשהו, והיא נשנעת על כתבות עיתונאיות ודברי רכילות".
אשר לארד, הרפז טוען כי לא יכול היה לפגוע בשמו הטוב, שכן לארד "'שם טוב' מפוקפק ביותר, והוא בוודאי לא 'ניזוק' כתוצאה מפרסום מסמך שלפיו הוא פעל כדי להדביק תדמית שלילית למועמד". לפי הרפז, "הכנת מסמכים מהסוג שבו מדובר בכתב התביעה היא לחם חוקו של התובע מדי יום ביומו, וחלק מרכזי מעיסוקו. [...] לפיכך, גם אם אכן עולה מהפרסום כי התובע פרסם מסמך ייעוץ אסטרטגי שמטרתו לקדם מועמד כזה על פני מועמד אחר, אין בכך כל 'לשון הרע' נגדו!".
בנוסף מזכיר הרפז בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כי ארד הגיש את תביעתו כשבע שנים לאחר האירועים, על סף תקופת ההתיישנות.
28803-06-17