על אף שנאסר עליו להגיע, נוכחותו של העיתונאי וואליד אל-עומרי, ראש משרד "אל-ג'זירה" בירושלים, הורגשה היטב בדיון שנערך בשבוע שעבר במשרדי לשכת העיתונות הממשלתית. הדיון כונס בעקבות החלטת מנהל הלשכה, ניצן חן, לשלול מכתב "אל-ג'זירה" אליאס כראם את תעודת לע"מ, החלטה שהתהפכה אחרי שימוע שנערך לו.

בעקבות המהלך ביקש חן לקיים דיון על הרשת הקטארית כמקרה מבחן לאיזון הנכון בין חופש העיתונות לביטחון המדינה, אולם יום לפני ההתכנסות הורה לו ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לשתף בדיון את נציג הרשת.

את מקומו של אל-עומרי תפס בדיון איתן הרשקו, יו"ר איגוד יועצי התקשורת ויחסי הציבור בישראל, שפתח את דבריו בקביעה כי "חופש הביטוי זה לא חופש השיסוי". לצד הרשקו השתתפו בדיון גם עיתונאית "מקור ראשון" אורלי גולדקלנג, הדיפלומט גדעון מאיר, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועו"ד אלעד מן, יו"ר עמותת העין השביעית והיועץ המשפטי של עמותת הצלחה.

ביטול השתתפותו של אל-עומרי, שנכפה על מנהל הלשכה חן, הביא ללחץ על חלק מן המשתתפים שיבטלו את השתתפותם באירוע. גולדקלנג הוסיפה כי עליה הופעלו לחצים דווקא קודם לכן, כשנודע כי תשב לצד אל-עומרי.

ואליד אל-עומרי, 26.11.14 (צילום: גדעון מרקוביץ')

"דעתי מאוד לא נוחה מזה שלא נמצא איתנו נציג 'אל-'ג'זירה'", אמרה, "למרות שאני לא חושבת שזה היה מבריק במיוחד להביא אותו מלכתחילה מהסיבה הפשוטה שגם אם נעשה דיון האם חמאס הוא ארגון טרור או לא, אני לא חושבת שנציג שלו היה צריך לשבת פה". לה עצמה, כך הבהירה, לא היתה לה כלל שאלה האם להיענות להזמנת לשכת העיתונות ולהשתתף בדיון לצד ראש משרדי "אל-ג'זירה". "כל עוד הוא נושא תעודת לע"מ אז הוא בתוך השיח", אמרה אם כי מיד הוסיפה שלדעתה יש לשלול ממנו את התעודה כיוון שהרשת הקטארית יוצרת "בעיה ביטחונית אמיתית".

גולדקלנג הבדילה בדבריה בין השמעת דעות אנטי-ציוניות, המותרת לתפיסתה, לבין תעמולה והסתה. "אי אפשר לבוא ולומר שהר הבית הוא חבית חומר נפץ מסוכנת ולכן יהודי שמבקר שם אסור לו להתנדנד חלילה כי אחרת המזרח התיכון יבער - אבל הסתה מפורשת ללכת להילחם בשם הר הבית שנשמעת מפה היא בסדר כשהיא מ'אל- ג'זירה'", אמרה. "או שזו חבית חומר נפץ או שלא. הפער הזה בלתי נתפס". בהמשך טענה גולדקלנג כי באמצעות פרסום שקרים ועלילות מביאים שידורי "אל-ג'זירה" לריבוי מה שמכונה "פיגועי אווירה".

גדעון מאיר, ששימש בעבר כמשנה למנכ"ל משרד החוץ, טען כי ההחלטה לאסור על אל-עומרי להשתתף בפאנל היא "טעות חמורה" ומעשה "אנטי דמוקרטי". מאיר גם מתח ביקורת חריפה על המתקפה מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נגד התקשורת. הוא סיפר כיצד בתחילת שנות האלפיים הוחלט במשרד ראש הממשלה להחרים את ה-BBC בשל מה שנתפס כסיקור בלתי הגון וכיצד במשך שבעה חודשים לא הופיע אף גורם רשמי ברשת. "יש בארגז הכלים של מדינת ישראל כלים נוספים מעבר לסגירה שאפשר לנקוט נגד כלי תקשורת", אמר. יחד עם זאת הוסיף כי לגבי "אל-ג'זירה" המצב שונה ויש להביא לסגירת משרדי התחנה בישראל. "דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה", הסביר מאיר.

"בדמוקרטיה", טען מנגד עו"ד אלעד מן, "הכלל הראשון הבסיסי והחשוב ביותר, שכדאי שלפעמים גם ראשי ממשלות יפנימו, הוא שצריך להתנהג בהתאם לחוק ולעקרונות הדמוקרטיה". עו"ד מן יצא נגד המהלך של שלילת תעודת לע"מ מעיתונאי "אל-ג'זירה", כיוון שזה נועד לעקוף את ההליך הפלילי או האזרחי, ומתח ביקורת על ראש הממשלה שבחר להתערב בעבודת לשכת העיתונות. "האם אתה מתכוון עכשיו לצאת בחוץ?", שאל את חן, "להגיד לראש הממשלה אני שם את המפתחות על השולחן, הנחיות כאלה לא נותנים?".

מימין: גדעון מאיר, איתן הרשקו, אורלי גולדקלנג, תהילה שוורץ-אלטשולר, אלעד מן וניצן חן, 7.9.2017 (צילום: משה אסרף, לע"מ)

מימין: גדעון מאיר, איתן הרשקו, אורלי גולדקלנג, תהילה שוורץ-אלטשולר, אלעד מן וניצן חן, 7.9.2017 (צילום: משה אסרף, לע"מ)

מנהל לע"מ לא השיב לשאלה זו, אף כי בחלק אחר של הדיון הבהיר כי ההנחיה לאסור על השתתפות אל-עומרי היתה בניגוד לדעתו. "מה שמטריד אותי", המשיך עו"ד מן, "זה הבסיס של השיח". לדבריו יש כללים המבהירים למי ניתן להנפיק תעודת לע"מ וממי ניתן לשלול אותה, אבל אין לכך כל קשר לטענות שנשמעות נגד "אל-ג'זירה". "מי שרוצה להשמיד אותך לא דנים אם לשלול לו את תעודת לע"מ או לא אלא דנים אם להעמיד אותו לדין ולשים אותו בבית הסוהר", אמר עו"ד מן. בהמשך הוסיף: "זו לא סוגיה של יחידה מנהלית במשרד ראש הממשלה, זו סוגיה של משרד המשפטים, זו סוגיה פלילית".

ד"ר שוורץ-אלטשולר טענה כי בכל הדיון על "אל-ג'זירה" חסרות עובדות. "אני רוצה לראות חוות דעת אחת של השב"כ, של הרמטכ"ל, של המוסד, של מישהו שיבוא ויגיד ש'אל-ג'זירה' מסכנת באופן ודאי את ביטחון מדינת ישראל. אם היתה לכם חוות הדעת הזו כל הסיפור הזה לא היה קיים. אבל אין". בהמשך דבריה הוסיפה, בתשובה לטענת גולדקלנג, כי "אין תפילה של יהודים בהר הבית כי המשטרה מביאה ראיות שזה מסוכן". לדבריה, "לא פוגעים בזכות לחופש הביטוי בלי שיש הוכחות. ואני חושבת שזה לוז הסיפור".

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מתראיין לרשת הטלוויזיה אל-ג'זירה (צילום: מיכל פתאל)

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מתראיין לרשת הטלוויזיה אל-ג'זירה (צילום: מיכל פתאל)

"אי אפשר להגיד שהסתה היא פתאום שום דבר", טענה מנגד גולדקלנג. "אי אפשר להגיד 'אני צריכה הוכחות מהשב"כ'. איזה הוכחות מהשב"כ את צריכה כשהפייסבוק מפוצץ לך בדיוק בדברים האלה?". גם מאיר התנגד לעמדת ד"ר שוורץ-אלטשולר וטען כי "אל-ג'זירה" היא רשת תעמולה ולא רשת עיתונות. "לא מעניין אותי אם השב"כ מוציא מסמך או לא. זה לא חופש העיתונות, זה כלי תקשורת מטעם ממשלת קטאר".

בסיום הדיון ניתנה אפשרות גם לקהל להביע את עמדתו. אחד הדוברים היה ג'ו פדרמן, ראש משרד AP בישראל ויו"ר התאחדות העיתונאים הזרים בישראל.

"אני לא יכול להגן על כל דיווחי על 'אל-ג'זירה' אבל אגן על זכותם לדווח ככל שירצו", אמר פדרמן. "ישראל חזקה דיה כדי להתמודד עם כל מה ש'אל-ג'זירה' תדווח ואני לא חושב שסגירת התחנה היא הדרך לפעול. מעולם לא ראיתי כל הוכחה, שאיזשהו דיווח השפיע על ביטחון המדינה". פדרמן הוסיף ואמר הוא רואה את המהלך נגד "אל-ג'זירה" כחלק מתופעה רחבה יותר שבה גורמים ממשלתיים בישראל מנסים לסתום את פיותיהם של מי שמביעים עמדות מנוגדות לדעתם. "נראה לי שמה שקורה כאן שהסטנדרטים העיתונאיים הפכו פוליטיים, וכוחות פוליטיים חזקים מאוד משתלטים ומשפיעים לכיוון שלילי".

ג'ו פדרמן, 7.9.2017 (צילום: משה אסרף, לע"מ)

ג'ו פדרמן, 7.9.2017 (צילום: משה אסרף, לע"מ)

פדרמן סיפר כיצד לפני כשנה נכנס לרצועת עזה והשתתף בדיון דומה עם מנהל לשכת העיתונות של חמאס ("אני יותר יפה מהם, זה בטוח", העיר חן בקריאת ביניים). לדברי כתב AP, באותה תקופה החמאס היה בתהליך של החרמת ה"ניו-יורק טיימס" ומניעת כניסת כתביו לרצועה. "אמרתי להם את מה שאני אומר לכם: כשמתחילים להחרים עיתונאים ולסגור כלי תקשורת מצטרפים למועדון שאתם לא רוצים להיות חברים בו", אמר פדרמן. "כמה מדינות סגרו את 'אל-ג'זירה'? כמה מדינות העיפו את ה'ניו-יורק טיימס'? אתם נעים לכיוון שיגרום לישראל להיראות רע".

בתגובה לדברים אלה, ולאחר שהחמיא לעצמו וללשכת העיתונות על שאיפשר לפדרמן להשמיע את דבריו, אמר לו חן: "להשוות את ה-GPO שלנו עם ה-GPO של חמאס בעיני זה מופרך, מר פדרמן". מנהל לע"מ הזכיר לפדרמן כי הלשכה הישראלית דאגה לעיתונאים הזרים במבצע "צוק איתן", בעוד "החמאס רצו לרצוח כתבים זרים אם רק היו מעזים לדווח על רקטות במסגדים ובתי חולים של פלסטינים. אנחנו מימנו אתכם במעבר בעזה מכספי משלם המסים הישראלי כדי שתחצו את הגבול בשלום", אמר חן.